יפעת אריאליכיום יש הרבה יותר מודעות לנושא של רשלנות רפואית, ואף הנתונים מצביעים שיותר ממחצית מהתביעות שמוגשות נגד הגורמים הרפואיים מוכרעות לטובת התובע. עם זאת, לא נראה שהתביעות המרובות מביאות לשינוי ועדיין ניתן להיתקל במקרים של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית ניתן למצוא ברפואת הילדים, המבוגרים, האסתטיקה, רפואת השיניים, בעת ליווי הריון, בתחום הניתוחי, ולמעשה כמעט בכל תחום. מכאן שהמודעות עולה, ובמקביל הערנות של הגופים הרפואיים גם כן מתחדדת. המציאות מראה שמדובר בתופעה שאולי ניתן למזער, אך לא להכחיד.
יותר מודעות, יותר תביעות
רוב התביעות בגין רשלנות רפואית עוסקות בפרוצדורה הרפואית המבוצעת במטופל, אך לא חסרים תיקים שעוסקים בהתרשלות בעת אבחון, בבחירת הטיפול, באופי הטיפול בעת אשפוז ובאופי הליווי לאחר ניתוח. כמו כן, רשלנות רפואית בתחום הלידה וטריטוריית הגניקולוגיה "מככבים". עוד נתון מעניין מצביע על כך שבשנים האחרונות הרבה יותר מטופלים בוחרים להגיש תביעה, ופה נשאלת השאלה האם כיום הרשלנות הרפואית יותר משמעותית מבעבר? ובכן האמת היא חמקמקה, כלומר, כיום נמצא הרבה יותר תביעות בנושא, אבל זה לא אומר שבעבר לא התרחשו מקרים של רשלנות רפואית. כיום המודעות גדלה ומטופלים מכירים יותר את זכויותיהם, ומגוון עורכי הדין שמתמחים בתחום מעניקים למטופל את הביטחון לעשות מעשה – להגיש תביעה. מכאן שאם גם אתם מבקשים להתחיל לברר על אודות הגשת תביעה בנושא, באתר lawtip תמצאו מידע רב הנוגע לתחום הרשלנות הרפואית ועל הפעולות שיש לבצע כדי לממש את הזכויות שמגיעות לכם.
עניין של הגדרה
אם נעצור לבחון מה מגדיר רשלנות רפואית, נמצא שהיא מתייחסת להגדרה הבאה: מתן שירות רפואי לצד סטייה מרמת הזהירות הסבירה. כמו כן, כדי לקבוע רשלנות רפואית, צריכים להתקיים שלושה דגשים: הפרה של חובת הזהירות שמצופה מצד הרופא, קיומו של נזק ולבסוף יש להוכיח שקיים קשר ישיר בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזק שנגרם. לבסוף נציין שניתן לתבוע לא רק את הרופא המטפל, אלך גם את המוסד הרפואי ואת קופת החולים, כאשר לא פעם ניתן לתבוע במקביל יותר מגוף אחד.
עם השנים סכומי הפיצויים עולים
חשוב לדעת שרשלנות רפואית אינה מסתכמת רק בטיפול או באבחון כושל, אלא גם אם הרופא החליט על טיפול ולא טרח להסביר למטופל מהן סך ההשלכות, או לא הציג אופציות חלופיות. במילים אחרות, קיימים מקרים נפוצים מאוד של רשלנות רפואית. בסופו של יום, אם הטיפול הנבחר הוביל לנזק פיזי או נפשי, גם מקרה זה עשוי להיחשב כרשלנות רפואית. נוסף לכך, חשוב לדעת שבשנים האחרונות סכומי הפיצויים רק עולים, ולא פעם מדובר במאות אלפים ואף במיליוני שקלים. אם אתם חושבים שהמקרה הפרטי שלכם עונה על ההגדרה, בהחלט שווה לבחון היתכנות להגיש תביעה. עוד נציין שנכון שהגשת תביעה כרוכה בקושי נפשי ובבירוקרטיה אין קץ, אך טוב לדעת שאין צורך לחוש שמהמרים, וזאת כי כיום רוב עורכי הדין מאפשרים לקבל ייעוץ ראשוני בחינם, ואף הם אינם ממהרים לקחת תיקים מבלי להאמין בהיתכנות להוביל לניצחון. הסיבה לכך היא שרוב עורכי הדין בתחום מרוויחים רק אם התובע מנצח בתביעה ומקבל סכום פיצויים שממנו מנוכה שכרם.
להעיר את המערכת!
בתי המשפט בארץ מלאים בתביעות בגין רשלנות רפואית. אנשים מבקשים לקבל פיצוי כספי (שלא פעם מאוד משמעותי עבורם), אך גם ישנה מטרה נוספת שעומדת מאחורי התביעה. רבים בוחרים להגיש תביעה בנושא כדי למנוע את המקרה הבא. חשוב להעיר את המערכת, שהרבה פעמים פועלת על אוטומט וששוכחת שבסופו של יום היא אינה פס ייצור, אלא גוף שמתעסק בחיים ובריאות של אנשים. הפקת הלקחים, לצערנו, מתבצעת לאחר שהנזק כבר נגרם ולא לפניו.
עד כמה שלא נעים להודות, ולמרות שהטכנולוגיה בתחום מאוד מתקדמת, רשלנות רפואית היא עדיין חלק מהשגרה. אם חוויתם רשלנות רפואית, חשוב לדעת שניתן ורצוי למצות את הזכויות שלכם ולהציף את המקרה כדי למנוע מקרים נוספים. רק בריאות!
תוכן שיווקי