בת 10 מאריאל תובעת 173 אלף שקלים מעיריית אריאל מאחר שלא הנגישה את בית הספר בו היא לומדת ולא התאימה אותו לצרכיה המיוחדים. התביעה, שהוגשה אתמול מתארת את סבלה של הילדה ואת ההשפלה אותה היא עוברת מדי יום בשל אטימות לטענתה מצידה של עיריית אריאל.
תביעה כספית בס"ך של 173 אלף שקלים הוגשה אתמול(ראשון) באמצעות עורך הדין אילן דניאל כשהתובעת היא ילדה בת 10 בלבד. התובעת, שנולדה בשנת 2008 סובלת ממחלת ניוון השרירים ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים, הגיעה יחד עם הוריה להתגורר באריאל בשנת 2016. כבר לפני שהעתיקה המשפחה את מקום מגוריה לאריאל, יצר קשר אביה של הקטינה עם עיריית אריאל ועדכן בצרכיה המיוחדים של בתו. לאחר שפנה האב ועדכן את העיריה בצרכיה המיוחדים של הקטינה, נערך לו סיור היכרות באחד מבתי הספר בעיר כאשר לאחר הסיור, וידא האב שתיק הרווחה יעבור מעיר מגוריהם הקודמת לאריאל בכדי שלא יהיו כשלים בטיפול בנושא ההנגשה של בית הספר לפי צרכיה של בתו הקטינה.
לטענתו של אביה של הקטינה , נדחו כל בקשותיו להיפגש עם ראש העיר, אלי שבירו ועם רכז הנגישות של עיריית אריאל, על מנת להנגיש את בית הספר. ביום פתיחת שנת הלימודים בשנת 2016, נדהם אביה של הקטינה לראות כי בית הספר לא הונגש ובתו שמתניידת באמצעות כיסא גלגלים לא תוכל להגיע ממקום אחד לשני בתוך תחומי בית הספר. בנוסף, סיפר האב כי הותקנה בבית הספר "רמפה זמנית" שאינה עומדת בתקן ואף עלולה היתה לסכן את בטיחותה של הקטינה. הרמפה עצמה, סיפר האב הותקנה מחוץ לשטח בית הספר ונועדה לאפשר לקטינה להיכנס לכיתתה דרך דלתות החירום האחוריות.
צרור מפתחות ניתן למלווה של הקטינה בכדי שתוכל לפתוח למענה את דלתות החירום כשהיא תצטרך להיכנס אל כיתת הלימוד, דבר שיצר מצבים בהם מצאה הקטינה את עצמה נאלצת להקיף את בית הספר בתנאים לא נוחים ובמזג אוויר משתנה (גשם או שמש חמה) בכדי להגיע לכיתתה או לנוחיות.
לאחר שפנה אביה של הקטינה לעירייה בעניין הנגשת השירותים, נענתה העירייה והקימה קיר גבס זמני שיאפשר לקטינה להגיע אל הנוחיות. בכתב התביעה, מציין עו"ד דניאל כי עד עתה, לא הונגשו שירותים כקבוע בחוק וכי הקטינה נאלצת להשתמש בשירותי המורים ולא בתא השירותים שהונגש למענה, אך דרכי הגישה אליו מסובכות וקשות לה.
לאחר בקשות רבות, נענה ראש העיר להיפגש עם אביה של הקטינה והשנים נפגשו ביום ה 19/7/2017. בפגישה זו נכח גם מנהל אגף הרווחה באריאל, אלי גלעד ובמהלך הפגישה, הובטח לאביה של התובעת הקטינה כי העירייה תדאג להנגשת בית הספר ותוגדל מכסת שעות הסיוע אותן מקבלת התובעת. בנוסף, הובטח בפגישה זו כי התובעת תקבל הנחה לשיבוצה בקייטנת גוונים הפועלת באריאל.
שעות הסיוע אכן הוגדלו אך, התובעת לא זכתה להשתתף בקייטנה בטענה כי :" אין הם מוכנים לקחת אחריות עליה אר במידה והרשות תשלח ביחד עם הילדה סייעת לכל צרכיה." בשנת 2018 נאלצה הקטינה להישאר בבית במהלך קיץ 2018 כשהוריה הפסידו ימי עבודה בכדי להישאר עמה כשהיא סגורה לבדה בביתה.
במהלך השנים 2017-18 הובא לבית הספר מעלון שהיה קטן במידותיו ולא התאים לצרכי התובעת, לא היה בטיחותי ולא התאים לתוואי השטח בבית הספר, נכתב בכתב התביעה. בישיבת המועצה (56) ביום ה26.12.2017 דנו חברי המועצה בהנגשתו של בית הספר כשהנושא היה "סגירה של כיתה אקוסטית" במהלך הישיבה, נאמר בכתב התביעה, אמר גזבר העירייה דאז, ג'והר חלבי :" כשאומרים כיתה אקוסטית, אני ראיתי שם בבית הספר, במקרה ראיתי בעין. אם הכוונה זה הנגשה גם את הכניסה וגם את מה שיש בפנים." ראש העיר שבירו השיב:" לא, כיתה אקוסטית זה הכיתה, אקוסטי זה שמיעה."
