שיטת "מוח אחד" היא שיטה מהפכנית הרואה את האדם כמכלול. העבודה היא כוללנית ומתעסקת עם מלוא ההוויה של האדם. מטרת העבודה היא שחרור החסימה הפיזית- רגשית על מנת להגיע למציאות של חיים מתוך בחירה. בשיטת מוח אחד, בעזרת שחרורי מתח נוכל להגיע לחיות חיים טובים וממצים. בעזרת השיטה נוכל לפתוח חסימות ולהוביל את חיינו אל שאיפות ליבנו.
בעיות למידה הן נושא מוכר ולא כל כך חביב. אנו מכירים בעיות למידה מסוגים שונים כגון דיסלקציה- חוסר יכולת לקרוא. דיסגרפיה- חוסר יכולת לכתוב. דיסקלקולציה- חוסר יכולת חשבונאית. בעיות קשב וריכוז- קושי בריכוז במשימה מסוימת (או כמה). היפראקטיביות- עודף פעילות מוחית-גופנית שגורם לתזזיות יתר ועוד.
כיום יש ביכולתנו לאתר בכל כתה קשיים שונים ולהצביע בנקל על הילדים שלא מסתדרים ולא משתלבים ב"מערכת החינוכית" ילדים שלא אחת קמים אומללים בבוקר ומגיעים לעוד יום של קושי ותסכול עמוק. תסכול הנובע מעוד יום עוד שעה ואפילו עוד רגע של התמודדות מול עוד אי הצלחה, עוד כשלון עוד נפילה, עוד מתח, עוד צעקות ומריבות (וגם… עוד תסכול של המורה וההורה)
בכל כתה ישנם כמה וכמה ילדים שהם "מאתגרים" כלומר דורשים מהמורה מההורים ומהסביבה מאמץ יתר למציאת פתרונות ודרכים שונות וחדשות על מנת לקדמם ולהביא אותם למיצוי טוב יותר של יכולתם.
במערכת החינוכית הקונבנציונאלית ישנה מערכת מסועפת של שיעורי עזר, תגבורים, אבחונים, עצות והצעות, חומרים ותרופות, ובמקרים מיוחדים אף העברה לכיתה מקדמת/ משלבת או בית ספר לחינוך מיוחד. (אני לא בא לשפוט אלא לתאר מצב).
במצבי מתח יומיומיים במקום שיעבוד המוח הקדמי, הלומד, לא עובד ובמקומו מערכת ההישרדות עובדת שמשם אין יכולת ללמוד.
מוכנות ללמידה על פי מוח אחד
במוח אחד אנו עובדים להכין את המוח ללמידה, כלומר, לאפשר לילד להפעיל את המוח הקדמי ולא את האחורי על מנת שהלמידה תתאפשר. ברגע שילד/ מבוגר יגיע ללמידה מהמוח הקדמי וכן יפעיל את שתי אונות המוח הקדמיות בו זמנית למידה תוכל להתאפשר. (לשתי אונות המוח תפקיד שונה ולכן לכל פעילות הפשוטה ביותר כגון קריאה וכתיבה, ביטחון עצמי, לא לכעוס טוב לו לאדם שיעבוד עם שתי אונות המוח הקדמיות)
אחד הנושאים החשובים הוא לשחרר את הטראומות על מנת שנוכל באמת ללמוד מהמוח הקדמי.
שיטת "מוח אחד" היא שיטה מהפכנית הרואה את האדם כמכלול. העבודה היא כוללנית ומתעסקת עם מלוא ההוויה של האדם. מטרת העבודה היא שחרור החסימה הפיזית- רגשית על מנת להגיע למציאות של חיים מתוך בחירה. בשיטת מוח אחד, בעזרת שחרורי מתח נוכל להגיע לחיות חיים טובים וממצים. בעזרת השיטה נוכל לפתוח חסימות ולהוביל את חיינו אל שאיפות ליבנו.
ראיה הוליסטית של האדם.
ברפואה המשלימה בכלל וב"מוח אחד" בפרט מסתכלים על האדם בתור יצור שלם, נקודת המוצא היא כי ישנה השפעה ישירה של הנפש על בעיות גופניות ושל בעיות גופניות על הנפש. האדם השלם הוא יצור המורכב מחלקים, היבטים שונים בחייו וישנה מערכת יחסים והשפעה הדדית בין כלל החלקים המרכיבים את האדם השלם.
ברפואה רגילה ישנה התמקצעות הולכת וגוברת, וכאשר אנו הולכים לרופא מקצועי הוא מסתכל רק על פלח הגוף שקשור לתחום התמחותו.
ב"מוח אחד" אנו רואים את האדם המורכב מכמה חלקים- נושאים, ותפקידינו הוא לעזור לאדם להפעיל את כל החלקים שיתפקדו בהרמוניה ובזרימה על מנת להתגבר על כל קושי ולהפעיל את יכולת הבחירה של האדם.
אנו מבחינים בין התוצאה- הסימפטום החיצוני שאותו רואים לבין הגורם, הבעיה העמוקה. סימפטומים כמו כאב ראש, חום, דלקת גרון, בעיות למידה, אי הצלחה בחיים, בעיות בזוגיות ועוד הם תוצאה של מצב פנימי, רגשי עמוק לא מטופל. ב"מוח אחד" לא נטפל בסימפטום, אלא, נחפש את הגורם, את הסיבה העמוקה יותר ונשחרר אותה. בדרך זו ניתן מענה לסימפטום החיצוני.
