במקביל ובניסיון למנוע התדרדרות גם לאור המתיחות שהתפתחה באחרונה בין ארה"ב ואירן במפרץ, מתקיימים מאמצים לאיתור ערוצי הידברות בין שתי המדינות
ארה"ב ואיראן מנהלות את העימות ביניהן בשני מישורים: הממשל האמריקני דבק במדיניותו להפעיל "מקסימום לחצים" על המשטר האיראני ומנגד איראן מאמצת מדיניות חדשה כתחליף ל"סובלנות" שהפגינה עד כה, כדי להמחיש לארה"ב ובעיקר למדינות האחרות החתומות על הסכם הגרעין, בדגש על השותפות האירופיות, את מחיריו הצפויים של המשך הסנקציות. כך מסבירים אלדד שביט וסימה שיין מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, את המתיחות הנוכחית בין שתי המדינות.
לטענתם, במקביל ובניסיון למנוע התדרדרות גם לאור המתיחות שהתפתחה באחרונה במפרץ, מתקיימים מאמצים לאיתור ערוצי הידברות בין שתי המדינות. בעת הנוכחית ובהנחה שאיראן אינה מעוניינת ל"שבור את הכלים", אפשר שיתפתחו אחד משלושה התרחישים העיקריים הבאים:
- המשך שחיקה הדרגתית וזהירה (ולאורך זמן) במחויבויות האיראניות על פי ההסכם;
- נסיגה מהירה של איראן ממחויבויותיה, ובכלל זה ממימוש הפרוטוקול הנוסף של סבא"א וצמצום ניכר בשיתוף הפעולה עם הסוכנות;
- פתיחת משא ומתן חדש עם ממשל טראמפ. למרות המתיחות, הרושם הוא כי לארה"ב ולאיראן כאחת אין עניין בהידרדרות. על ישראל לקחת בחשבון פערים אפשריים בין האינטרס שלה לבין זה האמריקני, וכן שמרחב התמרון האמריקני רב מזה שלה וכי היעדים שיציב הנשיא דונלד טראמפ להשגה בכל אחד מהתרחישים, ובעיקר אם ייפתח משא ומתן, עשויים להיות שונים מאלה שישראל תרצה להשיג.
לכן, על ישראל לקחת בחשבון את הפערים האפשריים בין האינטרס שלה לבין זה האמריקbי ואת העובדה כי מרחב התמרון של הממשל האמריקני רב מזה שלה והיעדים שיציב הנשיא טראמפ בכל אחד מהתרחישים, ובעיקר אם ייפתח משא ומתן בין וושינגטון לטהראן, עשויים להיות שונים מאלה שישראל תרצה להשיג. על רקע זה, קיימת חשיבות לקיים שיח אסטרטגי שוטף עם ארצות הברית בכל הרמות, כאשר האתגר המרכזי של ישראל יהיה להבטיח כי הממשל מדבר בקול אחד וכי המדיניות שתגובש ותקודם מול איראן תיתן מענה לאינטרסים של שתי המדינות.