לפי חישובי משרד מבקר המדינה, עד שנת 2028 יקנס הציבור בגין הכשל של החוזה בסכום מצטבר של 2.3-2 מיליארד דולר והדבר יתבטא בעלייה גבוהה בתעריפי החשמל, דבר שיעלה את העלויות של ענפי המשק השונים, שהם מעבר לעליות תעריפי החשמל הישירות
הסכם הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר, השייכת לחברת דלק אנרגיה, גרם לנזק ישיר לציבור בגלל מחיר גז מנופח, מנגנון הצמדה שרירותי, רכישת כמות גז גדולה מדי והקלות שאישרה חברת החשמל לשותפות תמר (שהיא מונופול) בהתאם לתנאי החוזה. המבקר מציין, כי מדובר בהסכם הראשון במשק הגז הישראלי והמהותי ביותר בהיקפו הכמותי והכספי, שאמור להיות בתוקף במשך 15 שנה. לפיכך, מדגיש המבקר, הסכם זה משפיע על התנאים בהסכמי הגז האחרים במשק, ובכלל זה על מחיר הגז ועל היצע הגז ליתר לקוחות תמר. השלכותיו הן השלכות אסטרטגיות החורגות מפעילות משק החשמל.
המבקר: למען טוהר מידות
כך מתברר מדוח השנתי 67ב, שפרסם מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם הדוח השנתי 67ב, על מכלול 39 פרקי הביקורת שבו, הוא ביטוי מובהק למדיניות שני הדגלים של מבקר המדינה – המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות, בד בבד עם ההגנה על זכויות האדם, בדגש על שמירת זכויות האוכלוסיות החלשות. דוגמאות נוספות בהמשך.
המבקר טוען, כי בין תנאי הסכם חברת החשמל עם תמר, שנחתם ב-2012, לבין התנאים שסוכמו במכתב הכוונות (2009) ישנם פערים מהותיים. שינויים אלו הביאו לעליית מחיר הגז ולעלויות נוספות חברת החשמל הנאמדים בכ-0.82 – 1.5 מיליארד דולרים, העשויות להתבטא בתעריף החשמל.
לפי חישובי משרד מבקר המדינה, עד שנת 2028 יקנס הציבור בגין הכשל של החוזה בסכום מצטבר של 2.3-2 מיליארד דולר והדבר יתבטא בעלייה גבוהה בתעריפי החשמל, דבר שיעלה את העלויות של ענפי המשק השונים, שהם מעבר לעליות תעריפי החשמל הישירות.
מתברר, עוד, כי נוסחת ההצמדה של מחיר הגז למדד המחירים האמריקני ייקרה מאד את מחיר הגז. יתרה מכך, ההצמדה כוללת גם רכיב תוספתי של 1% בשנה עד 2019. אחרי כן, אמורה להתבצע הפחתת 1% בשנה מהמחיר בשנים 2028-2020. אלא, שלטענת המבקר, ההפחתה אינה מקזזת את התוספת במלואה והפער הוא של 640-370 מיליון דולר.
תגובה חברת החשמל: "חברת החשמל סבורה כי הסכם הגז שהושג באותה העת הוא ההסכם הטוב ביותר אותו יכולה הייתה הנהלת החברה להשיג בדרך של משא ומתן מסחרי עם המונופול במשק הגז. להסכם שנחתם יתרונותיו כלכליים משמעותיים עבור המשק הישראלי, וגם הם קיבלו ביטוי על ידי המבקר".
דוגמאות נוספות מדוח המבקר:
משרד הבינוי – תקציבים הופנו לאוכלוסיות מבוססות, במקום למוחלשות
הביקורת של המבקר התבצעה בתקופה, שבה שימש אורי אריאל שר הבינוי. היא מעלה כי חלק ניכר מתקציבי הסיוע לקבוצות ההתיישבות, שנועדו לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים ובאזורים מוחלשים, שימש גם לתמיכה בקבוצות התיישבות הפועלות בקרב אוכלוסיות מבוססות במרכז הארץ.
מידור הדרג המקצועי של משרדי ממשלה מעבודת המטה לגיבוש הצעות החלטות ממשלה ושילובם החלקי ביישום החלטות אלה, ולצד זה עירוב שתדלנים (לוביסטים) – בעלי עניין ומקורבים פוליטיים של שרי ממשלה בתהליכים אלה, מהווים פגיעה חמורה בסדרי משילות, במינהל תקין ובאינטרס הציבורי הכולל.
