הרקע להחלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשותה של הנגידה קרנית פלוג – הירידה בינואר של מדד המחירים לצרכן ב-9% וייסוף השקל, שהתחזק ב-2.6% מול הדולר ושמירה על עקביות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
בצעד דרמטי, על רקע הירידה בינואר של מדד המחירים לצרכן ב-9% וייסוף השקל, שהתחזק ב-2.6% מול הדולר, החליטה הוועדה המוניטרית, בראשותה של הנגידה קרנית פלוג, להפחית את הריבית לחודש מרץ ב-0.15 נקודת אחוז לשפל של 0.1%.
במקביל, הודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±. צעד זה מעודד את הבנקים להשאיר עודפי כספים ברשותם, ולתת אותם כאשראי לציבור, במקום להפקידם בבנק ישראל, וליהנות בכך מהריבית שיקבלו על מתן האשראי.
לדעת הוועדה, הגורמים העיקריים להחלטה להפחית את הריבית לחודש מרס עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. יחד עם זאת מדגישה הוועדה, כי תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד.
שעור התעסוקה
ברבעון הרביעי נמשך הגידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והגידול במספר המשרות הפנויות. הצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי באה על רקע ההתאוששות מהשפעות "צוק איתן" ושיקפה בעיקר גידול בצריכה הציבורית, וביצוא, שצמיחתו נמשכה גם בינואר על רקע הפיחות שהצטבר מאוגוסט. בינואר נמשכה עלייה בגביית המיסים, בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים.
ייסוף השקל
החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא.
אינפלציה
האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, ובנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם.
שוק הדיור
ברבעון הרביעי נרשם גידול של 22% בעסקאות בשוק הדיור, רובו ככולו ברכישות של זוגות צעירים ומשפרי דיור, בעוד שבקרב המשקיעים מספר העסקאות יציב. נמשכת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני עלו מעט החודש, אך רמתם עדיין נמוכה.
"הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות", נמסר מבנק ישראל.
"מלחמת המטבעות"
התייחסותו של אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן, להורדת הריבית: "בהתאם להערכתנו המוקדמות, נגידת הבנק החליטה, בניגוד לצפי השוק להוריד את הריבית החודש. מלחמת המטבעות בעולם מחייבת צעדים משמעותיים על מנת לשמור על רמת צמיחה סבירה בייצוא הישראלי שהוא אבן קיומה של הכלכלה הישראלית. להערכתנו, במידה והנתונים לא ישתפרו תיתכן הורדה נוספת ואף פתיחה בהליך של הרחבה כמותית".
"לא ניתן לראות גורם אינפלציוני אחד"
עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי מחלקת מחקר אמר בתגובה להורדת הריבית: "לקובעי המדיניות בבנק ישראל ובראשם הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, אסור להתבשם בנתוני העבר מכיוון שקצב הצמיחה ברבעון הרביעי היה חריג ושיקף במידה רבה את התאוששותו של המשק ממבצע צוק איתן. אם נביט מספר חודשים קדימה כמעט ולא ניתן לראות גורם אינפלציוני אחד במשק. ההפך הוא הנכון. האם יש חברה, ספק או כל נותן שירות במדינה שמעלה על דעתו בנסיבות הקיימות להעלות מחירים?
"לפיכך על קובעי המדיניות בבנק להיות מודעים היטב להלכי הרוח הציבוריים ולמצבה של הכלכלה המשתקפים בסדרת מדדי המחירים השליליים ולפעול במהרה על מנת לעודד את המשק והפעילות הצרכנית. התחזקות השקל לאחרונה מהווה סיבה נוספת ומשמעותית לתגובה הולמת של הבנק, כאשר הורדת ריבית איננה מספיקה".