פלטפורמה ענקית, שיוצרה במיוחד עבור הפרויקט, הגיעה מסין לנמל הדרום באשדוד. שר התחבורה כץ: "נמל הדרום הוא אחד משבעת פלאי ישראל וכמו כל רפורמה גם זו יצאה לדרך אחרי מאבקים רבים". שני נמלי הים החדשים, באשדוד ובחיפה, צפויים להתחיל לפעול בסוף שנת 2021
השלמת רציף העבודה בנמל הדרום באשדוד החדש הוקדמה בחמישה חודשים ושני הנמלים החדשים – באשדוד ובחיפה – צפויים להתחיל לפעול בסוף שנת 2021. כך דיווח היום שלמה ברימן מנכ"ל חברת נמלי ישראל (חנ"י) לשר התחבורה והמודיעין ישראל כץ על שני מיזמי תשתית מהגדולים במשק, בעת שהשר סייר בנמל הדרום.
סלעים ענקיים
בנמל הדרום באשדוד נאגרים סלעים ענקיים, שמשקלם מגיע לכמה טונות, וקוביות בטון המיוצרות בקו מיוחד שהוקם לצורך הפרויקט. הסלעים, האבנים וקוביות הבטון נועדו להקמת שוברי הגלים של הנמל החדש. בנוסף ממוקמים במקום צינורות ושיגומי פלדה המיועדים להקמת מסגרת הרציפים.
רציף עבודה
חברת נמלי ישראל מסרה, כי הוקם רציף עבודה ממנו ישונעו חומרי הגלם להקמת הנמל. העבודות להקמתו כללו מילוי שטח הרציף המיועד בים, הקמת שוברי גלים, החדרת שיגומי פלדה ארוכים לקרקעית הים ליצירת מסגרת הרציף.
שוברי גלים וקיסונים
מצפון לתחנת הכח אשכול החלה הקמת שובר הגלים המשני לנמל הדרום, שעם השלמתו הוא יגיע לאורך של כ-1,500 מטר והוא נועד להגן על הנמל החדש מצפון. עבודות ההכנה לקראת הקמת שובר הגלים הראשי בעיצומן. שובר הגלים הראשי יתחבר לשובר הגלים הקיים של נמל אשדוד, אורכו יהיה כ-600 מטרים והוא יתנשא לגובה של 32 מטר מקרקעית הים, כשמתוכם 9 מטר יהיו מעל פני הים. הרציף מהווה חומה בחתך טרפזי שבסיסה המונח על הקרקעית הינו ברוחב 140 מטר ובאזור ראש שובר הגלים מתרחבת עד ל-260 מטרים.
במקביל יוצרו 18 יחידות של מבני בטון ענקיים, הנקראים קיסונים – אורך כל אחד 24.5 מטר, רוחב 13 מטר, גובה 17 מטר. הקיסונים משמשים כקיר ים תומך לנמל בצידו המערבי ולהגנה מפני כוחות הים, המבנים משונעים למיקומם המדויק בים בהתאמה למבנה הנמל החדש ומשוקעים עד לקרקעית הים. הם יוצרו בתוך מתקן ימי ייחודי, מפעל צף, ששונע מחו"ל והוצב בצמוד לשובר הגלים הקיים בנמל אשדוד.
במרחב הימי של האתר פועלים כלים ימיים רבים המשמשים את הקבלן לביצוע העבודות בהם – סופר-פלטפורמה שהובאה מסין לטיוב קרקעית תוואי שוברי הגלים של נמל הדרום, דוברות גדולות מימדים לשינוע אבן וקוביות בטון, גוררות, אסדות להחדרת שיגומים (פרופילי פלדה), אניית מחפר ועוד. במקטע היבשתי פועלים מנופים, דחפורים, מכבשים ומובילים שונים. בתחילת הפרויקט הוקמו אתר התארגנות של מנהלת הפרויקט ודרכי גישה לפרויקט.
בוני הנמלים
נמל הדרום נבנה על ידי חברתPMEC-Pan Mediterranean Engineering של צ'יינה הארבור הסינית ,שזכתה במכרז הבינלאומי להקמתו. נמל המפרץ בחיפה מוקם על ידי שותפות של החברות הישראליות אשטרום ושפיר.
הנמלים החדשים הינם מיזמי תשתית מהחשובים לכלכלת ישראל. הקמתם נועדה לתת מענה לצורך בהגדלת קיבולת הנמלים הקיימים הקרבה למיצוי, לשינויים הדרמטיים והמהירים בגודל האניות בקווי הסחר הבינלאומיים, וכן כדי למזער את תלותה של ישראל בנמלים אחרים באזור ולשמור על איתנותה של כלכלת ישראל הנשענת באופן כמעט מוחלט על נמלי הים, כשער המסחרי העיקרי. ההשקעה בהקמת הנמלים החדשים נחלקת בין חברת נמלי ישראל לחברות ההפעלה הבינלאומיות (המפעילים).
"ניתן כלים הוגנים לתחרות הוגנת"
שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ: "הביקור כאן היום מאפשר לראות את אחד משבעת פלאי ישראל. כאן יצרנו יש מאין והתגברנו על מכשולים ישראליים קלאסיים. העבודות מתקדמות והעובדים לא קיבלו שקל אחד תמורת בניית הנמל הקיים ולא היו מעורבים בדבר. כמו שאמרתי מלכתחילה, אנחנו ניתן כלים הוגנים לתחרות הוגנת, וזה מה שאנחנו עושים. התחייבתי למשרד האוצר, שבו התנגדו להקמת שני נמלים, שההקמה לא תהיה על חשבון תקציב המדינה וכך קורה. בזכות הנמל החדש תהיה כאן תנועה שהיא הרבה מעבר לתנועה הישראלית. יביאו הרבה מאוד תוצרת מחוץ לישראל וזה מה שהתחרות מייצרת – פריחה והוזלה של יוקר המחיה. כמו שאמרתי בעבר במליצות – אם עובדי נמל אשדוד ירצו לראות את הנמל החדש מקרוב הם יצטרכו לקנות משקפות".
רם בלינקוב, יו"ר חנ"י: "הליך גיוס ההון נמשך כמתוכנן והשנה נגייס עד 1.25 מיליארד ש"ח בשלב הראשון בעיקר מהמערכת הבנקאית ובהמשך משוק ההון באמצעות אג"חים ציבוריים".
עלויות
עלות העבודות הימיות להקמת נמל הדרום בהן נושאת חברת נמלי ישראל היא יותר מ-3 מיליארד שקלים (העלות במכרז בו זכתה PMEC). עבודות אלה כוללות- הקמת רציף עבודה, הקמת רציפים ושטחים תפעוליים, הארכת שובר גלים ראשי קיים, הקמת שובר גלים משני ועבודות חפירה ימית.
השקעת המפעילים: המפעילים הבינלאומיים שנבחרו נדרשים לתכנן, לממן ולהקים את השטח התפעולי, כולל השלמת מערכות תשתית שונות (Service Infrastructure) כגון: חשמל, מים, תקשורת וכן הקמת מבנים תפעוליים שונים ( Superstructure). כמו כן, אחראי המפעיל לרכש ולהתקנת הציוד התפעולי – מנופים, כלי רכב ייעודיים, מערכות ניהול ומידע וציוד אחר הנדרש להפעלת נמל. אומדן ההשקעה של המפעילים הוא יותר ממיליארד שקלים, לכל תקופת הזיכיון שמשכה כ-25 שנה.