כך מתברר מדוח רשות התעופה האזרחית שבחן את היצע טיסות הנוסעים, כולל הגידול המצרפי של חברות התעופה הישראליות, בנתיבי האיחוד האירופי והשפעות הסכם השמים הפתוחים על היצע הטיסות
חל גידול משמעותי של 9.5% בהיצע טיסות הנוסעים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי במשך השנים 2013 ו- 2014, בהשוואה לשיעור גידול ממוצע של 0.6% בלבד בשנתיים שקדמו לחתימת ההסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי. לגידול בהיצע הטיסות במשך השנים 2013 ו-2014 התלוו גידול במספר הנוסעים וגידול מרשים ברמת התחרות בין חברות התעופה. כך מתברר מדוח מקיף על השפעות תחילת יישום הסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי על היצע טיסות הנוסעים לאירופה שביצעה רשות התעופה האזרחית (רת"א).
דוח רת"א, שבחן את היצע טיסות הנוסעים בנתיבי האיחוד האירופי והשפעות הסכם השמים הפתוחים על היצע הטיסות מוכיח, כי הסכם זה פעל לטובת שוק התעופה הישראלי, למרות החששות וההתנגדויות העזות של חברות התעופה הישראליות להסכם. הנתונים הבאים מדגישים זאת היטב.
מנוע הצמיחה – טיסות ה-Low Cost
מנוע צמיחה עיקרי לגידול בהיצע הטיסות ליעדים באיחוד האירופי, מאז חתימת הסכם השמים הפתוחים נגרם כתוצאה מפעילות של חברות הטיסות המוזלות (טיסות Low Cost). חברות אלו רשמו במשך השנים 2013 ו-2014 שיעורי גידול מרשימים בהיקף הטיסות ובמספר הקווים. כאשר חלק השוק המצרפי שלהן גדל מ-2.6% במשך 2012 ל-5.0% במשך שנת 2013 והגיע ל-8.8% במשך שנת 2014. תכנית הטיסות הצפויה של חברות ה-Low Cost לעונת קיץ 2015 מצביעה על המשך מגמת הגידול המואץ בהיצע של חברות אלו.
לא קיימת הגדרה משפטית וחד ערכית ברורה לחברת Low Cost לכן בחרה רת"א, לצורך דוח זה, להגדיר חברות Low Cost כחברות שנוסעיהן עוברים את תהליך ה"צ'ק אין" בטרמינל מס 1 של נתב"ג. במשך שנת 2014 חברות אלה כללו את :איזי ג'ט, וויז אייר ונורוויג'אן. עם זאת, קיימות חברות נוספות בעלות מאפייני Low Cost, אשר אף מגדירות את עצמן כך, אשר פועלות מטרמינל 3. בין חברות אלו ניתן למנות את ויולינג הספרדית, ג'רמן ווינגס הגרמנית ואת המותג UP של אל על.
גידול בטיסות של חברות התעופה הישראליות
היקף הטיסות המצרפי של החברות הישראליות גדל במשך שנת 2014 בשיעור של כ-12% לעומת שנת 2013, בהמשך לגידול שנתי בשיעור של כ-3% במשך שנת 2013. זאת, לעומת ירידה מתונה שנרשמה במשך השנים 2011 ו-2012 בהיקף הטיסות המצרפי של החברות הישראליות. לגידול בהיקף הטיסות במשך השנים 2013 ו-2014 התלווה גידול במספר הנוסעים בשיעור של כ-11% וכ- 6% בהתאמה. חלק השוק המצרפי של החברות הישראליות עלה במשך שנת 2014 ל-40.8% מהיצע הטיסות לאחר כמה שנים רצופות של ירידה בחלק השוק.
היצע טיסות הנוסעים
היצע טיסות הנוסעים הישירות בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, כלל במשך שנת 2014 טיסות נוסעים בין נתב"ג ל-32 יעדים ב-22 מדינות, שהופעלו על ידי מובילים אוויריים לאורך כל חודשי השנה. כמו כן, הופעלו טיסות בין נתב"ג ליעדים באיחוד בחלק מהשנה, כמו לדוגמא, הטיסות הישירות לאיי יוון שהופעלו במשך עונת הקיץ. בנוסף, מספר זניח של טיסות שכר ישירות הופעל במשך עונות החורף האחרונות בין יעדים באיחוד האירופי לעובדה.
