את ההחלטה קיבלה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשותה של ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג. ההחלטה התקבלה לאחר שבע וחצי שנים מאז הועלתה הריבית בפעם האחרונה
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשותה של ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג החליטה אתמול להעלות את הרבית ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.25%. ההחלטה התקבלה לאחר שבע וחצי שנים מאז הועלתה הריבית בפעם האחרונה. העלאת הריבית משפיע, בין השאר על המשכנתאות והחסכונות, אם כי מועט, בגלל שמדובר הפעם בעלייה קטנה. אבל, כתוצאה מעליית הריבית התחזק אתמול השקל מול הדולר, שירד ב-0.214% ל-3.7290 שקלים, היורו, שירד ב-0.282% ל-4.2375 שקלים ולפאונד שירד ב-0.119% ל-4.7920 שקלים.
ההודעה שמסרה אתמול ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג:
הוועדה קיבלה את החלטתה לאחר שהאינפלציה מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד. לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה בפועל מתחילת 2018, בחמשת החודשים האחרונים האינפלציה השנתית נעה בתחום שבין 1.2%-1.4%, ו"המדדים המנוכים" מצויים גם הם בסביבה דומה.
עוד מתברר, כי האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים התמתנה, בעיקר כתוצאה מההאטה בקצב העלייה השנתי של מחירי האנרגיה, על אף העלייה שהייתה עד לאחרונה במחירי הנפט והפיחות בשער החליפין. האינפלציה במחירי הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, חזרה לעלות.
גם בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להיוותר מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד, אם, כי בציפיות לטווחים הארוכים חלה לאחרונה ירידה קלה.
אפשרות לייסוף השקל
מאז החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש בכ-3.6% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהתבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל. הירידה החדה שחלה בשבועות האחרונים במחירי הנפט עשויה לקזז את הגורמים התומכים באינפלציה, אך השפעתה על "המדדים המנוכים" תהיה מוגבלת.
מאז החלטת הריבית הקודמת התייצבו תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים לאחר עלייה בחודשים הקודמים. בחודש האחרון עלו קלות המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות.
האטה מסויימת בקצב הצמיחה
על פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברבעונים השני והשלישי חלה האטה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק. ברבעון השלישי נרשמה צמיחה בשיעור של 2.3%: הצריכה הפרטית צמחה בשיעור מתון, וההשקעה הוסיפה להתכווץ, על אף התייצבות ההשקעה בבנייה למגורים, לאחר שזו ירדה במשך מספר רבעונים.
יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) שב לצמוח, בעוד ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) נמשכת חולשה. עם זאת, מניתוח הנתונים והאינדיקטורים העדכניים לפעילות – ולאור השפעת התנודתיות ביבוא כלי רכב על התוצר – עולה שככל הנראה המשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי.
המדד המשולב למצב המשק, מדד מנהלי הרכש, מדד אמון הצרכנים, וסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס כולם תומכים בהערכה זו, כמו גם נתוני שוק העבודה: שיעור האבטלה נותר נמוך מאוד, אם כי מסתמנת התמתנות בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה מהרמה הגבוהה אליה הגיעו. היחס בין המשרות הפנויות לכלל המשרות עלה לרמת שיא, ונמשכת עליית השכר, בהובלת עלייה חדה יחסית במגזר העסקי, המקיפה מגוון ענפים ואת כל רמות השכר.
מחירי הדירות התייצבו
מחירי הדירות התייצבו בחודשים האחרונים. לאחר עלייה מסויימת במספר העסקאות בתחילת השנה, מסתמנת התייצבות בנתוני הקצה. היקף המשכנתאות החדשות מתייצב לאחר עלייה מאז 2017, ובריבית המשכנתאות חלה עלייה קלה בחודשים האחרונים, על רקע העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות.
תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה במומנטום. הכלכלה האמריקנית שומרת על איתנות, אולם הסיכונים בעקבות החרפת "מלחמת הסחר" והחרפת הסיכון הפוליטי באירופה ממשיכים להעיב על המומנטום. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה למרבית הגושים, ונמשכת ההתמתנות בסחר העולמי. המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מרחיבה, אך הכיוון משתנה בהדרגה: בעוד באירופה וביפן הריבית ממשיכה להיות שלילית והאינפלציה מתחת ליעד, העלאת הריבית בארה"ב צפויה להימשך, ומספר בנקים מרכזיים של מדינות נוספות העלו את הריבית. כמו כן, ההרחבה הכמותית העולמית התאפסה, וצפויה בחודשים הקרובים להפוך לצמצום כמותי לאור צמצום המאזן על ידי הפד האמריקני והפסקת הרכישות על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB).