גם מינהל התכנון מועבר למשרד האוצר. כך החליטה היום הממשלה. על פי ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כולנו, שבראשה עומד ח”כ משה כחלון, לבין הליכוד, שבראשו עומד ראש הממשלה בנימים נתניהו
ממשלת ישראל אישרה היום בישיבתה הראשונה את בקשתו של שר האוצר, משה כחלון, להעברת מינהל התכנון ממשרד הפנים אל משרד האוצר. בשלב הבא נדרשת להשלמת העברה מהלכי חקיקה, שיובאו לכנסת בהקדם האפשרי. כמו כן אושרה העברתה של רשות מקרקעי ישראל ממשרד הבינוי והשיכון אל משרד האוצר.
ההחלטות על השינויים המבניים האלה נעשו על פי ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כולנו, שבראשה עומד ח”כ משה כחלון, לבין הליכוד, שבראשו עומד ראש הממשלה בנימים נתניהו. השר כחלון שם בראש סדר העדיפויות שלו את הטיפול במשבר הדיור בישראל ולצורך כך ביקש לקדם את העברת הגופים הללו על מנת לאפשר תאום רב מערכתי בין כלל הגורמים האחראים על תהליכי התכנון והבנייה בישראל.
משבר הדיור הוא אחד מן העמוקים והחשובים עבור אזרחי מדינת ישראל ותאום כזה של כלל הגופים הממשלתיים העוסקים בנושא הוא הכרחי על מנת לקדם רפורמות משמעותיות שיובילו לפתרון יציב ובר קיימא.
הגדלת היצע הדיור
ליבת מדיניות הממשלה ביחס לריסון עליית מחירי הדיור הינה פעילות להגדלת היצע הדיור. בפני מדיניות זו עומדים חסמים רבים, המרכזי שביניהם הוא החסם התכנוני. על אף העלייה בהיקף התכנון – מ-25,000 יח”ד מתוכננות בממוצע בשנים 2007 – 2011 ל-68,000 יח”ד בממוצע בשנים 2012 – 2014, והשיווק בקרקע מדינה – 50,551 יח”ד בשנת 2014, לעומת כ-35,000 יח”ד בממוצע לשנה בשנים 2009 – 2013, ישנו צורך בהמשך המגמה הקיימת וזאת לאור הגידול בביקושים והמשך עליית המחירים.
היעדר סנכרון בין הגורמים השונים
מניתוח משבר הדיור עלה כי אחת הסיבות המרכזיות למשבר, הינה היעדר סנכרון בין הגורמים השונים האמונים על שרשרת הייצור של דירה בממשלה. תופעה זו מתעצמת לאור זאת שיותר מ-90% מהמקרקעין במדינת ישראל הינם, נכון להיום, בניהול רשות מקרקעי ישראל. כך, היכולת להגדיל את היצע הדיור ובאמצעות כך להילחם בעליית מחירי הדיור תלויה למעשה במידה רבה בפעילות הממשלה. כמו כן עולה קושי משמעותי בכך, שגורמים אשר אינם אחראיים על שוק הנדל”ן, הינם בעלי סמכויות נרחבות בתחומים המשפיעים מאוד על היכולת להגדיל את היצע הדיור, ובראש ובראשונה הדברים אמורים בנוגע למנהל התכנון במשרד הפנים.
לאור האמור, עולה צורך מקצועי דחוף ומשמעותי לרכז את כלל הפעילות של הממשלה בשוק הנדל”ן תחת משרד אחד מה שיאפשר יתר תיאום וסנכרון בפעולות השונות, ובמיוחד יאפשר ריכוז של הסמכות והאחריות תחת שר האוצר.
שר האוצר, משה כחלון: “העברת רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון למשרד האוצר היא צעד ראשון במסע מורכב לטיפול במשבר הדיור. אני שמח שממשלת ישראל בחרה לעסוק בנושא חשוב זה בישיבתה הראשונה ולאשר את אבני הדרך של הרפורמה”.