היצע הטיסות שירת בנוסף לתנועת נוסעים ומטען בין ישראל ליעדים באיחוד, תנועת נוסעים ומטען משמעותית בין ישראל ליעדים מחוץ לאיחוד, באמצעות טיסות המשך בנקודות ביניים באיחוד (Hubs) דוגמת פרנקפורט, מדריד, רומא ופריז. נוסף להיצע הטיסות הישירות, קיים היצע המשרת נוסעים בין ישראל לאיחוד האירופי באמצעות טיסות לא ישירות דרך יעדי ביניים שאינם באיחוד האירופי, כגון איסטנבול וציריך.
אחוז היצע טיסות הנוסעים הישירות בנתיבי האיחוד האירופי הסתכם בכ-60% מסה"כ היצע טיסות הנוסעים הבינלאומיות בנתב"ג במשך שנת 2014. אחוז הנוסעים בטיסות ישירות בנתיבים אלה במהלך אותה שנה הסתכם בכ-58%. כאשר כ-8.2 מיליון נוסעים מתוך 14.3 מיליון נוסעים בינ"ל בנתב"ג, טסו בטיסות ישירות בנתיבי האיחוד האירופי.
שיעורי הגידול בהיצע הטיסות המצרפי
שיעור הגידול שנרשם להיצע הטיסות הישירות בנתיבי האיחוד במשך שנת 2014 הוא 10.5%, לעומת גידול של כ-6.8% שנרשם להיצע הטיסות בנתב"ג בנתיבים אחרים. הגידול בהיצע התרחש בהמשך לגידול שנתי בהיצע בשיעור של 8.5% במשך שנת 2013. במשך שנת 2012 נרשם להיצע ירידה שנתית בשיעור של כ-2%, כאשר במשך שנת 2011 נרשם להיצע גידול שנתי בשיעור של 3%. כך שמעוד בולטים שיעורי הגידול בהיצע בשנתיים שמאז חתימת הסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי, שהיו בשיעור ממוצע של 9.5%, בהשוואה בהשוואה לשיעור גידול ממוצע של 0.6% בשנתיים שקדמו לחתימת ההסכם.
שיעור הגידול השנתי הממוצע שנרשם להיצע הטיסות בנתיבי האיחוד בין 2010 ל-2014 הוא 5.0%, לעומת שיעור גידול שנתי ממוצע בשיעור של 6.2% שנרשם להיצע הטיסות בנתיבים האחרים. עיקר
הגידול בנתיבים אחרים מיוחס לגידול מאד משמעותי של טיסות לטורקיה בהיקף של עשרות אחוזים בשנה, מדי שנה במשך השנים 2012, 2013 ו-2014. כ-75% מהנוסעים בין ישראל לטורקיה בטיסות סדירות טסו דרך איסטנבול ליעדי המשך מחוץ לטורקיה, כאשר חלק מהנוסעים טסו ליעדים באיחוד האירופי.
צוק איתן מנע מיצוי גבוה יותר של פוטנציאל הגידול בהיצע
שיעורי הגידול בהיצע הטיסות במהלך המחצית השנייה של שנת 2014 היו נמוכים משמעותית משיעורי הגידול בהיצע במהלך המחצית הראשונה של השנה. הירידה החדה בתיירות הנכנסת לישראל שהחלה באמצע חודש יולי 2014 עם פרוץ מבצע צוק איתן, ונמשכה עד סוף שנת 2014, הובילה לירידה בשיעורי הגידול ומנעה מיצוי גבוה יותר של פוטנציאל הגידול בהיצע הנגזר מההסכם בשנת 2014.
רווחים
חישובי הפעילות הרווחית בעת גידול היצע הטיסות ומספר הנוסעים של חברות התעופה הישראליות מאוד מורכבים וברי סיכון אם משהו בחישובים מתפספס. מחד גיסא המוצר בטיסות מסחריות מתכלה אם הוא לא נמכר, מאידך גיסא אם מוכרים מושב בדולר אפשר להגדיל את התפוסה ובמקביל את ההפסד. לכן שם המשחק הרווחי הנכון הוא שילוב מושכל בין שלושה מרכיבים כלכליים:
- Available Seat Kilometer – ASK – מספר המושבים שהוצעו למכירה כפול המרחק המוטס.
- Revenue Passenger Kilometer – RPK – הכנסה ממספר הנוסעים המוטס כפול המרחק המוטס.
- Passenger Load Factor – PLF – שיעור תפוסה בטיסות נוסעים (אחוז המושבים המנוצלים).
מאזני החברות, בניכוי רווחי הון – אם היו כאלה, הן ההוכחה הטובה ביותר אם מנהלי חברות התעופה עשו את השילוב נכון. חברות שהפסידו ב-2014, חייבות היו לבחון זאת לקראת הפעילות בשנת 2015 את השילוב ולתקן פגמים, כדי לצאת מההפסדים ברבעונים הקרובים.