התנודתיות מאופיינת בשערי המטבעות המשתנים, בהתחזקות השקל, שחיקה שקלית. משפיע לרעה גם תופעת 3 חברות תעופה ישראליות במקום חברת תעופה ישראלית אחד
כאשר יו"ר הפד האמריקני ג'רום פאואל רמז ביום רביעי שחלף, כי יש להוריד ריבית פעם אחת ביולי, התחזק השקל מיידית בחדות, מבהיר בכך כי הוא מהווה יעד אטרקטיבי מאוד למניפולציות. זו לא פעם ראשונה שהעלייה החדה של השקל מדליקה נורת אזהרה אדומה, אבל הפעם יתכן שבנק ישראל יהיה חייב לשנות את מדיניותו. אין הצדקה שהשקל השנה, גדל במונחי שער החליפין האפקטיבי בכ-4.3%, עוד לפני ההתחזקות האחרונה שלו, כי מבחינה כלכלית לא קרה דבר המצדיק את העלייה החדה הזאת. עתה עם התחזקותו החדה אמור הייסוף להתחדש והוא צפוי, לפי בנק ישראל, לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד המתוכנן שלו.
ביום שישי שחלף היו השערים היציגים כדלקמן: הדולר 3.5510 (+0.113%), הליש"ט 4.4513 (+0.079%) והיורו 4.0000 (+0.065%) ומדד נומינלי אפקטיבי היה 0.045%. למרות זאת, כל הסימנים מראים, כי התחזקות השקל תימשך הן בגין הסביבה הכלכלית בטווח הארוך של ישראל והן בגלל מלחמת המטבעות בין המדינות.
התחזקות השקל
התחזקותו של השקל פוגעת בהכנסות מהיצוא ומהתיירות הנכנסת (למעט אילת), אבל היא גם פועלת לטובה ברכישות בחו"ל של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים לתעשייה וברכישות של מוצרי תעופה ותיירות. אבל לדעת אנליסטים, בשקלול שני צידי המטבע האלה עדיין הפגיעה בפדיון המתקבל מהיצוא גדולה יותר מהרכישות הזולות יחסית בחו"ל, בעיקר בגלל שהשכר והוצאות היצור והתפעול בארץ הם שקליים.
כך למשל, עלולים המלונאים, חברות התעופה הישראליות קימעונאי וסיטונאי התיירות לספוג נזק שקלי גבוה, בגין התחזקות השקל, בהשוואה לדולר וליורו. אין ספק כאשר התיירות הנכנסת גדלה, זה מעורר שביעות רצון, אבל כשהתמורה השקלית מגוש היורו ומבריטניה נמוכה, זו כבר בעייה כלכלית שצריך לחפש לה פתרונות. היות ושני הגושים העיקריים בתיירות הנכנסת לישראל הם גוש היורו ובריטניה וארה"ב וקנדה, התייקר המוצר התיירותי הישראלי עבור הלקוחות מאיזורי היורו, הליש"ט והדולר. לעומת זאת כמות השקלים בעקבות המרת המטבעות האלה ירדה, שהשפיעה בשלילה על המלונאים, קימעונאים וסיטונאי התיירות וחברות התעופה הישראליות, המשלמות שכר והוצאות בארץ בשקלים.
שחיקה שקלית
דבר נוסף, רוב המכירות בתיירות הנכנסת לישראל מתבצעות בדולר, למעט אילת שבה מתנהלות המכירות בשלוש מטבעות: דולר, יורו וליש"ט. תנועת התיירות לאילת היא בדרך כלל דמויית צ'רטר ולואו קוסט. כדי לשמור על התנועה לעיר לא מייקרים את חוזי התיירות הנכנסת והם נחתמים במטבעות יורו וליש"ט. את השחיקה השקלית המתקבלת מהם סופגים המלונות. בתנועה התיירותית לשאר המקומות בארץ, שבהם המחירים של התיירות הנכנסת ננקבים בדולרים, המשמעות עבור גוש היורו ובריטניה, שהמחירים בארץ התייקרו, כי שחיקת המטבעות שלהם מול הדולר גדולה. המלונאים שלא יכולים להתנתק מהמחירים בחו"ל, נאלצים גם במקרה הזה לספוג את ההתייקרויות, כדי לא לפגוע בתנועה הנכסת מחו"ל אליהם.
רשות התחרות
הטעות ההיסטורית בתחום התעופה של רשות התחרות, לשעבר הרשות להגבלים עסקיים היא, שמנהליה לא אישרו לכנפיים לרכוש את השליטה באל על, אלא רק לאחר שמכרה את ארקיע, ושהיא לא אישרה את המיזוג בין ישראייר וסן דור, חברת הבת של אל על. טעות שיצרה בישראל שלוש חברות תעופה, המהוות בנפרד לוקסוס הפסדי מכל זוית אפשרית. אם היה אפשרי למזג אותם מלכתחילה היה המיזוג הזה תופס נתח שוק בנתב"ג של 31.46% בחודש יוני שחלף ו-29.91% בתום החציון הראשון של השנה. נתח זה היה מאפשר לתת למיזוג התעופתי הזה הנחות באגרות של רשות שדות התעופה (רש"ת).
הטעות ההיסטורית הזאת של רשות התחרות בתעופה האזרחית הישראלית, מדגימה כיצד ההחלטות של הרשות פוגעות, בגין ראייתה החד צדדית, שתמיד יש ליצור תחרות גם אם היא לא כלכלית. לאור זאת חייבים מקבלי ההחלטות לשנות ברשות את הליכי קבלת ההחלטות, ולקחת בחשבון את התוצאות הכלכליות והפיננסיות הרצויות, לפני ההתמקדות ביצירת תחרות לא כלכלית. חברת תעופה ישראלית אחת תמודד הרבה יותר טוב בשוק הבילאומי הרווי, כשבנתב"ג פועלות היום כ-140 חברות תעופה. גם בתחום טיסות הפנים, בעיקר לאילת, שתבצע החברה הממוזגת, תקטן הסטת מטוסים מטיסות פנים ארציות לבינלאומיות. בגלל שיותר מטוסים של המיזוג יוכלו לפעול בשוליים בטיסות לאילת.
נפט
מחיר הנפט עלה ביום שישי שחלף ב-0.28% ל-60.37 דולר לחבית. יש לציין, כי מחירי הנפט עלו כבר ביום רביעי שחלף לאחר שמלאי הנפט בארה"ב ירד יותר מהתחזית לשבוע שעבר, כך מתברר, מנתוני קבוצת התעשייה האמריקנית (Petroleum Institute). עוןד מתברר, כי בשבוע שחלף מלאי הנפט ירד ב-8.1 מיליון חביות, לעומת ציפיות האנליסטים לירידה של 3.1 מיליון חביות בלבד.
מעבר להשפעה מחיר הנפט הגואה על פעילות המטוסים של חברות התעופה, התנודתיות של מחירו, כלפי מעלה, או כלפי מטה, משבשבת את פעילות גידור מחירו, כשהתשובה לתנודתיות היא איטית בהשוואה לתנודתיות עצמה.
למען הגילוי הנאות , אני מומחה תיירות שכותב ומתראיין בתחומי התיירות והתעופה בישראל ובחול. כתבותיו של עמי אטינגר אותו אני מכיר כבר שנים דרך כתיבתו היו והינן מקצועיות ומעמיקות וברוב המקרים אני מסכים עם מסקנותיו.