יועץ לוועידת האו"ם למסחר ופיתוח, ד"ר ואיל ר. עננאב במחקרו , קיימת תופעה של תת-דיווח על התמותה הערבית ביהודה שומרון וחבל עזה לשלטונות.
באדיבות יעקוב פייטלסון
ד"ר עננאב מסביר כי תופעה זו נובעת מחוסר רצון של האוכלוסייה הערבית לשתף פעולה עם הסקרים שנערכו על ידי השלטונות הישראליים. כך, הוא כותב, לפי הערכה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשני שליש ממקרי המוות ביהודה ובשומרון לא דווחו לרשויות.
כאן ראוי לציין כי קיימת סיבה נוספת, ולעניות דעתי, מהותית הרבה יותר לתת-הדיווח על התמותה הערבית. הסיוע שאותו מקבלת רשות האוטונומיה ביהודה, שומרון וחבל עזה ממקורות הבינלאומיים ניתן לפי מספר התושבים המדווחים. לכן, תת-דיווח על תמותה מגדיל באופן מלאכותי את גודל האוכלוסייה הנוכחת בשטחי האוטונומיה וכתוצאה מכך מביא לגידול הסיוע החומרי המגיע לשלטונות הרשות.
החוקרת המצרית ביסן עדוואן (Bissan Edwan) מציינת בעבודתה "הפצצה הדמוגרפית בישראל – ההונאה העצמית", כי היהודים מצליחים לשמור על הרוב באוכלוסייה של ישראל הודות לשילוב של מספר גורמים. מחד גיסה, העלייה היהודית מקזזת את היתרון של ריבוי הטבעי הגבוה יותר של הפלסטינים. ומאידך, היתרון הזה הולך ונעלם גם בעקבות הצלחת תכניות לתכנון המשפחה וגם כתוצאה מהגירתם של הצעירים, במיוחד מיהודה והשומרון, לחו"ל.
ובנוסף לכך, מציינת ביסן עדוואן, התמותה שהייתה נמוכה מאוד מתחילה לגדול בעקבות ההזדקנות של האוכלוסייה הנשארת. לכן, גם הריבוי הטבעי הערבי יורד בתאוצה לכיוון רמתו הקיימת אצל היהודים בישראל.
יחד עם זאת, כפי שכתב פרופסור ג'סטין מק’קרתי: "מי שהעריך גודל האוכלוסייה הפלסטינית, עשה זאת בהפרזה גדולה כלפי מעלה או כלפי מטה בהתאם לכוונותיו הפוליטיות של המעריך. כל הדברים הללו צריך לקחת בחשבון כאשר מציגים סטטיסטיקה כלשהי על הפלסטינים… כל הנתונים לגבי הפלסטינים הם הערכות בלבד"
במאמר זה אנו נבחן נתונים על התמותה ביהודה והשומרון על בסיס הפרסומים של הגורמים השונים שעוסקים בסטטיסטיקה הדמוגרפית של האוכלוסייה הערבית המתגוררת באזור זה. כמו כן, נשווה נתונים הללו ממקורות השונים עם הנתונים של שתי אוכלוסיות הקרובות ביותר בתכונותיהן הדמוגרפיים, כגון, ערביי מדינת ישראל ואוכלוסיית ממלכת ירדן.
על מנת לעמוד על ההבדלים הקיימים בנתוני התמותה של הגורמים השונים אנחנו צריכים לבחון עד כמה שונים נתוני הבסיס הדמוגרפי הכללי של האוכלוסיות הדומות באזורים השונים. לכן, ראשית כל, נשווה באופן יחסי את גודל האוכלוסייה של תושבי יהודה והשומרון עם נתוני האוכלוסייה של ערביי ישראל ושל ממלכת ירדן.
כפי שניתן לראות בעזרת תרשים מס' 1, גודל האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון עד שנת 1996 היה קרוב לגודלה של האוכלוסייה הערבית של תושבי ישראל. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 1996 האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון מנתה 1,237,543 נפש והייתה ב-19.3% גבוה לעומת 1,037,700 ערביי ישראל.
