הילד הוא קורבן למאבקים משפטיים של הוריו

פעמים רבות, מהול הליך הגירושין האמוציונאלי ברגשות קשים מצד בני הזוג נוכח השפעתו על אורח חייהם והשלכותיו המשמעותיות. אחד החששות העיקריים, הוא כי ילדיהם המשותפים של בני הזוג ישלמו את המחיר על מאבקיהם המשפטיים של הוריהם, בדרך של ניתוק הקשר עם אחד מן ההורים. לאחרונה, ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה פסק-דין המנסה להתגבר על חשש זה בדרך יצירתית.  עו"ד טלי איטקין, מסבירה על התופעה ומציגה את פסק הדין

ניכור הורי מהו

ניכור הורי, הינה תופעה במסגרתה מתנכר הילד לאחד מהוריו, על רקע גירושיו מן ההורה השני וללא כל סיבה מוצדקת. פעמים רבות, נובע הניכור ההורי מהסתה של ההורה המשמורן כנגד בן זוגו לשעבר. ההשפעה העיקרית של תופעת הניכור ההורי, הינה רצון של הילד לנתק קשר באופן חד צדדי עם ההורה הסובל מן הניכור, במרבית הפעמים ללא כל סיבה ממשית לכך.

לעיתים, ניתוק הקשר בין הילד להורה אינו בהכרח תוצאה של הסתה, כתוצאה מניהול מאבקים וריבים בין בני הזוג בנוכחות ילדיהם, באופן הגורם לילד "לתפוס צד" במאבק ולעמוד לצד אחד מן ההורים, כנגד הורהו השני.

בתי המשפט מודעים לקיומה של התופעה ומנסים לעקור את הנגע הרע מן השורש. החוק אינו נוקט מפורשות בסנקציות כנגד הורה המסית את ילדו, ואולם פסיקות בתי המשפט בעניין זה רואות בחומרה את התופעה ומנסות למגר אותה בדרכים יצירתיות, מסבירה עו"ד טלי איטקין. דוגמא לפסיקה שכזאת, ניתן לראות בפסה"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

על פסק הדין

ענייננו בבני-זוג אשר התגרשו לפני כעשור, ובתוך שכך חתמו על הסכם בעניין מזונות בתם המשותפת והסדרי הראיה שיקיים עמה האב. למרבה הצער, הסכסוך המשפטי בין בני הזוג התלהט עם השנים, והוביל בסופו של יום לנתק מוחלט בין האב לבתו, אשר סירבה לקיים כל קשר עמו כתוצאה מהסתה מתמשכת אליה הייתה חשופה מצד אמה.

לאחר שנים רבות בהן ניסה האב לשקם את מערכת היחסים עם בתו, ומשכלו כל ניסיונותיו, הגיש האב תביעה לביטול דמי המזונות של הקטינה לביהמ"ש לענייני משפחה. בתביעתו טען האב כי ניתוק הקשר הינו תוצאה של הסתה מצד האם, וכי לאור הכנסתה אין כל חשש פן יגרם נזק לקטינה לו יפטור אותו ביהמ"ש מחובתו לתשלום מזונות בגין סירובה של הבת לקיים עמו קשר. האם טענה בתגובה, כי סירובה של הקטינה אינו תוצאה של הסתה מצידה, אלא נגרם בעטיה של התעללות שעברה על-ידי אביה.

השופטת שטיין אשר דנה בתיק התייחסה לעובדה שביטול דמי מזונות הינה סנקציה קשה ולכן יש לנקוט בה במקרים קיצוניים בלבד. כמו-כן, הסבירה השופטת באריכות את החשש העיקרי הקיים בעת נקיטה בסנקציה זו, והוא שהפסקת המזונות תחריף את הניכור בין הילד להורהו. יחד עם זאת, ומשנמצא כי לאם ישנה תרומה ממשית לניתוק הקשר בין האב לבתו,  פנתה השופטת לחלופה ראויה בדמות הפקדת דמי המזונות בחשבון נאמנות במקום העברתם לידי האם מדיי חודש,  והעברתם לידי הקטינה רק לאחר שיחודש הקשר עם האב. בכך, מצאה השופטת איזון בין צרכי הקטינה לבין החשיבות הרבה הגלומה בקיום קשר רציף ותקין עם שני הוריה, כמו גם בצורך לדרבן את האם לחדול מן ההסתה.

לסיום, מבהירה עוה"ד טל איטקין, פעמים רבות עשויים הקטינים ליפול קורבן למאבקיהם המשפטיים של הוריהם במהלך הליך הגירושין, ולשלם על כך מחיר קשה. לצד ההשפעה הפסיכולוגית של ניתוק הקשר בין הקטין להורהו על התפתחותו התקינה של הקטין, עשוי גם ההורה הסובל מן הניכור ההורי לחוש תחושות קשות כתוצאה מניתוק הקשר. לכן, ניתן לפנות לייעוץ אצל אנשי מקצוע המתמחים בתחום ולהגיש במקרים המתאימים תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה, על-מנת שייתן בידי ההורה כלים להתמודדות עם התופעה ועקירתה מן השורש.