"שם קוד רפיח"

ב-7 לדצמבר 1946 טבעה אוניית המעפילים "רפיח" עליה כ- 800 מעפילים ניצולי שואה, למרגלות אי בודד ביוון בשם סירינה. בזכות תושיתו ותעוזתו של איש המוסד לעלייה ב', אברהם ליכובסקי, ניצלו מרבית המעפילים וחולצו לאחר כמה ימים מאותו האי. סרטו של גדי אייזן "שם קוד: רפיח" חושף את סיפורה האמיתי על גורלה של אוניית המעפילים, וחושף פרטים עלומים אודות גיבור הפרשה שנעלם. התחקיר שנעשה במהלך הכנת הסרט ע"י הבמאי מביא לגילוי עקבותיו של הגיבור אברהם ליכובסקי (הגדעוני), והבאת אפרו מארה"ב לארץ לקבורה לצד הוריו בקיבוץ שובל.
הסרט מתחיל משלב ההחלטה על קניית האוניה, ומשם הוא מלווה את המבצע, דרך הקשיים והתחבולות עד לטביעתה הטראגית של האוניה באי הבודד סירינה, ארוע אשר הסתיים בדרך נס בזכות תושייתו של איש המוסד אברהם ליכובסקי. כך נחשפות שיטות העבודה והביצוע של המוסד לעליה ב' לצד אנשי המפתח בזכותם הצליחו המוסד לעליה ב' הפלי"ם וההגנה להביא לארץ ישראל למעלה מ-70 אלף יהודים עקורים ניצולי שואה.
הסרט מלווה את חיפושיו של שלמה רייכמן, בן לניצולי שואה שהיה תינוק בן 12 יום בזמן הפלגת האוניה מיוגוסלביה, אחר האיש שהציל אותו בשעת הטביעה. בטיול שורשים אל האי הנטוש מגלה שלמה לפתע כי ישנם שני אנשים המתעקשים כי הצילו אותו ומידע זה מחולל מסע של חיפוש אחר האמת ומאבק אחר כבוד בין שני הטוענים לכתר. דרך חיפושו של שלמה ועדויות נוספות של ניצולי ה"רפיח" חווה הצופה את הקשיים וההתמודדויות של המעפילים בני הדור השני והשלישי לשואה.

עשיית הסרט נמשכה כ-7 שנים ולוותה במחקר מקיף של הבמאי והמפיק גדי אייזן על דרך פעולות של המוסד בתקופת העלייה, עשרות ראיונות מצולמים עם גידעונים, מפקדי אוניות מעפילים ונשק וניצולי האונייה "רפיח" שהסכימו לגולל את קורותיהם מול המצלמה. במהלך הצילומים יצא צוות צילום לאי סירינה, שלחופיו טבעה האוניה ופגש שם נצר למשפחה היחידה ששהתה בסירינה בעת טביעת האונייה. התסריט מבוסס על ראיונות מצולמים, על צילומים חובקי עולם של נקודות מפתח במסעה של ה"רפיח", וכן על דוחות אישים שנמצאו בארכיון ההגנה אותם כתבו אנשי המוסד שהובילו את המבצע. קורותיה של האוניה "רפיח" הינם סיפור חשוב ומהותי בקורות המוסד לעליה ב' שלא סופר במלואו עד עצם היום הזה.

התסריט מבוסס על ראיונות מצולמים, על צילומים חובקי עולם של נקודות מפתח במסעה של ה"רפיח", וכן על דוחות אישים שנמצאו בארכיון ההגנה אותם כתבו אנשי המוסד שהובילו את המבצע:, יוסי הראל וראובן יתיר שהעבירו את האוניה מיוון ליוגוסלביה, ואברהם ליכבוסקי הגדעוני וגד לסקר מפקד האוניה "רפיח" שהובילו את האוניה מיוגוסלביה לכיוון חופי פלשתינה– ארץ ישראל. הסרט משלב אנימציה יחודית המבוססת על ציוריו של הניצול האוניה "רפיח", אריה מוסקוביץ' (מאייר ספרי הילדים חסמבה, דני דין, צ'יפופו ועוד).
גדי אייזן, במאי ומפיק, יליד 68', בוגר קורס חובלים בחיל הים, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2012 ביים והפיק את הסרט התיעודי שם קוד: "רפיח" שהוקרן בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2013, והופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וערוץ 10. בשנים 2004-2011 עסק בפיתוח, תסריט ובימוי התוכנית "עושים גלים", ששודרה בערוץ 10, 8 עונות, 120 פרקים בני 30 ד'. בשנת 2006 היה מפיק ויוצר שותף לסרט התיעודי "מרגיש את הרוח", סיפורו של הנער אורן אלמוג שהתעוור בפיגוע טרור במסעדת מקסים. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2006, זכה בפרס קרן תרבות חיפה והופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וערוץ 10.

שם קוד: רפיח יוקרן בערב יום השואה בערוץ 10.

בימוי ותסריט: גדי אייזן

מפיקים : גדי אייזן וגלעד רשף – עושים גלים הפקות בע"מ

אנימציה: שרון מיכאלי
צילום: אילן רינת
עריכה: ינון פורת
מוסיקה: חיים פרנק אילפמן.
תרגום: עברית ואנגלית
אורך: 75 דקות