תרשים מס' 1
משנת 1997 נפתח פער גדול בין הנתונים של הלמ"ס משנת 1996 לנתוני הלמס"פ והנתונים של הלשכה הסטטיסטית של ארה"ב. ההפרש בין נתוני הלמס"פ של האוכלוסייה ביהודה והשומרון לנתוני הלמ"ס לגבי האוכלוסייה של ערביי ישראל בשנת 1997 קפץ בבת אחד ב-75.2%. ההפרש בין נתוני הלמ"ס ארה"ב לנתוני הלמ"ס היה קטן יותר ועמד על 69.6%.
אך כפי שניתן לראות גם בין הנתונים של הלמס"פ והנתונים של הלמ"ס ארה"ב לגבי האוכלוסייה ביהודה והשומרון קיימים הבדלים מהותיים עלייהן הצבעתי במאמרים האחרים בנושא זה. בשנת 2015 ההפרש בין הנתונים הללו הגיע לכדי 114,634 נפש.
השוואת הנתונים על גודל האוכלוסייה של ממלכת ירדן לגודל אוכלוסיית יהודה והשומרון מוצגת בעזרת תרשים מס' 2. האוכלוסייה של ממלכת ירדן מושפעת מאוד בעקבות זרימת המוני הפליטים הסוריים והעיראקיים לשטחה בעקבות מלחמת האזרחים במדינותיהם. לכן היא צמחה במהירות וב-15 השנים האחרונות גדלה בכ-70.0%, ל-8,117,564 נפש, כאשר רק 6,738,000 נפש הם אזרחי ירדן. שאר התושבים הם פליטים מסוריה ועירק, בתוכם 635,324 נפש הם פליטים מסוריה.
תרשים מס' 2
לפי הערכות של הלמס"פ, האוכלוסייה של יהודה והשומרון גדלה בתקופה המקבילה בכ-41%. יחד עם זאת, כאשר משווים גודל האוכלוסייה הירדנית לנתונים של הלמס"פ לגבי יהודה והשומרון מגלים כי היחס ביניהם משתנה בין פי 2.3 בשנת 2000 לפי 2.8 בשנת 2015.
נראה האם קיימת קורלציה בין היחס הזה בגודל האוכלוסייה למספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש אצל האוכלוסיות הללו בנתוני החוקרים הבינלאומיים השונים וכמו כן ביחס לנתוני הלמ"ס לגבי האוכלוסייה הערבית בישראל.
בלוח מס' 1 מוצגים הנתונים על מספר הפטירות ביהודה והשומרון לפי הערכות של הלמס"פ ושל הלמ"ס ארה"ב, נתונים על הפטירות בממלכת ירדן לפי פרסום הלמ"ס ארה"ב ונתוני הפטירות אצל ערביי ישראל לפי פרסומי הלמ"ס הישראלית.
מספר הפטירות בכל עמודת הנתונים עולה מדי שנה. כך מספר הפטירות אצל ערביי ישראל גדל בתקופה הנבחנת, 2000-2015, ב-45.4%, מ-3,485 פטירות בשנת 2000 ל-5,068 פטירות בשנת 2015 מספר הפטירות בממלכת ירדן גדל באותה התקופה ב-47.5%, מ-20,863 פטירות ל-30,766 פטירות.
כפי שניתן לראות בעזרת לוח מס' 1, מספר הפטירות ביהודה והשומרון המוצג על ידי הלמ"ס ארה"בגבוה בהרבה מנתוני הפטירות של הלמס"פ. כך בשנת 2000 הוא היה גבוה ב-67.9%, בשנת 2006 – ב-86.0% ובשנת 2015 – ב-33.8%.
