אפילו השם בוכה היום כאן בבית העלמין ביקיר.הפרידה מאדל חיה ביטון היום ( רביעי )היתה בלתי נסבלת.גופה קטנה עטויה לבן עטופה בדמעות של עם יהודי.
אדל הקטנה מוטלת על שולחן וההספדים הכואבים על הפעוטה הזו שמאבקה הסתיים אמש קורעים את הלב.בצד ישבו בני משפחתה כאשר אדווה, אמה של אדל קורעת ברך ומחבקת את גופתה הקטנה של בתה.
אתחיל דווקא מההספד של האם שהותיר כל אדם באולם הקטן ממרר בבכי."ילדה קטנה שלי את אהובה שלי כשנולדת ידעתי שאת נשמה גבוהה" האב רפי אמר מי ישמור עלייך שלא תפחדי שם למעלה..מי יתן לך יד שלא תהיי לבד.
הכאב הוא בלתי נסבל.השכול והריק הנורא'ביקשתי אתמול מהשם אמרה אדווה שיחליט עכשיו חיים או מוות.והוא החליט ולקח אותך אליו.
בכל ההספדים שנשאו השר נפתלי בנט , יולי אדלשטיין , מירי רגב גרשון מסיקה והרבנים סימן הנואמים כאשר עיניהם דומעות והלב קרוע.
זוהי ילדה של עם ישראל.ילדה שנרצחה משום היותה יהודיה על ידי רוצח בן עוולה.אדלשטיין אמר כי היום ללא בקשה של ראשי ההתיישבות. הוא מבטיח כי כן יהיה אישור של ממשלת ישראל לקבורה של אדל ביישוב יקיר.
יש לנו אישור אלוקי , אישר אנושי ויהיה לנו אישור מן הממשלה.גם רגב ציינה כי אבן הורגת וכי הילדה הקטנה הזו השם ייקום דמה נרצחה כבר לפני שנתיים כאשר אבן שזרק רוצח פגע בה ובאמה.
הסיפור על לידתה של אדל לפני כארבע שנים , על רצונה של אדווה לקרוא לה מאירה על שמו של רבי מאיר בעל הנס, על כך שלא העזה לצעוק בלידה משום שחשה כי נשמה מיוחדת מגיעה אליה, כל זאת אמרה האם בעיניים דומעות וקול רועד מול גופתה הקטנה של אדל.
בזווית העין, יכולתי לראות את אחותה של אדל מחזיקה טלפון נייד ובוהה בתמונה של אחותה המתה. האחיות הקטנות רצו בשלב מסוים לאמן שחיבקה אותן ושם, התפרצתי גם אני בבכי של אם, שיודעת מהי התחושה של חיבוק של ילד. המשפחה הזו היא משפחה שלחמה על חייה של אדל שנתיים תמימות וכעת, לא נותר למען מה להיאבק עוד.
את גופתה הקטנה נשא אביה אל האמבולנס לכברת הדרך עד בית העלמין החדש ביקיר. שמונים מטרים מן השער נראו כאלף קילומטרים. אנשים בוגרים, נשים וילדים הולכים כעדר בוכה והתפילות מהדהדות .
הירידה בבוץ לעבר הקבר הקטן מחליקה אבל האנשים ממשיכים בירידה מלווים את אדל בדרכה האחרונה.
יהי זכרך ברוך ילדה קטנה