עיקרי תכנית החירום “דירה נטו” של משה כחלון (כפי שהוצגה במערכת הבחירות):
- תפורק הריכוזיות לאורך כל שרשרת הייצור: ייזום, תכנון, שיווק פיתוח ורישוי תוך שינוי השיטה. בראש ובראשונה יפורק מונופול רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) – הגוף הנושא באחריות לנסיקה במחירי הדיור. יופקעו סמכויותיה הבלעדיות של רמ”י לניהול ייזום ושיווק קרקעות בישראל. כך, קרקעות הרשות לפיתוח וקק”ל- לא ינוהלו, יפותחו וישווקו יותר רק על ידי רמ”י אלא גם על ידי גורמים פרטיים שיתחרו במינהל ויקטינו את הריכוזיות והבירוקרטיה. יתרה מכך, קרקעות בבעלות וניהול רמ”י יעברו באופן מבוזר לגופים נוספים, שיפעלו בתחומי הייזום התכנון והשיווק ביניהם: רשויות מקומיות ויזמים פרטיים. קרקעות בבעלות רמ”י שמוחכרות לאזרחים ועסקים יעברו לבעלותם.
- אחד ריכוז כל הסמכויות במקום: רתימת הגורמים המקצועיים לפתרון המשבר תחת קורת גג אחת על מנת להסיר חסמים במהירות. המשרד שיטפל בנושא הדיור יכלול את רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון וגופים נוספים החיוניים לפתרון המשבר.
- פרסום מכרזי קרקעות בשיטה חדשה: מעתה, ישווקו לא שיווקי נייר אלא תוכניות מפורטות ועל קרקע מפותחת, ייקבע מועד לקבלת היתר וגמר בנייה,תבוטל שיטת שיווקי המנות ומחיר המינימום, תוך מניעת קרטליזציה, ייועדו אחוזי דירות לזכאים שזו דירתם הראשונה ולדירות קטנות.
- הסרת חסמים: הסרת חסמים לבנייה מיידית של כ-250,000 יחידות דיור ‘תקועות’ הנמצאות במצב של תכנון מפורט, מאושר ברחבי הארץ. יחידות הדיור אינן נבנות בשל חסמים שונים ביניהם פיתוח תשתיות, תחבורה, טיהור שפכים, ספקולנטים, תמריצים שליליים של הרשויות המקומיות, בירוקרטיה וריכוזיות בתהליך קבלת היתרי הבנייה, מחסור בעובדים מקצועיים, אי וודאות בשוק,שינויים רגולטורים בלתי פוסקים, בעיית ביקושים בפריפריה עקב מחסור בתשתיות תעסוקתיות תחבורתיות חינוך ועוד.
- בירוקרטיה: מלחמה בבירוקרטיה שמעקבת את בנייתן של מאות אלפי דירות בשנה: קיצור הזמן למתן היתרי בנייה משלוש שנים לשלושה חודשים בלבד. זמני הטיפול של הועדות המקומיות והמחוזיות יקוצרו באמצעות מנגנוני תמריצים חיוביים ושליליים ושינוי תהליכים כגון הקמת וועדות משנה לטיפול בהתנגדויות.
- רשויות מקומיות ופרטיים: עידוד רשויות מקומיות ויזמים פרטיים לבנות דירות במהירות, באמצעות גיבוש תמ”א חדשה להגברת הבנייה שתכלול זכויות בנייה נוספות, בכפוף להתחייבות לגמר בנייה במועד שייקבע, כולל מגרשים בייעוד בנייה, שלא נערכה להם עדיין תכנית מפורטת. הגדלת התגמול לרשויות שהבניה בתחומן תיהיה מעל היעד שנקבע, והעברת פרויקטי יזמות וביצוע על רשויות המקומיות לרבות הבעלות על הקרקע.
- יישום תמריצים שליליים: הפחתת ארנונה לעסקים, אי שדרוג ועדות והורדת דירוג בגין אי עמידה בלו”ז וביעדים, אי בנייה על קרקע עם תכנית מפורטת תוך חצי שנה תבטל את התכנית, יוטל היטל עיכוב התחלת בנייה כפונקציה של משך הזמן שבעל הקרקע החזיק בה ללא בנייה, יוטל מס בשיעור של 3% ממחיר הקנייה על דירות ריקות
- פיזור ביקושים: פיזור הביקושים לפריפריה והשקעות בתשתיות תעסוקתיות, חינוך, בריאות, תחבורה ועוד באזורים אלה.
- סיוע למי שאין ביכולתו לרכוש דירה: בדיור ציבורי נצמצם משמעותית את התור לדירות על ידי הגדלת הסיוע בשכר דירה וליווי משפחות נזקקות בתהליך השכירות ונפעל לחקיקת “חוק שכירות הוגנת” לקביעת כללים ברורים שיחייבו כל הסכם שכירות.
- מדיניות מכרזים: תיושם מדיניות מכרזים שתבטיח יצירת שוק לשכירות ארוכת טווח במחירים סבירים עם עדיפות לזכאים.
