התוכנית, שהוגשה כהצעה לוועדת הכספים של הכנסת, כאלטרנטיבה לסגירתו הצפויה של שדה דב, שומרת על כלל סוגי הפעילויות האוויריות שקיימות היום בשדה. התוכנית הוכנה עבור מכון פישר על ידי משרד י. י. שילוני אדריכלים
תוכנית מקיפה של מכון פישר לשדה דב בתל אביב על שטח קרקעי קטן יותר, שהוגשה כהצעה לוועדת הכספים של הכנסת כאלטרנטיבה לסגירתו הצפויה, שומרת על כלל סוגי הפעילויות האוויריות שקיימות היום בשדה, למעט הפעילות הנרחבת של חיל האוויר, שייצא מהבסיס ב-2019, תוך צמצום השטח ב-160 דונם שישוחררו למטרות עירוניות ולפיתוח נדל"ני. התכנית מציעה גם השתלבות בתוכניות העתידיות של עיריית תל אביב, משמרת את שביל ישראל ואת קו החוף ופועלת בשטח המינימלי הדרוש לשמירה על הפעילות התעופתית בו. השדה יכלול מסלולי הסעה חדשים, 8 עמדות חנייה למובילים האוויריים, 110 עמדות לתעופה הכללית ולבתי הספר לטיסה, 3 עמדות לחיל האוויר, 4 עמדות למסוקים, מכון בדק וטרמינל ובו שטחי מסחר חדשים.
התוכנית הוכנה לבקשת מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, הפועל לשימור, פיתוח וקידום התעופה במדינת ישראל, באמצעות ראש המרכז למחקר תעופתי, סא"ל (מיל') ערן רמות, על ידי משרד י. י. שילוני אדריכלים, הפועל בתחום תכנון שדות תעופה ותשתיות תעופתיות. התוכנית הוצגה בפני ועדת המשנה לענייני תעופה, בראשותו של ח"כ יצחק וקנין, שהשתתף בעבר בכנסים המקצועיים שקיים מכון פישר בתחום התעופה.
צמצום שטח הפעילות
התוכנית מושתתת על העיקרון של צמצום מקסימלי של השטח הקרקעי הכלול בשדה דב היום לטובת בעלי הקרקע, תוך שמירה על המסלול הקיים בשדה, שאורכו כ-1,730 מטרים, ועל מגדל הפיקוח החדש והמתקדם שקיים בשדה משנת 2006 בו הושקעו מיליוני שקלים. היתרון בתוכנית הוא המענה המקיף לכלל הפעילות הקיימת כיום, שלא תצטרך להשתנות ולעבור לשדות תעופה אחרים, אם וכאשר יימצאו כאלה, וכן עצם היותה בנויה על צמצום בשטח הקיים, ללא כל צורך בשטחים שאינם בשטח השדה הנוכחי. שמירת שדה דב פעיל ישמור עבור חיל האוויר את האפשרות להשתמש בשדה לחלק משמעותי מצרכיו בשגרה ובחירום, גם ללא תשתיות קרקעיות, כפי שעושה הצבא בשדות תעופה ובמנחתים ברחבי הארץ.
שדה דב הוא נכס אסטרטגי
ההנחה העומדת מאחורי גישתו והצעתו של מכון פישר היא כי שדה דב הוא נכס אסטרטגי חיוני למדינה ולתעופה הישראלית. הפסקת הפעילות התעופתית האזרחית-מסחרית בשדה דב בשנת 2017, תפגע פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל, שעלולה להשפיע על תושבי המדינה, במרכז ובפריפריה, מבחינה כלכלית-חברתית. הסגירה המתוכננת מתבצעת בניגוד גמור לנעשה ברחבי העולם ולמחקרים והתחזיות של הגופים המקצועיים המובילים בעולם התעופה, בהם מכון פישר. כלל הגופים מציינים כי המגמה בעולם התעופה היא לפתח, להקים ולשדרג שדות תעופה ותשתיות תעופתיות. מגמה זו באה כחלק מהצפי לעלייה בנפחי הפעילות האווירית על סוגיה השונים ובראש, פעילותן של חברות התעופה שצפויה לגדול בעשרות אחוזים בשנים הבאות.
צפוי גידול בתנועת המטוסים
הגידול הצפוי בתנועת הנוסעים, התפתחותם של שווקים חדשים ברחבי העולם והשיפורים הטכנולוגיים התעופתיים צפויים לגרום לדרישה עצומה לטייסים, מכונאים וצוותי קרקע, וכך גם בישראל. את אלה ניתן להכשיר רק בבתי הספר לטיסה, במתקנים המצויים בשדות התעופה וכמובן בפעילות תעופתית שוטפת. שדה דב מהווה כיום את השדה הראשי בישראל לפעילות התעופה המסחרית הפנים-ארצית והקלה. סגירתו עלולה לגרום למכה קטלנית לתעופה הפנים-ארצית במדינת ישראל ולקשר עם הפריפריה, לפגיעה אנושה בתיירות, בעסקים, ברווחה ובכלכלה באילת ובצפון, ובעיקר – לחסל את מוקדי ההכשרה של דורות טייסי העתיד.
פשרה עם בעלי הקרקע
לדעת מכון פישר חייבים להגיע לפשרה של המדינה עם בעלי הקרקע על השטח המוקטן בו מציע המכון לשמר את שדה דב בתצורת הפעלה יעילה: מינימום שטח נדרש תמורת מקסימום תועלת תעופתית. לבד מחישובי העלויות הכלכליות לתשלום הפיצויים ולביצוע השינויים בתשתיות הקרקעיות חייבים להכניס כגורם דומיננטי בשיקולים את עתידה של התעופה בארץ. מתן פיצוי לבעלי הקרקע וביצוע השינויים יהיה לבטח זול יותר מההשלכות הכלכליות העלולות לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה מהמכה הקטלנית לתעופה הפנים-ארצית והקלה במדינת ישראל.