מספר הפטירות ביהודה והשומרון, לפי הלמ"ס ארה"ב, עלה ב-15 השנים האחרונות ב-12.4% בלבד, מ-8,671 פטירות בשנת 2000 ל-9,749 פטירות בשנת 2015. לעומת זאת, לפי נתוני הלמס"פ, מספר הפטירות ביהודה והשומרון עלה ב-40.9%, מ-5,171 פטירות בשנת 2000 ל-7,288 פטירות בשנת 2015
לוח מס' 1
מספר הפטירות לפי אזור/מדינה
שנה | יהודה והשומרון | ירדן | ערביי ישראל | |
הערכות הלמס"פ | הערכות הלמ"ס ארה"ב | |||
2000 | 5,171 | 8,671 | 20,863 | 3,485 |
2001 | 5,059 | 8,665 | 21,305 | 3,573 |
2002 | 5,197 | 8,642 | 21,753 | 3,686 |
2003 | 5,820 | 8,649 | 22,255 | 3,815 |
2004 | 5,618 | 8,689 | 22,762 | 3,614 |
2005 | 5,507 | 8,720 | 22,739 | 3,861 |
2006 | 4,712 | 8,766 | 23,858 | 3,969 |
2007 | 5,481 | 8,852 | 24,888 | 4,060 |
2008 | 5,809 | 8,908 | 25,065 | 4,011 |
2009 | 5,995 | 9,008 | 25,181 | 4,107 |
2010 | 9,104 | 25,288 | 4,184 | |
2011 | 9,195 | 25,561 | 4,372 | |
2012 | 6,351 | 9,336 | 25,672 | 4,536 |
2013 | 6,463 | 9,449 | 27,724 | 4,489 |
2014 | 6,616 | 9,586 | 30,136 | 4,851 |
2015 | 7,288 | 9,749 | 30,766 | 5,068 |
כפי שניתן לראות בעזרת תרשים מס' 3, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 1994, מספר הפטירות אצל ערביי יהודה והשומרון עמד על 7,200 פטירות לעומת 3,261 פטירות אצל ערביי ישראל. בשנת 1996 מספר הפטירות ביהודה והשומרון גדל במקצת ל-7,431 פטירות ואצל ערביי ישראל הוא ירד ל-3,089 פטירות.
בכל מקרה, ניתן לומר כי בשנים הללו היחס בין שתי האוכלוסיות עמד על הממוצע של 2.3 פטירות ביהודה והשומרון ל-1 פטירות אצל ערביי ישראל.
תרשים מס' 3
לפי נתוני הלמ"ס של ארה"ב, בשנת 1997 מספר הפטירות ביהודה והשומרון הגיע ל-8,779 פטירות, כאשר אצל ערביי ישראל, לפי נתוני הלמ"ס, הוא הגיע ל-3,361 פטירות. לפי כך, היחס בין הפטירות אצל ערביי יהודה והשומרון גדל ל-2.6 פטירות לאחת אצל ערביי ישראל.
מספר הפטירות אצל ערביי יהודה והשומרון, לפי הערכת הלמ"ס ארה"ב, נשמר בשינויים קלים במשך 10 שנים על הממוצע של 8,707 פטירות לשנה ובשנת 2006 הוא עמד על 8,766 פטירות. לפי נתוני הלמ"ס, אצל ערביי ישראל בשנה זו היו 3,969 פטירות, כך שלפי הלמ"ס ארה"ב, היחס בין הפטירות עמד על 2.2 פטירות ביהודה והשומרון לאחת אצל ערביי ישראל.
בעזרת תרשים מס' 3 ניתן לראות כי, להבדיל מהיציבות היחסית בנתוני התמותה ליהודה והשומרון של הלמ"ס ארה"ב, מספר הפטירות אצל ערביי ישראל עלה בשנים 2000-2006 ב-13.9%. לעומת זאת, לפי פרסומי הלמס"פ, מספר הפטירות ביהודה והשומרון ירד ב-8.9% בתקופה המקבילה, מ-5,171 פטירות בשנת 2000 ל-4.712 פטירות בשנת 2006 והיה ב-18.7% גבוה יותר מזה שהיה אצל ערביי ישראל, אך ב-54.7% נמוך מהערכת הלמ"ס ארה"ב.
משנת 2006 ועד שנת 2015 עלה מספר הפטירות ביהודה והשומרון, לפי הערכת הלמ"ס ארה"ב, ב-11.2%, עד ל-9,749 פטירות. לעומת זאת, לפי פרסומי הלמס"פ, עלה מספר הפטירות ביהודה והשומרון ב-54.7%, ל-7,288 פטירות בשנת 2015.
באופן משונה זאת היא עליה בדיוק באותו שיעור בו מספרן של הפטירות, לפי הערכת הלמס"פ, היה נמוך ממספרו לפי הלמ"ס ארה"ב בשנת 2006. אצל ערביי ישראל עלה מספר הפטירות בתקופה המקבילה ב-27.7%, ל-5,068 פטירות בשנת 2015.
