יפעת אריאלילא אחת, פנה אליי פועל ואמר לי , כיצד נאכיל את הילדים שלנו? הרשות לא משלמת משכורות ואין מספיק עבודה בכפר. ואכן, הידעתם שמורה, משתכרת ברשות שכר זעום של כאלפיים שקלים לחודש לעומת פועל שעובד לפי שכר יומי ממוצע של מאתיים וחמישים שקלים ליום עבודה אצל מעסיקים יהודים ?
בדיון שהתקיים מוקדם יותר הערב שאלו תשעת שופטי בג"צ את הפרקליטות האם יש הצדקה לפגוע בחופש הביטוי , ויכוח טעון התפתח בעקבות שאלה זו , כאשר עורכת הדין גבי לסקי המייצגת את תנועת " גוש שלום " ענתה כי "אומרים שיש למתנחלים זכות לגיטימית משום שהם קיבלו היתר מן הממשלה לשבת בשטח כבוש ולעבוד שם." אני שואלת בתגובה, ממי כבשה מדינת ישראל את "השטח הכבוש"? מן הפלסטינים?? הרי מעולם לא הייתה ישות פלסטינית, הרי השטח הכבוש נכבש, אך לא מן הדורשים אותו כיום .. ואולי, אף הוחזר לבעליו המקוריים כפי שכתוב בתורת העם היהודי
כמו כן, הוסיף עו"ד עדי ברקאי ואמר בפה מלא כי הוא מודה שמסע החרם אכן נועד להקשות על המתנחלים ולגרום להם לנזק כלכלי. אם כן, ניידע אותך מר ברקאי , כי למתנחלים יש תשובה . שמה של התשובה הוא " קונים משביר 67"
חנות מקוונת , נושאת בגאווה את המילים " ממש לא מוחרם " שתאפשר לכלל בעלי העסקים מן ההתיישבות היהודית בארץ ישראל למכור את מוצריהן און ליין כתגובה לאיומי החרמות. לא נחייה תחת איום, נמשיך להתפרנס בכבוד ונעניק את זכות ההצבעה לרוכשים מן החנות , אלו שיזמינו מוצרים מן ההתנחלויות ויחזקו באותה ההזמנה את האמרה " עם ישראל חי "
חופש הביטוי , שנים נאורות וחינוך דמוקרטי , כל אלו מילים מופקעות,מן מעטה ריבועי מופלא למילה דמוקרטיה . חרב פיפיות חדשה של ארגוני השמאל הצעירים (כן, מה לעשות , הציונות היא קשישה ובאה בשנים כאשר אנו משווים את תקופת קיומן של התנועות זו מול זו ) .
אם כן, ציונות , או שלום, חרם או הסכם שלום , הן למעשה מילים הנתונות לפרשנות של האדם הבודד , זה שבסופו של דבר, יושב בשעה שמונה בערב וצופה במהדורת החדשות היומית . האחד, יושב ובטנו מתהפכת בקרבו כאשר שומע על מורה שהעז להטות את דעת תלמידיו הצעירים , הקטינים בהלעטה פוליטית כנגד צבא ההגנה לישראל , או כאשר מגיעים ארגוני שמאל קיצוניים ומנפנפים בנשק החרמות החדש והטרנדי .
אך, מה שכח אותו ארגון שמאלני קיצוני כאשר החרים מפעלים באזור התעשייה אריאל מערב או ברקן? הוא שכח כי כמעט מאה אחוז מן הפועלים במפעלים הללו (שמיצרים מוצרים מן ההתנחלויות) הם ערבים ,או "פלסטינים" כמו שהוא קורא להם. (אני , נמנעת מלקרוא לפועלים הללו פלסטינים , היות ומעולם לא שמעתי על יישות פלסטינית למעט זו שנוצרה כאן, ביננו היהודים הכובשים והנוראיים מארץ ישראל )
החרמות , פוגעים ישירות באותו הפועל שהיה משתכר אולי כמאה שקלים ליום אילו, היה עובד ב"שטחי הרשות " ואני, כתושבת אריאל מכירה לא מעט פועלים ערביים שפוחדים היום ופחדו גם לפני כארבע שנים כאשר איימה "הרשות הפלסטינית" לא לאפשר לפועלים ערבים לעבוד במפעלים ישראליים.
לא אחת, פנה אליי פועל ואמר לי , כיצד נאכיל את הילדים שלנו? הרשות לא משלמת משכורות ואין מספיק עבודה בכפר. ואכן, הידעתם שמורה, משתכרת ברשות שכר זעום של כאלפיים שקלים לחודש לעומת פועל שעובד לפי שכר יומי ממוצע של מאתיים וחמישים שקלים ליום עבודה אצל מעסיקים יהודים ?
ארגוני השמאל , שכחו גם את קשרי העבודה והחברות הנוצרים בין היהודים לערבים היות והם עסוקים בלמלא את ראשו של הציבור במידע קיצוני אשר אינו מייצג אפילו אחוז מן האוכלוסיה של המתיישבים בשומרון .
וכעת, חוק החרם , מונע מהפחדה וטרור רגשי שנועדו להרתיע את הציבור הישראלי שחי בתוך גבולות הקו הירוק , מלחמת חורמה במפעל ההתיישבות היהודי , מדוע ולמה? היכן נשמע עוד על מדינה שתעניק שכר מכובד של חבר כנסת לאדם שבגד ועלה על ספינת אויב? היכן נשמע כי יקום אדם ויעלה על במת הנואמים בפרלמנט האירופאי וידבר כנגד מדינתו? כנגד עמו? כמילות השיר " רק בישראל"
כאשר מעלה חבר כנסת הצעת חוק לגיטימית אחת , בודדת בכדי, להסביר לציבור כי מדינת ישראל חיה ונושמת , בועטת ומתנגדת למתנגדיה . כי אנו אנשים חיים ונושמים וכי דמנו בעורקינו זורם ויזרום וכי, כל רצוננו להעניק בית לילדנו.
כצאצאים לניצולי שואה , אנו מבזים את זכרם של סבינו ויקיריהם שנספו בשואה כאשר איננו מכבדים את הזכות ליישב את ארץ ישראל.
