תוספת תקציבית של 980 מיליון שקל לעידוד ההפרטת תעש – כך טוען מבקר המדינה. בין הליקויים הנוספים בהליך ההפרטה: אי-קביעת זהות נציגי המדינה בתהליך ההפרטה, הערכות השווי – אי-תלות וניגוד עניינים של מעריך שווי בהפרטה ואמירה של מנהל רשות החברות לשעבר בדבר מעורבות בלתי תקינה של משהב"ט בתהליך ההפרטה
מבקר המדינה טוען, כי בהסכם ההבנות עם משרד האוצר יועבר לתקציב הביטחון בשנים 2014 – 2022 עוד 980 מיליון. תוספת זו לתקציב הביטחון היא "ללא קשר להליך הפרטת תעש ומשהב"ט רשאי להשתמש בסכום זה לצורכי מערכת הביטחון לפי שיקול דעתו. המבקר טוען, כי תוספות לתקציב הביטחון אמורות להינתן ב"דרך המלך" למימוש היעדים של מערכת הביטחון, ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית בסך 980 מיליון שקל לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה.
המבקר גילה, כי מנהל רשות החברות לשעבר אורי יוגב נשמע בהקלטת הישיבה של דירקטוריון תעש מאוקטובר 2015 אומר באופן ברור וחד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש מערכות ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". ואולם מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר הודיע, כי לא ידוע לו שהמנכ"ל או משהב"ט מעדיפים את אלביט או הבטיחו לה "הבטחות מהצד", והיועץ המשפטי לממשלה הודיע שאין מקום לפתוח בבדיקה פלילית.
בעקבות הקשיים הכלכליים של תעש – שעלו עד כה למשלם המיסים כ-5 מיליארד שקל לפחות, ניסו משרד הביטחון ומשרד האוצר להפריט אותה או למזגה עם תעשייה ביטחונית ממשלתית אחרת. ניסיונות אלה כשלו.
בדצמבר 2013 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה על הפרטת תעש. במרץ 2015 הזמינה רשות החברות את המעוניינים להשתתף בהליך המכירה של תעש מערכות לפנות אליה. בספטמבר 2015 החליטה ועדת המכרזים למכירת מניות המדינה להזמין חמישה מהפונים להשתתף בהליך המכירה. בתחילת ינואר 2016 פרשו מההליך ארבעה מהמתמודדים, ונותרה בו רק חברת אלביט מערכות והוועדה למכירת מניות המדינה החליטה למכור את מניות המדינה בתעש לאלביט בתמורה ל-1.8 מיליארד שקל ועוד 100 מיליון שקל "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש. זאת בכפוף להשלמת הליכי המכירה ולקבלת אישור רשות ההגבלים העיסקיים ואישור שר האוצר ושר הביטחון האחראים לענייני החברה. במרץ 2018 היה המועד הצפוי להשלמת המכירה 1.7.18.
הליקויים העיקריים
אי-קביעת זהות נציגי המדינה בתהליך ההפרטה – בהחלטת ההפרטה ובנוהל למכירת מניות המדינה בתעש מערכות ממרץ 2015 נקבעו תפקידי נציגי המדינה בתהליך ההפרטה, כגון מיון המתמודדים. משרד האוצר לא הבהיר מי הם הנציגים שיבצעו כל תפקיד, ובכך לא הובהרו מהו המסד הנורמטבי לפעולת הנציגים ומהי חלוקת הסמכויות ביניהם.
הערכות השווי – אי-תלות וניגוד עניינים של מעריך שווי בהפרטה – הערכת שווי היא כלי חשוב שאמור לסייע לקבלת ההחלטות בעניין מחיר המכירה. לא נמצא כי נקבעו במשרד האוצר דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה הרלוונטיים ובחברה המופרטת. כמו כן לא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי שבהם יצוין באילו נסיבות הערכת השווי לא תיחשב "עצמאית ואובייקטיבית".
משרד האוצר לא נדרש להכריע בסוגיית הפעלת סמכותו של החשכ"ל להטיל וטו בוועדה למכירת מניות המדינה ב"עניינים תקציביים" כהגדרתם בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, וממילא הסוגיה לא הוכרעה. נוסף לכך, לא נקבעו במשרד האוצר תנאים למכירה של חברה ממשלתית במחיר הנמוך מהערכות השווי.
תשלומים נוספים של כ-1.1 מיליארד שקל על התשלום שנכלל בהצעת המחיר לרכישת תעש מערכות (מחיר המינימום( – התשלומים הנוספים הציבו הלכה למעשה מחיר מינימאלי לרכישת תעש מערכות. לפחות אחד המתמודדים ציין בפני רשות החברות כי תשלומים נוספים אלו גרמו לפרישתו מהליך המכירה, וזאת לאחר שהשקיע מזמנו ומכספו בהליך זה. משרד האוצר – אגף התקציבים, אגף החשכ"ל ורשות החברות – קבעו את התשלומים הנוספים בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות בדבר שווייה של תעש מערכות, ולא לפי הערכות שווי.
במרץ 2015 ביצעו רשות החברות, אגף החשכ"ל ואגף התקציבים תחשיב שנועד לאמוד את הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות תעש (נצר השרון ) בגין פעילות עבר של תעש שלא הועברה לתעש מערכות. התחשיב הסתכם בכ-300 מיליון שקל. בתחשיב נכללו בין היתר סכומים שלא היו אמורים לחול על תעש (נצר השרון), וסכומים שתשלומם כבר הוסדר..
משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון שקל מחוץ לתקציב המדינה למימון הפעילות של תעש (נצר השרון) שלא הועברה לתעש מערכות, במקום לתקצב את העלויות בגינן ב"דרך המלך", באמצעות תקציב המדינה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הנקבע בהחלטת ההפרטה, כי מבנה ההון של תעש ואופן תקצובה יוסדרו, מכיוון שמשמעות התקצוב והסדרת ההון כאמור בהחלטת ההפרטה הינה הקצאת הכספים המיועדים לכך מתקציב המדינה בלבד. זאת מכיוון שהוא אמור לכלול את כלל ההוצאות הצפויות והמתוכננות של המדינה.
העברת מפעלי תעש מערכות ממתחם רמת השרון לרמת בקע – לא עלה בידי משהב"ט ומשרד האוצר, לרבות רשות החברות, במנגנונים שנקבעו לכך, להבטיח יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון לרמת בקע, על פי החלטת ההפרטה. גם המנגנון שנקבע בהסכם הרכש של מוצרי תחמושת לשנים 2019 – 2025 בין משהב"ט ותעש מערכות, שנחתם בתקופת ביצוע הביקורת, אינו מחייב מעבר של כל מפעלי תעש ומתקניה לרמת בקע, אלא מאפשר העברה של חלק מהמפעלים והמתקנים למתחם חלופי. זאת ועוד, מחויבויותיה של תעש מערכות לפי הסכם הרכש להקים מתקנים מסוימים במתחם רמת בקע אף פקעו לדבריה בסוף 2016. דהיינו המחויבויות האמורות אינן בתוקף.
תוספת לתקציב הביטחון עבור פעולות תכנון ואינטגרציה הנוגעות למתחמי תעש – בהסכם הבנות מאפריל 2014 נקבעו פעולות תכנון ואינטגרציה שיבצע משהב"ט לגבי מתחמי תעש והתמורה שיקבל מרמ"י בגינן, המסתכמת ב-80 מיליון שקל. עוד נקבע בהסכם ההבנות כי משרד האוצר יעביר לתקציב הביטחון בשנים 2014 – 2022 עוד 980 מיליון שקל כשמשהב"ט יבצע את פעולות התכנון והאינטגרציה האמורות. תוספת זו לתקציב הביטחון היא "ללא קשר להליך ההפרטה". דהיינו משהב"ט רשאי להשתמש בסכום זה לצורכי מערכת הביטחון לפי שיקול דעתו. תוספות לתקציב הביטחון אמורות להינתן ב"דרך המלך" למימוש היעדים של מערכת הביטחון, ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית (בסך 980 מיליון שקל) לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה.
תיעוד לקוי של פגישות וישיבות הקשורות לתהליך ההפרטה – מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 עד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו; תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים היה דל; לא תועד תוכן שיחות שקיימו יועצי הרשות עם מתמודדים בנוגע לסיבות לפרישתם מהליך המכירה; לא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר ומנכ"ל משהב"ט לשעבר בארבע עיניים בנושא הפרטת תעש. ליקויים אלה מהווים חריגה מכללי מינהל תקין. הליקויים בתיעוד ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה אף מהווים חריגה מההוראות המחייבות ומהאמור בפסיקה. הליקויים בתיעוד גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ולפגיעה בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקינותו.
אמירה של מנהל רשות החברות לשעבר בדבר מעורבות בלתי תקינה של משהב"ט בתהליך ההפרטה – מנהל רשות החברות לשעבר מר אורי יוגב נשמע בהקלטת הישיבה של דירקטוריון תעש מאוקטובר 2015 אומר באופן ברור וחד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש מערכות ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". ואולם מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר הודיע כי לא ידוע לו שהמנכ"ל או משהב"ט מעדיפים את אלביט או הבטיחו לה "הבטחות מהצד", והיועץ המשפטי לממשלה הודיע שאין מקום לפתוח בבדיקה פלילית. נוכח זאת, מכיוון שעל בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי מוטלת אחריות כבדה, ומאחר שלהתבטאויותיהם יש משמעות רבה, היה על מנהל רשות החברות לשעבר, שעמד אז בראש הרשות שניהלה את תהליך ההפרטה, להיזהר בדבריו בישיבת הדירקטוריון ולא להשמיע אמירה חמורה, שהיה בה ובמשמעויותיה בעת אמירתה בין היתר כדי להטיל דופי במנכ"ל משהב"ט לשעבר ובמשהב"ט או בתהליך התקין של ההפרטה, ואולי אף לעצור את התהליך.
תגובת משרד הביטחון לדו"ח מבקר המדינה על תע"ש: "בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תע"ש שנמשך למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים הללו נבחנו מספר אפשרויות להפרטת החברה או למיזוגה, אשר במסגרתן בחן משרד הביטחון את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהשפעות הכלכליות והביטחוניות של ההפרטה, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.
"ככלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביטחון הינו מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמל"ח בלעדיות בתחומים ספציפיים והן מהוות כספקים בלעדיים עבור משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה, כלכליים ותמחיריים, על הרכש מהתעשיות הביטחוניות, זאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעיתים בלעדי (מונופסון) ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים. כמו כן, במסגרת הסכמי ההפרטה דאג משרד הביטחון לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות בשוק מול תעשיה אווירית ורפאל וכן על מחירי הרכש של משרד הביטחון באלביט.
"בנוסף לכך, דאג משרד הביטחון והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור וכן יכולת ייצור עצמאית במדינת ישראל בתחומים ספציפיים שנקבעו על ידי המשרד לרבות תשתיות ייצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה כפי שיאשר המשרד.
"לאורך כל הדרך, משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות מבקר המדינה והציג בפני המבקר ויתר הגורמים המעורבים בהליך ההפרטה את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים המבססים את האמור לעיל".