הבית של אירנה וקובה וודיסלבסקי הוא בית זיכרון לשואה ולגבורה באריאל. הבית הוקם בידי בני הזוג וודיסלבסקי כשבתקופה הקרובה, הוא יעבור למיקום אחר באותו הרחוב, לבית נוסף אותו תורמת אירנה בשמה ובשם בעלה קובה ז"ל.
בית הזיכרון לשואה ולגבורה ע"ש קובה וודיסלבסקי ז"ל ואשתו שתיבדל לחיים ארוכים, אירנה הוקם כפרויקט חיים של בני הזוג מאריאל. לפני שש שנים, נפטר קובה ומאז, אירנה מנהלת את בית הזיכרון תוך שהיא מעבירה הרצאות לקבוצות מבקרים ואף מקיימת סדנאות לבני נוער מהעיר במטרה לזכור ולא לשכוח.
בראיון עם אירנה וודיסלבסקי, לקראת יום השואה הקרוב ולקראת שינוי גדול שיתקיים בבית הזיכרון, סיפרה אירנה על הגעתם לאריאל לפני 26 שנים ועל תחילת חייהם המשותפים כאן בארץ. בני הזוג נישאו בשנת 1978 , קובה ז"ל נפצע במלחמת השחרור והיה נכה צה"ל. הוא הגיע לארץ בשנת 1946 ואירנה עלתה ארצה בשנת 1957. בני הזוג התגוררו בתחילה ברמת גן והגיעו לעיר בעקבות מכרה שהתגוררה בה בזמנו. האוויר הצלול של ההרים, הוא זה שגרם להם להתאהב בעיר הזו לה היום הם מורישים בית זיכרון ובעיקר מורשת.
במהלך השנים, קובה חיפש דרך בה יוכל לתרום ולהנציח את זיכרון השואה, להעבירה הלאה אל הדורות הבאים. הם רכשו מסמכים, תמונות ומכתבים, פסלים ועדויות מתקופת השואה. המסמכים והעדויות שאספו במהלך השנים מוצגים כיום בבית הזיכרון שהקימו לראווה במהלך ביקורים של קבוצות במקום.
קובה ז"ל ואירנה התגוררו בבית הזיכרון ותפעלו אותו לאורך עשרות שנים. אך, לאחר שנפטר ומשום שאירנה החליטה לעזוב את אריאל, החליטה לתרום בית שקנו לפני שנים להשקעה ולקיים בו את בית הזיכרון, לאחר שיעבור שיפוץ ויונגש לאנשים עם מוגבליות. לשם כך, מקיימת קרן אריאל לפיתוח פרויקט גיוס כספים המוני ומבקשת את עזרת הציבור בתרומות.
אירנה מזכירה במהלך הראיון את זיו בן ישי(תושב אריאל) אותו היא מחשיבה כבן משפחה. בן ישי מסייע לאירנה בחיי היום יום והפך ליד ימינה. גם אשתו שלומית, סגנית מנהלת בחטיבת הביניים אורט יובלי אריאל, מסייעת לפרויקט ההנצחה ומלמדת שואה בפרויקט בית ספרי, בו מגיעים תלמידי שכבת ט' ולומדים בבית הזיכרון. מאוחר יותר, הם מלמדים שכבות נמוכות יותר וכך מונצחת השואה ונזכרת גם על ידי הדור הצעיר.
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שנתן חסות לכתבה זו אמר :"השואה שהיא אירוע חסר תקדים גם לעם היהודי וגם לציוויליזציה מחייבת אותנו לא לשכוח ולהפיק את הלקחים." אמר דגן. עוד מתייחס דגן אל ארגון הטרטר "אש"ף" כאל "הממשיכים של הנאצים" שמי שהקים אותו, יאסר עראפת נקרא בידי המוסלמים "אבו עמאר" כפי שכינו המוסלמים את היטלר. "הממשיך של אותו אבו עמאר, ד"ר אבו מאזן, שהוא ד"ר להכחשת שואה ואת הדוקטורט שלו עשה בהכחשת שואה, מול הרשע הזה אנחנו ממשיכים לבנות ולהוסיף אור." דגן מתייחס בדבריו לניצולי השואה בשומרון שסייעו להקים את ההתיישבות בשומרון ומצדיע להם. הוא מזכיר את המועדון של ניצולי השואה בשומרון שמרגש אותו באופן תמידי. בנוסף, מספר דגן על פעילות ענפה בתחום השואה ברמה האישית, ברמה הישובית ובמערכת החינוך.
אבי צימרמן מקרן אריאל לפיתוח, שאחראי על מיזם גיוס הכספים ההמוני הודה לאירנה ולקובה ז"ל על תרומתם לאריאל וביקש מן הציבור לסייע בכל אשר יוכל על מנת שהבית אותו תרמה אירנה יוכל להיבנות כבית הזיכרון לשואה ולגבורה ע"ש אירנה וקובה וודיסלבסקי. צימרמן מספר על אלפי מבקרי שמגיעים לבית הזיכרון של קובה ואירנה, למפגש בלתי אמצעי בו הם נחשפים לסיפורי השואה. במקביל, מדבר צימרמן על שדרוג של המוזאון ועל הצורך להמשיך ולהנציח את השואה דרך בית הזיכרון של אירנה וקובה.