במד"א מספרים על זאביק ז"ל חבר שאיננו עוד
הותיר אחריו אישה- נאווה, וחמישה ילדים- מעיין, עומר, גל, נטע וטל. בן 55 היה במותו.
הלוויתו תתקיים מחר יהי זיכרו ברוך
מאת: דוברות מד:א
אמש (ג'), סמוך למועד תחילת הפסקת האש, נורתה פצצת מרגמה לעבר קיבוץ נירים, וזאביק ז"ל, יחד עם שלושה מחבריו לקיבוץ, לא
הספיקו לתפוס מחסה. "הם רצו למקום מחסה שהיה בסמוך, אך כנראה שההתראה היתה קצרה מדי כפי שקורה כאן לא אחת", סיפר חברו של עציון, דדי רובינשטיין, שמשמש אף הוא נהג אמבולנס מתנדב במד"א. "זהו יום קשה מאוד בקיבוץ נירים. כבר ידענו אבידה בעבר, ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל להתמודד עם המצב", אמר רובינשטיין.
27 שנים חלפו מאז החל זאב (זאביק) עציון ז"ל להתנדב במד"א. 27 שנים בהן פעל זאב (זאביק) עציון ז"ל בכל דרך ובכל עת למען הצלת חיי אדם. הן בתפקידו כרכז הביטחון בקיבוץ נירים שבו התגורר עם משפחתו, והן בפעילותו הארוכה והענפה בכל שנותיו במד"א. זאב (זאביק) עציון ז"ל שימש כחובש רפואת חירום ונהג אמבולנס של מד"א בקיבוץ נירים, וביצע אלפי שעות התנדבות בתחנות מד"א השונות במרחב, בהן הציל חיים רבים והעניק טיפול לאלפי חולים ופצועים
איילת רם, מתנדבת מד"א המתגוררת אף היא בקיבוץ נירים ונמנית על מכריו הקרובים של זאב (זאביק) עציון ז"ל, מספרת: "זאביק היה מתנדב במד"א קרוב ל-30 שנה והחזיק בצורה עקבית את אמבולנס בקיבוץ. במהלך שנות ההתנדבות הרבות במד"א, דאג זאביק לטפל במסירות בחולים ובפצועים ולפנות אותם לבתי חולים באזור, במרפאה של קיבוץ נירים ידעו שזאביק תמיד זמין ותמיד מוכן לעזור. זאביק היה איש של עשייה, את ההתנדבות במד"א הוא עשה בנוסף לעבודתו ותרומתו הרבה לקיבוץ במהלך השנים במגוון רחב של תפקידים. זאביק היה איש של עשייה ועבודה, אני זוכרת אותו עובד ותורם מסביב לשעון גם בשעות הקטנות של הלילה וגם לאחר יום עבודה מתיש היה תמיד נכון לעזור לזולת ותמיד ערוך לסייע לתושבי הקיבוץ. זאביק היה נשוי לנאווה עציון ואב ל-5 ילדים ולמרות שעות התרומה הרבות לקהילה, היה גם איש משפחה למופת- מסור ותמיד שם בשביל האישה והילדים, היה דואג תמיד להסיע את הילדים לחוגים ומעורב באופן פעיל בשגרת היום יום שלהם. בזמן אמת, זאביק היה משרה ביטחון, והרגשה שיש על מי לסמוך עבור כל אנשי הצוות שלו. בנוסף למעלות המקצועיות הרבות שלו, זאביק ניחן גם בחוש הומור יוצא מן הכלל וידע איך להפיג את המתח במצבים קשים, היה איש מאוד לבבי וחברותי אשר הותיר את חותמו בכל אדם בו פגש בסביבת העבודה או בחיי היום יום בכלל. "
דדי רובינשטיין, נהג מתנדב במד"א ותושב קיבוץ נירים, מספר על חברו הטוב: "זאביק היה מתנדב במד"א קרוב לשלושים שנה, ושימש גם כרכז הביטחון של הקיבוץ. נושא הגשת העזרה הראשונה ובכלל, כל מה שקשור במד"א, היה תמיד בראש מעייניו. ככונן, זאביק הגיב לקריאות בכל שעות היממה, והיה מגיע לזירות עם רכב הביטחון, כאשר על כסא אחד בו היה מונח אפוד המשטרה ואילו על הכיסא השני היה מונח תמיד אפוד החובש של מד"א. גם בתקופה האחרונה, של הלחימה הקשה, זאביק לא חשב לרגע לעזוב את הקיבוץ, כפי שנהג גם בתקופות לחימה קודמות. תמיד נשאר כאן, ולרגע לא חדל לעשות למען האחרים. רוח הנתינה של זאביק תלווה אותנו עוד שנים רבות, וחיוכו נצרב בכולנו לעד", מספר דדי רובינשטיין.
מנהל מרחב נגב במד״א איציק אלפסי שהכיר היטב את זאביק ז"ל סיפר: ״הכרתי את זאביק באופן אישי, הוא היה מתנדב פעיל מאוד במשך 27 שנה ונתן מענה לכל פנייה בגזרת הישוב ובמרחב כולו, פשוט מלח הארץ, מסור בצורה יוצאת דופן אשר היה מתייצב בכל שעה ולכל קריאה גם באמצע הלילה. זאביק תרם אין ספור שעות התנדבות ולקח חלק בהשתלמויות ובכל פעילות של מד״א במרחב. זאביק היה אדם נפלא שידענו שאנחנו יכולים לסמוך עליו בעיניים עצומות. מד"א איבד מתנדב יקר ואני איבדתי חבר קרוב ואהוב.״
מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין, ספד היום לזאב (זאביק) עציון ז"ל: "לאורך כל ימי הלחימה, הזכרתי שוב ושוב את מתנדבי ועובדי מד"א, כל אחד מהם הוא מלח הארץ בפני עצמו. זאב (זאביק) עציון ז"ל הוא דוגמא ומופת לעובדי ומתנדבי מד"א. אדם שטובת הזולת וערך חיי האדם היו לנגדו תמיד. לרגע לא דאג לעצמו, אלא תמיד פעל למען האחר. נפילתו של זאביק אמש הותירה אותנו כואבים את לכתו וזוכרים ומוקירים את עשייתו הרבה, ואת ערכיו שלאורם יצעדו כוחות מד"א. עובדי ומתנדבי מד"א מרכינים ראש ומשתתפים בצערה של המשפחה, שתמיד תהיו חלק בלתי נפרד ממשפחת מד"א. יהי זכרו ברוך".
הותיר אחריו אישה- נאווה, וחמישה ילדים- מעיין, עומר, גל, נטע וטל. בן 55 היה במותו.