המבקר קובע, כי שר הבינוי דאז אורי אריאל, שהיה לו קשר אישי למקורביו הפוליטיים וליועצו דאז, נושא באחריות לכשלים שהועלו. וממליץ כי החלטות של משרד הבינוי ושל החטיבה להתיישבות להעניק סיוע תקציבי לקבוצות התיישבות, שחבריהן מתגוררים ופועלים בשכונות בעלות מעמד חברתי-כלכלי גבוה בערי המרכז, טעונות בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה.
תגובת השר אורי אריאל: שר החקלאות מכבד את קביעות מבקר המדינה וכבר הנחה את הגורמים הרלבנטיים לפעול בהתאם להנחיות המבקר. יחד עם זאת יודגש שמבקר המדינה לא ממליץ להעביר לבדיקת היועמ"ש את פעילות השר. השר אריאל גאה על פועלו להפוך את פרוייקט הגרעינים המשימתיים לתוכנית ממלכתית, אשר אומצה ואושרה רשמית בידי הממשלה וכל שומרי הסף – היועצים המשפטיים והחשבים במשרדי הממשלה השונים והיו שותפים לכתיבת התוכנית, לקביעת הקריטריונים להפעלתה וליישומה בפועל. אנשי הגרעינים תורמים יום יום שעה שעה לכלל החברה הישראלית, הן בפריפריה הגיאוגרפית והן בפריפריה החברתית. יעידו על כך ראשי רשויות וראשי ארגוני הגרעינים, דתיים וחילוניים כאחד".
משטרת ישראל – כשלים בהתמודדות עם הפשיעה החקלאית
על פי דוח המבקר הנזקים העיקריים בהתמודדות הם:
- גניבות של ראשי בקר וצאן: בשנים 2015-2011 נגנבו כ-18,000 ראשי צאן ובקר. בשנת 2015 נרשם גידול של 97% במספר ראשי הבקר והצאן שנגנבו לעומת שנת 2014, ובמחצית הראשונה של שנת 2016 נרשם גידול של 66% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015.
- תפיסות של ראשי בקר וצאן גנובים: במחצית הראשונה של שנת 2016 נרשמה ירידה של 77% במספר התפיסות של ראשי בקר וצאן גנובים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015. הנזק לחקלאים באותן שנים הוערך בעשרות מיליוני שקלים
- החזקת ראשי בקר וצאן גנובים לאחר מציאתם: משאבים שהושקעו לאיתור ראשי הבקר והצאן הגנובים ירדו לעתים לטמיון, מאחר שלא היה פתרון מוסדר להחזקת בעלי החיים. בשל כך הם הושארו ברשותם של החשודים בגניבות.
- גניבת אמצעי ייצור – טרקטורים: בשנת 2014 נגנבו 73 טרקטורים חקלאיים וחלקי טרקטורים ובשנת 2015 נגנבו 92 – גידול של כ-26%; בשנת 2014 נתפסו 30% (22) מהטרקטורים שנגנבו ובשנת 2015 נתפסו 20% (18) בלבד. הנזק הכלכלי של החקלאים מגניבת טרקטורים מגיע למיליוני ש"ח בשנה, פוגע בהם פגיעה אנושה.
- פלישה לשטחי מרעה והשתלטות עליהם: הקושי בהוכחת מעורבותם הפעילה של בעלי העדרים הפולשים ומדיניות המשטרה שלא לאכוף עברות המוגדרות כחטא מביאים לידי הפקרת החקלאים ולאזלת יד של המערכת כולה.
המבקר מדגיש, כי ממצאי הדוח מעידים על חולשה באכיפה, על אוזלת יד ועל היעדר מענה מערכתי לבעיה אמיתית שהחקלאים עומדים בפניה חסרי אונים ונאלצים להתמודד עמה כמעט לבדם.
התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת
המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית. המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב את הפערים במענה הניתן לפשיעה זו. מתשובות המשטרה עולה אמנם כי קיימות תכניות עתידיות לחיזוק יכולותיה בתחום פשיעת הסייבר, תכניות שיבשילו לאורך זמן. יחד עם זאת, נדרשת פעולה נוספת כדי לענות על הליקויים שהועלו בדוח.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות
הציבור בארץ המשיך להיחשף, באמצעות צריכת ירקות ופירות, לשאריות של חומרי הדברה מסוימים שנאסרו או הוגבלו לשימוש חקלאי באירופה ובארצות הברית זה מכבר. העובדים בחקלאות הם ככל הנראה החשופים ביותר לחומרים רעילים. עלו ליקויים בהיקף ההדרכה לעובדים ובאספקת ציוד מגן במיוחד עבור עובדים זרים בחקלאות, שהם מלכתחילה מגזר מוחלש.
כשל הפיקוח על כשרות המזון
לדברי המבקר הפיקוח על הכשרות הוא דוגמה למאבק למען טוהר המידות. ממצאיו מעידים על כשל חמור של המועצות הדתיות שנבדקו בכל הנוגע לאכיפת הוראות נוהל הכשרות – כמו גם כשל חמור של המשרד לשירותי הדת ושל הרבנות הראשית בכל הנוגע ליכולתם לקדם רפורמות משמעותיות במערך הפיקוח על הכשרות, ובכך למנוע את תלות משגיח הכשרות בבעל העסק ולצמצם את עלויות הפעלתו של מערך הכשרות.
הפרדת יולדות
המבקר קובע, כי על משרד הבריאות מוטלת החובה להבטיח לכלל האוכלוסייה שוויון בשירותי הבריאות שהוא מספק, לרבות שירותי הבריאות הניתנים בידי בית חולים וקופת חולים. הפרדת יולדות מטעמים שאינם רפואיים אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון.
המבקר מציין בדוח, כי ב-17 קיומו של חוק איסור הפליה לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד. הטיפול המשטרתי בתלונות מסכל את תכליתו של חוק איסור הפליה.
תגובות בכנסת
ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הגיב על פרק הגז בדו"ח מבקר המדינה ואמר: " לצערי גם כאשר התרעתי על מחדל המחירים בדיונים על מתווה הגז, הממשלה החליטה להתעלם מתמרורי האזהרה שהצבתי מתוך שיקולים פוליטיים צרים ולא ענייניים. מנגנון המחירים שקבעה הממשלה הוא מעשה חלם, ועליית המחירים שעולה מדו"ח המבקר הייתה ידועה מראש".
טרכטנברג, שהציע בזמן הדיונים מנגנון מחירים חלופי לממשלה, הוסיף: "ממשלת נתניהו הפכה את ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר של העשורים האחרונים לעוד אפיזודה חולפת, ובמקום שהאזרחים ייהנו מהכנסות ממסים, הם ישלמו עוד יותר על צריכת החשמל. דו"ח המבקר הוא עדות נוספת וחותמת רשמית למחדלי הממשלה".
ח"כ לוי-אבקסיס בתגובה לדוח המבקר על השר אורי אריאל טענת, כי "דו"ח המבקר חושף שאולי הצלחנו לעצור את מכירת הדיור הציבורי למקורבים שניסה השר אריאל לעשות ב-2014, אבל בהיעדר טיפול של הרגולטורים, גם בתהליך התכנון וגם לאחר חשיפת השערוריה, השר וחבריו ממשיכים להשתמש בכספי הציבור כבשלהם ומחלקים אותם לסקטור שהם חפצים ביקרו (או בהצבעתו בבחירות). בדיוק כך סמוטריץ' ניסה להעביר בליל התקציב האחרון את כספי משרד השיכון לתחומים לא קשורים למשרד, שמשרתים את ציבור בוחריו. אז המתריעים מתריעים והמבקר מבקר, אבל עד שהאחראים לא ישלמו את המחיר, אין מה שיעצור אותם"
באשר למחדל הגז טוענת ח"כ לוי-אבקסיס: "בהעברת מתווה הגז נחשפנו לפעולות של פוליטיקאים מתוך אינטרסים זרים ומשונים, במקום למען האינטרס הציבורי. התוצאה: מחדל שיעלה כ-8 מיליארד שקלים בעשור הקרוב מהכיס של אזרחי המדינה! מי בחר את חברי הכנסת שהצביעו בעד המתווה? הציבור או הטייקונים? ומי שומר על שומרי הסף כשאלו מועלים בתפקידם?"