נבדוק כעת בעזרת תרשים מס' 4 את ההבדלים היחסיים בנתונים הדמוגרפיים בין אוכלוסיית ממלכת ירדן לאלו שביהודה והשומרון.
במשך תקופה בת 12 שנים, 2000-2012, האוכלוסייה הירדנית הייתה גדולה מאוכלוסיית יהודה והשומרון, כפי שהייתה מוערכת על ידי הלמס"פ, ביותר מפי 2.5. אך בשנים האחרונות היחס הזה הלך וגדל ובשנת 2015 אוכלוסיית ירדן מנתה 8,117,564 נפש, גדולה פי 2.8 לעומת 2,900,000 נפש ביהודה והשומרון, לפי הערכת הלמס"פ. לפי הערכת הלמ"ס ארה"ב לגודל אוכלוסיית יהודה והשומרון, היחס הזה מגיע ל-2.91 בשנת 2015.
לעומת זאת, יחס בין מספר הפטירות בירדן לעומת הערכות של הלמ"ס ארה"ב והלמס"פ לגבי מספר הפטירות ביהודה והשומרון היה גבוה בהרבה מהיחס בין גודל האוכלוסיות.
כך מספר הפטירות בירדן בשנת 2015 היה גבוה יותר מפי 4.2 ביחס להערכות הלמס"פ ופי 3.16 ביחס להערכות ארה"ב לגבי מספר הפטירות ביהודה והשומרון בשנה זו.
תרשים מס' 4
בסך הכל במשך 15 שנה, 2000-2015, גדל מספר הפטירות אצל ערביי ישראל, לפי נתוני הלמ"ס, ב-45.4%. במקביל, לפי הערכות של הלמס"פ, מספרן של הפטירות אצל ערביי יהודה והשומרון גדל ב-40.9% ולפי הערכות של הלמ"ס ארה"ב, ב-12.4% בלבד.
מספר הפטירות בירדן גדל בתקופה הנבחנת ב-47.5%, הבדל של 2.3% בלבד ביחס לגידול במספר הפטירות אצל ערביי ישראל וב-16.3% לעומת הגידול במספר הפטירות אצל ערביי יהודה והשומרון, לפי הערכת הלמס"פ.
סביר להניח שהחריגה הגדולה כל כך בהערכות של הלמ"ס ארה"ב לגבי מספר הפטירות ביהודה והשומרון נובעת מקבלת נתוני הערכות הלמס"פ לגבי גודל האוכלוסייה בשנת 1997 כבסיס לחישובים הסטטיסטיים למספר הפטירות המתואם לגודל האוכלוסייה המשוער ולשיעור הפטירות ל-1,000 נפש המתאים להנחה סבירה לגבי האוכלוסייה באזור.
נשווה נתוני שיעור הפטירות ל-1,000 נפש לאוכלוסייה ביהודה והשומרון, ירדן ערביי ישראל כפי שהם פורסמו על ידי הגורמים הסטטיסטיים השונים. בשנת 1996 שיעור הפטירות ל-1,000 נפש עמד, לפי נתוני הלמ"ס, על 6.2 פטירות. בשנת 1997, לפי נתוני הלמס"פ, שיעור הפטירות היה דומה – 6.10 ל-1,000 נפש.
