מאת יפעת אריאלי
מערכת אשקובית לב השומרון
בשבוע האחרון עסקנו ב"פשפושים" לא קלים בכדי להניח ידינו על הסכם הפשרה שנחתם בין עירית אריאל למלון אשל השומרון. הפייסבוק "געש" כי מוחקים חובות של ארנונה למלון , דיברו שוב על שחיתויות , הביאו כל מיני טענות משפטיות ופירושים שונים ומשונים.. ואילו המלון ענה בחזרה כי מדובר בקיזוז לגיטימי משום שלא קיבל שירותים מן העירייה לאורך השנים. גם פעילים במטות הבחירות שצפו וקצפו על ה"הסכם שנעלם" מעיני נבחרי הציבור ומעיניהם של התושבים.
ביקשנו את ההסכם מעירית אריאל אך תגובת העיריה " ההסכם נמצא במשרד הפנים נעביר אותו אליכם עם חזרתו ".
בשלב זה , פנתה אלינו הגב' לודמילה גוזב, סגנית ראש העיר לשעבר וחברת מועצת העיר. גוזב הציגה בפנינו שני מכתבים ששלחה לראש העיר, מר אליהו שבירו ובו היא מבקשת לקבל את ההסכם לידיה . העיריה ענתה כי ההסכם ממתין לאישור משרד הפנים וכאשר יאושר יועבר לחברת המועצה .
במכתבה השני של גוזב למר שבירו מיום ה 31.7.13 באמצעות עורך דינה , עו"ד יחזקאל ריינהרץ בנושא דרישה לקבלת מסמכים בעניין הסכם הפשרה ,מפנה עורך הדין את עיננו בסעיף הראשון כי ההסכם הועבר לאישור אחרי קבלת תוקף של פס"ד . בסעיף השני הוא ממשיך ואומר כי מדובר בהתנהלות בלתי תקינה בעליל והיפוך סדר הדברים הראוי משום שאישור משרד הפנים חייב היה להינתן לפני הגשת הסכם הפשרה לבית המשפט. ריינהרץ מתאר את אופן ההתנהלות כחמורה כאשר הוא מוסיף וטוען כי מכתבו נשלח גם לגזבר העיריה והתברר ממכתב זה כי הגזבר לא ידע כלל על הגשת ההסכם לבית המשפט ולא ראה אותו מעולם.
בנוגע לטענתה של גוזב האם נכון היה לקזז חוב תמורת חוב.. מן הראוי היא עונה, היה שיתרת חוב הארנונה תשולם לעיריה. עלות התחזוקה היתה מושבת למלון לא כעסקת " ברטר" אלא כעבודת שקיפות מול ציבור משלמי המיסים .
במכתבו , טוען ריינהרץ כנגד "אי חשיפת" ההסכם שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. ריינהרץ טוען עוד כי "מהלך זה גורם לתחושה כי יש כוונה להסתיר את ההסכם במטרה לקבוע עובדות. "
בתשובתו של ראש העיר מר אליהו שבירו למכתבה של גוזב עונה שבירו כי "היות וזוהי תקופת בחירות,פנתה הגב' גוזב במכתבים למשרד הפנים ואליו בכדי לקבל העתק של הסכם פשרה. שבירו חוזר על תגובתו בנוגע להסכם הפשרה " ההסכם נמצא במשרד הפנים ממתין לאישור ולכשיתקבל הדבר, יועבר העתק לחברת המועצה הגב' גוזב".
מלון אשל השומרון אף הוא שלח תגובה לגברת גוזב בה הוא מצר על הפרסום בפייסבוק משום תגובות מאנשים שלא היה בידיהם מידע ולא מכירים את התנהלותו של המשפט בגינו נחתם ההסכם. הגב' גלבוע מצרה במכתבה על פרסומה של גוזב משום מקורבותה לראש העיר המנוח מר רון נחמן ז"ל ומציינת כי ההסכם עליו חתם ראש העיר בפועל מר אליהו שבירו מבוסס למעשה על ההסכם אותו הכתיב נחמן ז"ל לעורך דינו.
