המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב הוגשו היום לשר האוצר יאיר לפיד ולנגידת בנק ישראל קרנית פלוג. הוועדה, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, יצרה כללי משחק חדשים אשר אמורים להגביר את הוודאות של השחקנים בשוק הפיננסי ביחס לתהליך ניהול האשראי ככלל, והשלבים המתייחסים לטיפול בכשל של החזר חוב בפרט
הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, הגישה היום את הדוח הסופי לשר האוצר, יאיר לפיד ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. המלצות הדוח נועדו להסדיר את תהליך ניהול האשראי והסדרי החוב, במטרה לאפשר התפתחות תקינה של שוק האשראי בישראל.
כללים מנחים ברורים
המלצות הוועדה קובעות כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בטיפול בחוב של חברה בקשיים פיננסיים, היוצרים וודאות בקרב השחקנים בשוק, וודאות שחיונית לצורך פעילות יעילה של השווקים הפיננסיים. fללים מנחים אלו מתמרצים את הצדדים לחתור להסדר חוב במועד מוקדם ומובילים לנקודת איזון טובה יותר ביחסים שבין בעלי העניין השונים בחברה. זאת, אל מול המצב היום, שבו חברות מגיעות להסדר חוב במועד מאוחר, לאחר שערך החברה נפגע ממשית וכאשר יתרת הנכסים לנושים בהסדר החוב מצטמצמת.
כללים אלו קבועים במתווה המתייחס לשני שלבים בחיי חברה:
1. השלב הראשון – לחברה שנמצאת בקשיים פיננסיים על פי ההגדרה באיגרת חוב, אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב – ממונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד יושב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו ומוסר למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים בהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים ועל הוצאות מתוכננות של החברה בסעיף "הנהלה וכלליות".
הוראות אלו חלות גם על חברה שמחליטה להיכנס לשלב זה מיוזמתה ובמקרה כזה תינתן לה תקופת בלעדיות שבמהלכה עליה להציע מתווה של הסדר חוב באמצעות הנציג המיוחד ומחזיקי אגרות החוב לא יהיו רשאים להעמיד את החוב של החברה לפירעון מוקדם, אלא בתנאים המפורטים בהמלצות. שלב זה נועד לעודד את החברה ואת בעלי השליטה בה, להיכנס להליך הבראה הכולל הסדר חוב באופן מוסכם או יזום, במועד מוקדם, לפני שמצב החברה נעשה קשה יותר. בד בבד, מכוונות ההוראות למנוע פעולה של החברה שלא על פי האינטרסים של מחזיקי אגרות החוב.
2. השלב השני – חברה תיכנס לשלב זה מהמועד שבו היא אינה עומדת בתשלום לנושים הפיננסיים שלה. הוועדה מציעה לחייב את הנושים הפיננסים של חברה שלא שילמה חוב במשך 45 ימים, לפתוח כנגדה בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט. חזקה על החברה שהיא חדלת פירעון וימונה לה מנהל על ידי בית המשפט. החידוש ביחס להוראות שחלות על חברה בשלב זה הוא שבפעם הראשונה נוצרת ודאות מלאה לחברה ולנושים לגבי תוצאות אי-תשלום חוב. ודאות מסוג זה תגדיל את הסיכוי להידברות מוקדמת בין החברה לבין נושיה, שתביא להסדר טוב יותר עבור הצדדים ובמועד מוקדם יותר.
הקצאת אשראי
הוועדה גיבשה גם המלצות המתייחסות להקצאת האשראי במשק ולתמחורו, הכוללות: כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות, חובת גילוי ביחס לאשראי שנלקח למימון רכישת מניות השליטה בתאגיד או החזקה בהן, חובת גילוי על התנהלויות קודמות של בעל שליטה של חברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי לפי מאפיינים שונים. המלצות אלו מכוונות להביא להקצאת אשראי יעילה יותר במשק ולתמחור נכון של אשראי זה.
שיפור תהליכי ניהול אשראי
הוועדה גיבשה גם המלצות לשיפור כלל תהליכי ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בהם, ובכלל זה: צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי איגרות החוב; ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם כן החברה חדלת פירעון; חובת קבלת החלטה בהפרתה של תניה לפירעון מיידי; אפשרות לכפות על חברה הסדר חוב בניגוד לרצונה בהתקיים עילות לפירוקה; הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר; קביעת מדיניות לאישור של הסדרי חוב באשראי שנלקח מתאגידים בנקאיים; יצירת תנאים לשיתוף פעולה בין מחזיקי אגרות החוב לצורך הצגת עמדה אחידה אל מול החברה החייבת, על ידי מינוי "נאמן מוביל" לכל סדרות אגרות החוב, מינוי נציגות אחת של מחזיקי אגרות חוב, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי ואפשרות מינוי של "מנהל חוב" המחזיק בסמכויות רחבות להתחייב בשם מחזיקי אגרות החוב; וקביעת הוראות לגבי דיווח על הסדרי חוב.
"לעצור את שיטת התספורות האוטומטיות"
שר האוצר, יאיר לפיד: "את הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בשוק ההון הקמנו, כי היה ברור שאת שיטת התספורות האוטומטיות צריך לעצור. המשחק הזה התבצע ללא פיקוח וללא שקיפות, על חשבון הפנסיה של כולנו. בשנים האחרונות התבצעו בישראל הסדרים בעייתיים בהיקפים גדולים. מאז 2008 ועד אוגוסט האחרון חברות במשק נכנסו ל-149 הליכי הסדרי חוב, שהצטברו להיקפי חוב בתהליכי הסדר של 40 מיליארד שקלים. אנחנו לא נגד הסדרי חוב כשהם מתבצעים במטרה למנוע קריסה של מפעל או פירוק של חברה. אבל הם חייבים להיעשות תחת כללים אחידים, שקופים וברורים ולא להפוך את כספי הציבור להפקר".
"לא ניתן לצפות מראש את מגוון התרחישים"
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "הועדה המליצה על קביעת תמריצים נכונים ככל האפשר לשחקנים השונים בשוק האשראי, ונמנעה מלנסות להציע פתרונות מוחלטים לכל בעיה אפשרית מתוך הכרה שלא ניתן לצפות מראש את מגוון התרחישים שיכולים להביא לצורך בהסדר חוב. המלצות הוועדה יסייעו להגביר את הוודאות בשוק האשראי, ויתרמו לביסוסו של שוק אשראי בריא ויעיל, שהוא תנאי הכרחי לניצול מיטבי של פוטנציאל הצמיחה של המשק. אני מברכת את חברי הועדה על העבודה המקצועית שעשו בסוגיה המורכבת שעמדה בפניהם".
"יצירת וודאות בשוק האשראי"
יו"ר הועדה, מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "הוועדה קבעה כללי משחק חדשים לשוק האשראי בישראל שיהיו ברורים וידועים לכלל השחקנים במגרש הפיננסי. הצבנו לנגד עיננו יצירת וודאות בשוק האשראי והבטחת זכויות המלווים והחוסכים. המלצות הוועדה יביאו לתמחור נכון יותר של הסיכונים, יגדילו את הסיכוי להבראת חברות במשק, וייצרו איזון טוב יותר בין בעלי השליטה".