מסביר פיליפ גורדון חוקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי. לדבריו, גישתם של חלק ממנהיגי ערב כלפי ישראל משתנה, והשאיפה הערבית לראות עסקה ישראלית-פלסטינית נותרה בעינה. למרות זאת, התפיסה לפיה נורמליזציה יכולה להתממש ללא הסכם עם הפלסטינים היא מוטעית
"חזון הנורמליזציה של ישראל עם מדינות ערב הוא יעד רצוי עבור כל מי שישראל או האזור חשובים לו. האינטרסים האסטרטגיים הערביים זהים לאלו של ישראל, גישתם של חלק ממנהיגי ערב כלפי ישראל משתנה, והשאיפה הערבית לראות עסקה ישראלית-פלסטינית נותרה בעינה. למרות זאת, התפיסה לפיה נורמליזציה יכולה להתממש ללא הסכם עם הפלסטינים היא מוטעית. אפילו צעדים מתונים לקראתה ידרשו יותר ממה שישראלים רבים משערים. בסופו של יום, הדרך לנורמליזציה עם מדינות ערב עדיין עוברת דרך הסוגיה הפלסטינית, ללא מעקפים או קיצורים", מסביר פיליפ גורדון חוקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי.
גישת "מבחוץ פנימה"
לדברי גורדון, בהיעדר התקדמות או סיכוי ממשי להתקדמות במשא ומתן הישיר עם הפלסטינים, רבים בישראל מפנים תשומת לב הולכת וגוברת ליחסים המתפתחים עם כלל העולם הערבי. מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד לראשי האופוזיציה יאיר לפיד ויצחק הרצוג, רבים מהמנהיגים הפוליטיים המובילים מאמינים שהתלכדות האינטרסים הגוברת בין ישראל למדינות ערב הסוניות, בעיקר סביב יעדים כמו בלימת איראן והלחימה בקיצוניות האסלאמית, יכולה לשמש בסיס לנורמליזציה ערבית-ישראלית ולתרום להתקדמות בבעיה הפלסטינית ארוכת השנים. נתניהו טוען במפורש, כי לאחר שנים של תקווה לפריצת דרך עם הפלסטינים, שתוביל ליחסים טובים יותר עם מדינות ערב, הוא סבור עתה ש"תהליך זה יכול לפעול גם בכיוון ההפוך: קידום הנורמליזציה ביחסים עם העולם הערבי יוכל לסייע בקידום שלום בינינו לבין הפלסטינים, שלום שיהיה מפוכח, יציב ומגובה יותר".
טראמפ תולה תקווות בגישת "מבחוץ-פנימה"
עוד מציין גורדון, כי נראה שגם ממשל טראמפ תולה תקוות בגישת "מבחוץ-פנימה", קרי ניהול משא ומתן ישיר עם מדינות ערב בתקווה שהן יפעילו את השפעתן על הפלסטינים כדי לקדם את השלום במזרח התיכון. לאחר שנפגש בפסגת ריאד במאי 2017 עם יותר מ-50 מנהיגים מוסלמים, אמר טראמפ בהגיעו לישראל כי הוא "מעודד מאוד" מפגישותיו וציין שהמלך סלמאן "ישמח לראות שלום בין ישראלים לפלסטינים". טראמפ אמר לישראלים כי "קיימת הבנה גוברת בקרב שכניכם הערבים כי יש להם מטרה משותפת אתכם מול האיום הנשקף מאיראן". לדברי המתווך הוותיק והמומחה לענייני המזרח התיכון, דניס רוס, "ההיגיון בגישת 'מבחוץ-פנימה' הוא שמכיוון שהפלסטינים חלשים ומפולגים כל כך, ומכיוון שיש קשר שבשתיקה בין הערבים הסונים לישראל – יש תקווה שהערבים יהיו מוכנים לעשות יותר".
להתייחס לסוגיה הפלסטינית
גורדון מסביר, כי ההתקרבות האסטרטגית בין ישראל לכמה ממדינות ערב אינה מוטלת בספק, ושיתוף הפעולה מאחורי הקלעים ביניהן פורה מתמיד. עם זאת, לאחר שביליתי חלק גדול מהחודשים האחרונים בבירות ארצות ערב וישראל גם יחד, ודנתי בסוגיה זו עם מנהיגים פוליטיים, פקידים, דיפלומטים, אנשי עסקים ואחרים, אני סבור שהתקוות הרבות שהופנו להשגת נורמליזציה לפני הסכם עם הפלסטינים מתבססות על הערכה מוטעה. צעדים מתונים לנורמליזציה עם מדינות מסוימות אכן עשויים להיות אפשריים במידה וישראל תנקוט גם היא צעדים במקביל, אך נורמליזציה אמיתית בין מדינות ערב לישראל תתרחש רק במסגרת של שלום כולל הנתמך על ידי הפלסטינים. אפילו הצעדים המתונים המוזכרים ידרשו מהצד הישראלי מחוות משמעותיות הרבה יותר מכפי שבישראל נוטים לחשוב. אין חולק שעל הישראלים להמשיך לחתור ליחסים טובים יותר עם מדינות ערב בשל סיבות פוליטיות, אסטרטגיות וכלכליות, אבל מי שפונה למדינות ערב מתוך מחשבה שמדובר בקיצור דרך בסוגיה הפלסטינית – או סבור שיוכל לכונן יחסים קרובים יותר עם הערבים מבלי להתייחס לסוגיה הפלסטינית – סביר שנכונה לו אכזבה.