העליון דחה עתירה בעניין נבחרת הדירקטורים

השופטים והעותר הסכימו, כי הליך הקמת נבחרת הדירקטורים הינו חיובי. בבסיס מהלך הקמת נבחרת הדירקטורים עומדה כוונת שר האוצר יאיר לפיד לנתק את הזיקה הפוליטית שהייתה הקיימת במינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות

בבית המשפט העליון החליט לדחות את עתירתו של עו"ד עוזי שוחט בעניין הליך איתור מועמדים מקרב הציבור לנבחרת הדירקטורים. השופטים והעותר הסכימו, כי הליך הקמת נבחרת הדירקטורים הינו חיובי במהותו ולפיכך המשך המינויים מקרב נבחרת הדירקטורים ממשיך.

בעתירה לבג"ץ שהגיש בחודש אפריל עו"ד עוזי שוחט נאמר, כי תוכנית "נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות" מקדמת מקורבים. הוא הציג רשימה ובה 63 מועמדים (מתוך 500 הנכללים בנבחרת) שלהם יש קשר, לטענתו, לשר האוצר יאיר לפיד, ליועצו הכלכלי אורי שני, או למנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב. כאמור, עתירתו נדחתה.

מונו 120 דירקטורים

עד כה מונו כ-120 דירקטורים מקרב הנבחרת להליך שמטרתו לשפר את איכות הדירקטורים בחברות ולסייע בהפיכתן לרווחיות, יעילות, ונקיות יותר תוך חיזוק עצמאותם ואי תלותם. בית המשפט המליץ לרשות החברות הממשלתיות לצאת להליך נוסף לאיתור מועמדים מקרב הציבור לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב: "החלטתו של בית המשפט מחזקת את חשיבות מהלך הקמת נבחרת הדירקטורים והצלחתו. זאת בהמשך לכך שרוב השרים מינו דירקטורים מתוך הנבחרת, וממשיכים לעשות כך".

מכה לשרים
בבסיס מהלך הקמת נבחרת הדירקטורים עומדה כוונת שר האוצר יאיר לפיד לנתק את הזיקה הפוליטית שהייתה הקיימת במינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות. צעדו מהווה מכה לכוחם של השרים, כל אחד בתחומו, למנות כל מי שהם חפצים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, שמחליטים אחר כך על מינויים בכירים באותן החברות שאליהן הם מונו. שיטה שהייתה קיימת מימי ראשית המדינה, שהביאה בעקבותיה מינויים של אנשים "מקורבים", אבל לא מוכשרים, הרחיבה את הנפוטיזם, גרמה להשפעה מזיקה בחברות של מרכזי המפלגות ולא קידמה את החברות ממשלתיות, כפי שראוי להיות. בשיטה החדשה ממנים השרים את המועמדים רק על פי כישוריהם, בסוף התהליך, כפי שנקבע בנבחרת הדירקטורים.