לוח מס' 2
שיעורי הפטירות ל-1,000 נפש
ליהודה והשומרון, ירדן וערביי ישראל
שנה | יהודה והשומרון | הלמ"ס ארה"ב
ירדן |
הלמ"ס ערביי ישראל | |||
הלמ"ס | הלמס"פ | הלמ"ס ארה"ב | CIA | |||
1996 | 6.20 | 3.00 | ||||
1997 | 6.10 | 4.90 | 4.40 | 3.20 | ||
1998 | 4.80 | 4.70 | 4.40 | 3.00 | ||
1999 | 4.60 | 4.50 | 4.30 | 3.00 | ||
2000 | 4.50 | 4.40 | 4.49 | 4.30 | 3.00 | |
2001 | 4.40 | 4.30 | 4.37 | 4.30 | 3.00 | |
2002 | 4.30 | 4.10 | 4.26 | 4.20 | 2.96 | |
2003 | 4.20 | 4.00 | 4.16 | 4.20 | 2.97 | |
2004 | 4.10 | 4.00 | 3.99 | 4.10 | 2.74 | |
2005 | 4.00 | 3.90 | 3.99 | 4.00 | 2.84 | |
2006 | 3.90 | 3.80 | 3.92 | 4.00 | 2.84 | |
2007 | 4.40 | 3.80 | 3.85 | 3.90 | 2.84 | |
2008 | 4.40 | 3.70 | 3.70 | 3.90 | 2.73 | |
2009 | 4.30 | 3.70 | 3.66 | 3.90 | 2.72 | |
2010 | 4.40 | 3.60 | 3.62 | 3.80 | 2.70 | |
2011 | 4.20 | 3.60 | 3.58 | 3.80 | 2.75 | |
2012 | 4.10 | 3.60 | 3.56 | 3.80 | 2.76 | |
2013 | 4.00 | 3.50 | 3.53 | 3.80 | 2.67 | |
2014 | 3.80 | 3.50 | 3.51 | 3.80 | 2.85 | |
2015 | 3.70 | 3.50 | 3.50 | 3.80 | 2.89 |
אך כבר בשנת 1998 הלמס"פ דיווח על הירידה ל-4.80 פטירות ל-1,000 נפש ובשנים הבאות המשיך לדווח על הירידה בשיעור זה עד שבשנת 2015. לפי נתוני הלמס"פ, שיעור הפטירות עמד בשנה זו על 3.70 פטירות ל-1,000 נפש.
בהסתמך על נתוני הערכות של שיעור הפטירות ל-1,000 נפש ניתן לחשב את גודל האוכלוסייה התואמת את השיעור הזה בעזרת הנוסחה הבאה :
כאן:
P – גודל האוכלוסייה
D – מספר הפטירות
CDR – שיעור הפטירות ל-1,000 נפש
תוצאות החישוב הזה לשנים 2000-2015 על בסיס נתוני הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש ביהודה והשומרון לפי הערכות של הלמס"פ, הלמ"ס של ארה"ב ושל שנתון שלCIA , לעומת אומדני הלמס"פ לגודל האוכלוסייה ביהודה והשומרון, מוצגים בעזרת לוח מס' 3 ותרשים מס' 5.
תרשים מס' 5
כפי שניתן לראות בעזרת תרשים מס' 5 תוצאות החישוב מצביעות על חוסר התאמה בין נתוני הלמס"פ לגבי מספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש לגודל האוכלוסייה המדווחת. ההפרש בין הנתון המחושב להערכת הלמס"פ מגיע לכמיליון נפש.
לוח מס' 3
גודל האוכלוסייה ביהודה והשומרון מחושב לפי הערכות מספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש
שנה | הערכות הלמס"פ | מחושב לפי מספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש המדווח על ידי הלמס"פ | הערכות הלמ"ס ארה"ב | מחושב לפי מספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש של הלמ"ס ארה"ב | מחושב לפי מספר הפטירות של הלמס"פ
ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש של הלמ"ס ארה"ב |
מחושב לפי מספר הפטירות של הלמס"פ
ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש של CIA |
2000 | 2,057,145 | 1,979,647 | 1,970,682 | 1,175,227 | 1,151,670 | |
2001 | 2,102,360 | 2,033,930 | 2,015,116 | 1,176,512 | 1,157,666 | |
2002 | 2,260,596 | 2,087,550 | 2,107,805 | 1,267,561 | 1,219,953 | |
2003 | 2,370,000 | 2,140,843 | 2,162,250 | 1,455,000 | 1,399,038 | |
2004 | 2,290,000 | 2,194,168 | 2,172,250 | 1,404,500 | 1,408,020 | |
2005 | 2,372,216 | 2,247,436 | 2,235,897 | 1,412,051 | 1,380,201 | |
2006 | 2,480,762 | 2,300,729 | 2,306,842 | 1,240,000 | 1,202,041 | |
2007 | 2,355,589 | 2,354,154 | 2,329,474 | 1,442,368 | 1,423,636 | |
2008 | 2,416,807 | 2,407,681 | 2,407,568 | 1,570,000 | 1,570,000 | |
2009 | 2,480,868 | 1,362,500 | 2,461,267 | 2,434,595 | 1,620,270 | 1,362,500 |
2010 | 2,546,725 | 2,514,845 | 2,528,889 | |||
2011 | 2,614,594 | 2,568,555 | 2,554,167 | |||
2012 | 2,649,020 | 1,587,750 | 2,622,544 | 2,593,333 | 1,764,167 | 1,783,989 |
2013 | 2,719,112 | 1,615,750 | 2,676,740 | 2,699,714 | 1,846,571 | 1,830,878 |
2014 | 2,826,408 | 1,741,053 | 2,731,052 | 2,738,857 | 1,890,286 | 1,884,900 |
2015 | 2,900,000 | 1,969,730 | 2,785,366 | 2,785,429 | 2,082,286 | 2,082,286 |
תוצאות החישוב של גודל האוכלוסייה ביהודה והשומרון המבוסס על הערכות של מספר הפטירות של הלמס"פ ועל בסיס שיעור הפטירות ל-1,000 נפש של הלמ"ס ארה"ב וזה של ה-CIA מצביעות על הפרש המגיע לכ-820,000 נפש פחות לעומת ההערכה של הלמס"פ.