גלבוע מדברת על הליך ארוך שנמשך כשמונה שנים בו הופקר המלון ולא קיבל שירותים מן העירייה. כמו כן, היא מוסיפה , שילמנו מכיסנו תקופה ארוכה על השירותים שהעיריה היתה אמורה לספק לנו. מנחם גלבוע מוסיף ואומר כי לאחר האינתיפאדה השנייה המלון החל לשלם גם על עלויות שמירה מכיסו הפרטי
לטענתה של גלבוע, השופט "נזף" בעיריה על התנהלותה והמליץ לה להתפשר כאשר המשפט עמד כבר בפני סיום . ראש העיר המנוח, רון נחמן ז"ל כינס ישיבה לטענתה של גלבוע , בה הבהיר כי המלון יקבל מעתה את השירותים המגיעים לו מן העיריה. כמו כן, ביקש נחמן ז"ל לטענתה להגיע לפשרה.
ע"פ מכתבה של גלבוע הציע עו"ד שרון שטיין (היועץ המשפטי היוצא של העיריה) לבית המלון הצעת פשרה שהיא למעשה הבסיס להסכם שנחתם היום . גלבוע מצרה על כך שנחמן ז"ל לא יכול להעיד כיום ומלאכתו לא הושלמה בנושא הזה.
גלבוע מציינת בסוף מכתבה לגוזב, כי בפני אליהו שבירו עמדו שתי אפשרויות , האחת להמשיך במשפט ולקחת סיכון של הפסד או לסיים את הסכם הפשרה שהכין קודמו. גלבוע מציינת כי שבירו בחר באפשרות השניה ובכך חסך לעיריה משאבים רבים.
שוחחנו עם יוסי חן , יו"ר ועדת ביקורת וחבר בועדת ההנחות הקשורות בארנונה ובדקנו האם קיבל לידיו העתק מן ההסכם , כמו כן ביקשנו אף אנו את ההסכם . חן לא ראה את ההסכם , גם אנו עד יום כתיבת הכתבה לא קיבלנו את העתק ההסכם מן העיריה.
ובכן מה בהסכם ? הוחלט על סילוק מוחלט של חובות עם חתימת ההסכם עד ליום ה 31.12.13 ושני הצדדים התחייבו לא לבוא בדרישה זה אל זה . העיריה מבינה את טענות התובע לקיזוז. בשמונה שנות הגביה הבאות דהיינו, עד ינואר 2022 לא תערך כל מדידה / הערכה נוספת של שטחי המלון וחיובי הארנונה יתבססו על טבלת השטחים שהוגשה לבית המשפט עם בקשת אישור ההסכם.
החיוב התקופתי מדיי שנה יהיה ע"פ צו הארנונה וע"פ טבלת השטחים. העיריה תעמיד למלון שירותים בגין פינוי זבל, גזם, תחזוקת קו ביוב ותחזוקת כביש הגישה למלון. בשורה האחרונה בהסכם מצויין כי ההסכם למעשה " מיישר קו " ומאפס את הטענות הכספיות בין שני הצדדים.
האם מדובר בהסכם הגיוני או לא.. זהו לא תפקידנו לומר . מה שכן תפקידנו לומר הוא שהיה קשה מאוד להשיג את ההסכם הזה.. שמספר עורכי דין מטעמנו ניסו להשיגו אך , לא ניתן היה להשיגו כאשר לא ניתן כל צו המורה על "איסור פרסום".
מדוברות משרד הפנים נמסר כי "גזבר עיריית אריאל פנה למשרד בנושא זה. הוא נדרש להשלמות והבהרות.
לאחר קבלת כל המסמכים, הנושא יבחן על ידי המשרד"