חסימות
חסימה היא אירוע טראומטי שארע בעברנו ומשפיע על יכולתנו ביום יום לחיות חיים מתוך בחירה. טראומה שחווינו אי אז בילדותינו תשפיע על תפקודינו היומיומי כיוון שהמוח עובד בצורה של בחינת כל אירוע, תמונה, מראה, ריח וכו' שאנו חווים היום ומשווה את התמונה למה שרשום לנו בזיכרון. המוח מפענח את המצב ומפעיל בורר מצבים. בהתאם לפענוח, נבחרת תגובה האם להפעיל את מנגנון הסכנה- המנגנון ההישרדות או האם להפעיל את מנגנון הרגיעה והבחירה החדשה.
כשהמוח מזהה מצב סכנה (אמיתי או דמיוני) הוא מפעיל את המנגנון ההישרדות ופועל על פי דפוסי העבר. רוב הזמן אנו עובדים דרך מנגנון ההישרדות שלנו, עובדה שלא מאפשרת לנו כיום לבחור את הבחירות שלנו.
מנגנון ההישרדות עובד לפי דפוסי ההתנהגות שלנו מהעבר ואז בכל אירוע של סכנה אנו נפעל לפי המוכר לנו.
יש לציין שמנגנון ההישרדות שלנו הוא חשוב ביותר בשעת סכנה אמיתית, שם אנו יודעים כבר איך להגיב על מנת לשרוד. אבל כל אירוע, צבע, טמפרטורה, מגע, ריח וכו' שרומזים לנו על חוויה טראומטית יפעילו, איסטנקטיבית את מנגנון ההישרדות ולא יתנו לנו לפעול מתוך בחירה והתוצאה צמצום הבחירה בהווה. אמחיש זאת בכמה דוגמאות:
1. כאשר ילד חווה כשלון לימודי, כגון שביקשו ממנו לקרוא בקול והוא לא הצליח, כל פעם שהילד יצטרך לקרוא הוא ייזכר בכישלון ויכולתו לקרוא תיפגע.
2. פגשתי פעם ילד שהיה לו קשה בגן, הוא הגיע לבית הספר ולמורה היה אותו שם כמו לגננת, באופן מידי השפיע העניין על תפקודו בביה"ס.
3. אישה אשר חוותה חוויות של בעיות רפואיות בילדותה, היום כל פעם שהיא צריכה ללכת לבדיקה היא קופאת מפחד וקשה לה לתפקד.
ישנן עוד דוגמאות רבות הממחישות כיצד טראומות מהעבר משפיעות על התפקוד בהווה.
בדיקת שריר
הכלי הבסיסי שלנו בהתקדמות בתהליך העבודה הוא "בדיקת שריר". בדיקת שריר זה תהליך פשוט שנועד לקבל תשובות מן הגוף להתכוונן אל מהלך העבודה הרצוי. בדיקת שריר היא בדיקה פשוטה וקלה. אנו בודקים שריר על מנת לעקוף את מערכת האמונות במטרה להתחבר אל האמת האמיתית של כל אחד ואחד. בדיקת שריר יוצרת קשר ישיר עם כל רמות המודעות העצמית שלנו. היא מראה בבהירות שכל אחד מאתנו הוא מקור המידע היחיד והמיוחד לחוויותיו הייחודיות.
בדיקת שריר הינו מנגנון משוב מהגוף ומלווה אותנו לכל אורך הטיפול.
תהליך העבודה
לאחר שאנו מתכווננים אל האדם ואל השריר ודנים בנושא העבודה, נבדוק ב"ברומטר ההתנהגותי" את דפוסי ההתנהגות שקשורים לנושא. נחפש חסימות שמונעות ממנו להגשים את רצונותיו. את החסימות שעלו נשחרר בעזרת תרגילים קלים ונעימים אותם אנו מוצאים דרך בדיקת שריר. כמובן שחלק מתהליך העבודה הוא "ירידה בגיל" שמטרתו להגיע לגיל בו ארעה הטראומה ולשחרר את החסימות מאותו "גיל סיבה". אביא כמה דוגמאות לתרגילים אותם אנו מבצעים על מנת לשחרר את החסימות.
נושא שני דרך תרגילים פשוטים וקלים אנו עוזרים למוח לשחרר מתח ולפעול נכון כך תתאפשר למידה קלה וזורמת. (עושים שרירים למוח)
המצב האידיאלי על פי מוח אחד זה לאפשר לילד להגיע לבית הספר בבוקר מבלי להרגיש מאוים להפעיל אך ורק את המוח הקדמי על שתי אונותיו וכך ייטב לו, ללימודיו, לחבריו למוריו ולהוריו.
אם אנו בתור הורים, מורים וצוות נאפשר את הרוגע והשלווה את הביטחון בתהליך הלמידה ואת הביטחון של האדם בעצמו וביכולתו נגלה שנוכל לאפשר לילד לעבור מתהליך של תחושת איום לתהליך של למידה לא על ידי שינון ותסכול נוסף, אלא, על ידי זה שנפגוש תלמיד רגוע ושלו שפועל מתוך המוח הקדמי ומצליח בכל משימותיו.