גם השוואת נתוני הערכות לשיעור הפטירות ל-1,000 נפש עבור יהודה, שומרון וחבל עזה המוצגים על יד הלמס"פ לעומת נתוני הבנק העולמי מצביעים על הסתירות ביניהם, כפי שניתן לראות זאת בעזרת תרשים מס' 6.
לפי הנתונים של הבנק העולמי משנת 1998 ועד שנת 2006 היה תיאום מלא עם נתוני הלמס"פ לגבי שיעור הפטירות ל-1,000 נפש ביהודה, שומרון וחבל עזה. משנת 2007 שיעור הפטירות שדווח על ידי הלמס"פ היה גבוה מהערכות של הבנק העולמי. הסתיה בשנת 2007 הגיע לכ-20% אך היא הצטמצמה בהדרגה עד שבשנת 2015 הערכות שני הגורמים שוב היו זהים.
תרשים מס' 6
מסקנות:
תוצאות הניתוח המוצג לעיל מחזקות עוד יותר את הערכות האחרות שבוצעו על בסיס נתוני הלמ"ס לאוכלוסייה ביהודה והשומרון עד שנת 1994 תוך התחשבות בהערכות של הלמ"ס ארה"ב ושל הלמס"פ לגבי שיעור הריבוי הטבעי השנתי ובתוספת תושבי מזרח ירושלים והמהגרים שנכללו במניין תושבי יהודה והשומרון.
הסתירות בין הערכות של מספר הפטירות ושיעור הפטירות ל-1,000 נפש ביהודה והשומרון בין הלמס"פ לבין הלמ"ס ארה"ב, CIA והבנק העולמי מצביעות על חוסר אמינות בהערכות הפלסטיניים והבינלאומיים כאחד.
סביר להניח כי הסיבה לכך נוגעת מהסתמכות של הגורמים הבינלאומיים על הערכות של הלמס"פ לגבי גודל האוכלוסייה ביהודה והשומרון וניסיון שלהם להתאים בעזרת הכלים הסטטיסטיים את שיעור הפטירות ל-1,000 נפש ומספר הפטירות לגודל האוכלוסייה המשוער.
ראוי לציין שמספר הפטירות לפי הערכה של הלמ"ס ארה"ב ליהודה והשומרון גדל ב-12.4%, מ-8,671 פטירות בשנת 2000 ל-9,749 פטירות בשנת 2015. להשוואה, מספר הפטירות אצל היהודים בישראל גדל בתקופה זו ב-12.5%, מ-33,421 פטירות בשנת 2000 ל-37.611 פטירות בשנת 2015.
לעומת זאת, מספר הפטירות לפי הערכות של הלמס"פ גדל משנת 2000 ב-47.5%, כאשר בירדן הוא גדל ב-40.9% ואצל ערביי ישראל הוא עלה בתקופה זו ב-45.4%. דבר זה מצביע על מגמת הגידול במספר הפטירות דומה בכל שלושת המקרים הללו וסותר את מגמה הנובעת מהערכות של הלמס"פ לגבי מספר הפטירות ביהודה והשומרון.
מאמרים נוספים : יעקוב פייטלסון