הממשלה היוצאת לא קיבלה שום החלטות כיצד להתמודד עם הגידול החורג בגירעון, כאשר כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקלים
בתחילת חודש מאי השנה הודיע משרד האוצר, כי הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל השנה זינק ל-3.8% מהתמ"ג, בהשוואה ל-3.4% בחודש מרץ השנה. הגידול הקשה הזה בגירעון מתרחש כאשר עדיין אין ממשלה, המדינה יוצאת לבחירות נוספות ב-17 בספטמבר ושהממשלה היוצאת לא קיבלה שום החלטות כיצד להתמודד עם הגידול החורג בגירעון. מה גם שכל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקלים.
יתרה מכך, שתי מערכות בחירות, זו שהייתה וזו שתהיה, יוצרות קיפאון ממשלתי שמאפיין תקופות בחירות, כך שתווצר תרדמת ממשלתית כלכלית שתותיר את שנת 2019 כשנה אבודה מבחינה כלכלית. מבחינת הגידול בגירעון זה מצב מדאיג מאוד. מה גם שמערכות בחירות יקרות מאוד. כך למשל לפי הערכות, ההוצאות לבחירות בספטמבר נאמדות ב־2 מיליארד שקל. כ-500 מיליון שקל לתהליך הבחירות וכ־1.5 מיליארד שקלים עלותו למשק של יום השבתון בבחירות.
גידול השנה בהוצאות
בחודש אפריל השנה מסר האוצר,כי בחודשים ינואר – אפריל 2018 הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-118.9 מיליארד שקל, כך שמתחילת שנת 2019 חל גידול של 10.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתקציב המקורי תוכנן בשנת 2019 גידול בשיעור של 5.2% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2018.
עוד מסר האוצר באפריל, כי התפלגות הוצאות המשרדים על פני שנת 2019 אינה דומה להתפלגות על פני שנת 2018. לעומת אשתקד, שיעור גבוה יותר מההוצאות בוצע בשליש הראשון של השנה (כולל תשלום של 1.7 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות). לפיכך, במידה ולא יתרחשו אירועי מאקרו בלתי צפויים, צפויה התמתנות בשיעורי הגידול של הוצאות המשרדים בהמשך השנה.
גידול אפסי בהכנסות
בתקציב לשנת 2019 תוכננו הכנסות שנתיות בסך 356.7 מיליארד שקל – הכנסות ממסים בסכום של 323.1 מיליארד שקל, והכנסות אחרות בסכום של 33.6 מיליארד שקל. אבל לפי האוצר סך הכנסות הממשלה הסתכמו בחודש אפריל ב-27.9 מיליארד שקל וסך ההכנסות בחודשים ינואר – אפריל הסתכמו ב-117.4 מיליארד שקל, שזה גידול אפסי בהשוואה להכנסות בתקופה המקבילה ב-2018. באוצר טענו אז, כי באפריל נרשם גירעון גדול של 4.9 מיליארד שקל – לאחר שרשות המסים אישרה דחייה בתשלומי המע"מ למאי, בגלל פסח.
הסיכונים בכלכלה העולמית התגברו
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-20 במאי השנה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%. אבל, בהודעתה הודיעה, בין השאר, כי הסיכונים בכלכלה העולמית התגברו – על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין. אך, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הסחר העולמי והצמיחה למרבית הגושים, ובעיקר לאירופה שבה התמונה הכללית מצביעה עדיין על חולשה.
גם בבריטניה נתוני הצמיחה ברבעון הראשון היו מעודדים, אך הסיכונים לגבי הברקזיט נותרו גבוהים, ויישומו נדחה שוב. ביפן ממשיכה ההתמתנות בפעילות הכלכלית מתחילת השנה והפרלמנט אישר תכנית תמריצים כדי לתמוך בכלכלה. הצמיחה בסין התייצבה ברבעון הראשון לאחר ההתמתנות בסוף 2018 אם כי נתוני הפעילות מצביעים על המשך התמתנות. מחיר הנפט נותר יציב מאז החלטת הריבית הקודמת, על רקע ירידה בהיצע מחד, והרעה בסנטימנט בשווקים.
לאור זאת, כסוף סוף תקום בסוף השנה ממשלה חדשה הטיפול בגירעון יהיה בראש סדר יומה, ואולי תטפל בבעיה כבר עתה ממשלת המעבר…