ביטלה בכך את הגבלת השרים ל-18 בממשלה החדשה, וכן לא תהיה הגבלה על מספר סגני השרים שימונו. האוצר מתנגד להגדלת מספר השרים. כך מתברר ממכתב ששלח הממונה על התקציבים אמיר לוי כתב למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט
הממשלה אשרה הבוקר, פה אחד, את הצעת רה"מ בנימין נתניהו לשינוי חוק יסוד הממשלה, (תיקון מס' 3 לחוק יסוד הממשלה והוראת שעה לכנסת ה-20), שתוגש מחר לאישור הכנסת בהליך מזורז. על פי תיקון החוק יוכל ראש הממשלה להרחיב את מספר השרים וסגני השרים בממשלה, וגם למנות שרים ללא תיק.
בקבלת ההחלטה לא נאמר בכמה שרים תורחב הממשלה החדשה ביחס לממשלה היוצאת, שהיו בה בתחילת דרכה 22 שרים, אבל ביצעה תיקון בחוק המגביל את מספר השרים ל-18. על-פי ההחלטה שאושרה היום, תבוטל הגבלת השרים ל-18 בממשלה החדשה, וכן לא תהיה הגבלה על מספר סגני השרים שימונו.
האוצר מתנגד
האוצר מתנגד להגדלת מספר השרים. כך מתפרסם היום באתר וואלה, על פי מכתב ששלח הבוקר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, למזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט. "עמדתנו היא כי כדי לייעל את פעילות הממשלת יש לצמצם את מספר משרדי הממשלה", כתב לוי במכתבו, אך לא הביע עמדה מפורשת על הגדלת מספר השרים, אך ציין, כי "אם יחול שינוי במספר השרים וסגני השרים מעבר לאמור בחוק, העלות תעמוד על 2.8- 3.9 מיליון שקלים לכל שר (11.2-15.6 מיליון שקלים לתקופת הכהונה של הממשלה), וכ-1.5 מיליון שקלים לכל סגן שר (שישה מיליון שקלים לתקופת הכהונה של הממשלה).
עוד ציין הממונה על התקציבים באוצר במכתבו, כי "מספר המשרדים בישראל עומד על כ-27 לעומת 14 משרדים בלבד במדינות בעלות מגזר ציבורי יעיל ב-OECD… אחד הגורמים לכך שריבוי משרדים פוגע ביעילות המגזר הציבורי הוא העובדה כי במשרד טיפוסי, כ-35- 40% מכוח האדם של המשרד משמש מטה וכלליות, אשר אינו מוביל בהכרח להגדלת היקף השירותים הניתן לאזרח". לוי ציין גם כי "ריבוי משרדי ממשלה מוביל להגברת הפעילות הרגולטיבית ובכך, במקרים מסויימים, לפגיעה בפעילות המשקית".
השלכות פוליטיות על התקציב
בתחילת חודש אפריל פרסם אגף התקציבים באוצר, בראשותו של אמיר לוי, כי הוא מעוניין לפתוח עידן חדש בכלכלה הפוליטית הישראלית. ולפרסם את ההשלכות של הבטחות פוליטיות על התקציב. אגף התקציבים פרסם זאת בתום ביקור של משלחת נציגים מקרן המטבע הבינלאומית ששהו בישראל במשך שבועיים, בהזמנת אגף התקציבים. אחת ההמלצות הבולטות של המשלחת הייתה להגביר את השקיפות של משמעות החלטות הממשלה לגבי תקציב השנים הקרובות. אם הרעיון ייושם יתאפשר לציבור לדעת בתוך זמן קצר יחסית את משמעויות העלויות האמיתיות וכמה מההבטחות אין להם כיסוי תקציבי.
הייתה זו ישיבתה האחרונה של הממשלה ה-33. עם פתיחת הישיבה סקר נתניהו את פעילותיה של הממשלה היוצאת: "אנחנו מציינים היום את ישיבתה האחרונה של הממשלה ה-33, ואנחנו נערכים לישיבה הראשונה של הממשלה החדשה. אני תמיד מתייחס לתפקיד הובלת המדינה כקבלת פיקדון יקר – המדינה – והאחריות שלי כראש הממשלה, ושלנו כממשלה להחזיר אותה לציבור בטוחה יותר, משגשגת יותר, מפותחת יותר".