בייחוד בגירים צעירים. ב-2014 קרוב למחצית האוכלוסיה בגילאי העבודה הייתה בעלת השכלה גבוה. ב-OECD השיעור המקביל היה כ-36%. כך מסר היום יואל נוה הכלכלן הראשי במשרד האוצר
ככלל, האוכלוסייה בישראל משכילה בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות. כך, בשנת 2014 קרוב למחצית מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים בישראל היו בעלי השכלה גבוהה. שיעור זה גבוה מממוצע מדינות ה- OECD שם השיעור המקביל עמד על כ-36%. כך מסר היום יואל נוה הכלכלן הראשי במשרד האוצר
שיעור בעלי ההשכלה ברמות השכלה שונות מסך האוכלוסייה
גילאי עבודה עיקריים (64-25), נתוני שנת 2014
ההתעלמות ממאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי בהשוואה הבינלאומית, עלולה לגרום להערכת חסר לגידול ברמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל. כך, התבוננות בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בשני קצוות ההתפלגות של קבוצת גילאי העבודה העיקריים (34-25 אל מול 64-55), מצביעה, לכאורה, על כך ששיעור המשכילים בקרב האוכלוסייה המבוגרת גבוה מזה שבקרב אוכלוסיית הצעירים (34-25). אולם, היות ומרבית אזרחי ישראל נדרשים בשירות חובה בצבא אשר נמשך בין שנתיים לשלוש שנים, גיל הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מאוחר יחסית לממוצע המדינות המפותחות. בהתאם, שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקצה התחתון של טווח גילאי העבודה העיקריים (29-25) נמוך, ומטה את האומדן לקבוצת הבגירים הצעירים (34-25) מטה. עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון את הכניסה המאוחרת של הצעירים בישראל למערכת ההשכלה הגבוהה (ולכן קבוצת ההתייחסות הנכונה היא גילאי 34-30), שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה גבוה יותר בקרב הצעירים, בדומה למגמה העולמית.
שיעור בעלי השכלה גבוהה בקרב קבוצות גיל שונות
נתוני שנת 2014
המשכילים בישראל משתתפים יותר בשוק העבודה ומובטלים פחות
מבנה שוק העבודה בישראל ו/או הבדלים במערכת התמריצים גורמים לשוני במגמות ההשתתפות בשוק העבודה בישראל ביחס ל- OECD. מחד, הנתונים מצביעים על כך שהתשואה להשכלה גבוהה בישראל (במובן של ההסתברות להשתתף בשוק העבודה) גבוהה בהשוואה בינלאומית. שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה על תיכונית בישראל גבוה הן ביחס לאלו שאינם משכילים והן ביחס לממוצע ה- OECDעמד על כ-85% בשנת 2013 (לעומת 83% ב-OECD, נתון זמין אחרון). מנגד, שיעורי ההשתתפות של בעלי השכלה תיכונית ויסודית בישראל, נמוכים יחסית למדינות המפותחות.