יוסי חן, חבר המועצה דאז אמר:" בסדר אבל יש ילדה נכה." וראש העיר שבירו ענה לו:" הבנתי אותך." יוסי חן:" שאם לא איכפת לך ממנה היא מגיעה לבית הספר והיא נצורה במקום שהיא מגיעה באותה הכיתה, היא מסתובבת עם מטריה, היא לא יכולה לעבור שם בשירותים, חברה איפה הרגש?" ושבירו ענה:" מי בעד סגירת …" יוסי חן :" רגע.. תן לי לסיים, הבטחתם לעשות מעלון שמה –" ושבירו קטע אותו:" מי בעד סגירת תב"ר 1006.."
השיח הזה נמשך מספר דקות, נאמר בכתב התביעה, והנוכחים דממו. לבסוף הוחלט באותה הישיבה ברוב של 10 בעד 1 נמנע ו 1 נגד על סגירת התב"ר 1006, הנגשת הכיתה האקוסטית בעלות של כ 13 אלף שקלים ויתרת הכסף כ 11.5 אלף, שקלים הועבר לקרנות הרשות.
צו הנגישות:
ביום ה9/1/2018 ניתן צו נגישות נגד עיריית אריאל, ראש העיריה ומנכ"ל העירייה. הצו הוצא לאחר שניתנה אזהרה לעיריית אריאל מטעמה של הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בנושא מינוי של רכז נגישות באריאל. על פי הצו, היה על העירייה למנות רכז נגישות בעיר עד ליום ה 20/2/2018 ולהכשירו עד ליום ה 30/4/2018. לפי הידוע לנו, לא מונה ו או הוכשר רכז נגישות באריאל עד ליום הגשת כתב התביעה.
שנה חדשה מתחילה, שנה שלישית ללימודי הקטינה באריאל:
גם בשנת 2018, פתיחתה של שנת הלימודים השלישית של הקטינה בבית הספר באריאל, הבחין אביה של התובעת כי לא נעשו כל פעולות למען הנגשתו לצרכיה של בתו. הוא פנה שוב את עיריית אריאל, אך לא קיבל מענה, נכתב בכתב התביעה. הוא ניסה לחפש את רכז הנגישות העירוני אך לא הצליח למצוא אדם כזה:" לצערו הרב לא קיים אדם כזה בקרב הנתבעת וזאת למרות צו הנגישות."
מנכ"ל העיריה, אבי עזר ענה לאביה של הקטינה בנובמבר 2018 וטען כי העירייה דוחה את טענותיה של הקטינה וציין כי העירייה פועלת להצבת מעלון. עוד ציין המנכ"ל כי ביום ה 6/9/2018 התקיים מכרז בנושא והזוכה הזמין מעלון שאינו בארץ ויותקן מיד עם הגיעו ארצה. אביה של הקטינה השיב למנכ"ל העירייה וציין כי העירייה איננה מתייחסת לטענותיו וכי בעיר אין רכז נגישות. בנוסף לא נתקבלה כל תשובה מהעירייה לבקשתו של עורך הדין דניאל שביקש מעיריית אריאל למסור לידיו מסמכים שאינם חסויים כגון העברות כספים ששולמו בעבור נגישות לצרכי הקטינה. נאמר בכתב התביעה.
עו"ד דניאל : "כאב לילד נכה אני רואה את נושא הנגישות כשליחות לחברה, וחשוב שאנשים ידעו שישנם פתרונות אל מול המערכות הבירוקטיות שהציבור חסר אונים מולם ואל להם לותר על זכויות אלו."
במהלך דצמבר 2018 הותקן מעלון בבית הספר לאחר שהוחלף המעלון שהותקן ולא התאים לצרכיה של הקטינה. בסעיף 33 לכתב התביעה מציין עורך הדין דניאל כי הקטינה הושפלה באמצעות העירייה ו או שליחיה ונפגעה מהם כשהם פוגעים בכבודה, בתחושת הערך העצמי שלה וגרמו לה לעוגמת נפש רבה. בנוסף אומר עו"ד דניאל כי המצב הזה שנוצר גרם לקטינה לפגיעה של ממש ביכולת הלמידה שלה ולתחושת ההנאה שלה בין כותלי בית הספר. בנוסף אמר עו"ד דניאל כי הקטינה בחרה שלא להגיע לאירועים מסוימים בכדי להימנע מראש מפגיעה ועוגמת נפש.
כיום , גם לאחר הצבתו של המעלון, נאלצת הקטינה לעבור דרך חצר בית הספר בכדי להגיע למתחמים שונים בו ובית הספר עדיין לא הונגש באופן מלא.
תגובותיהן של עיריית אריאל והנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות לא הגיעו למערכת ויפורסמו כשיגיעו.
אולי יעניין אותך גם :