טניה היתה שותפה שלי יולי בהתנגדות לגירוש, ולהובלת המאבק בכנסת בתכנית העקירה במסגרת מה שכונה 'המורדים', צעד עליו אף שילם בכסאו בכנסת עד שנכנס בחזרה לבית המחוקקים לאחר כשנה וחצי, והפך להיות שוב, בתמיכתה ובשותפותה, בחוד החנית של הפועלים והנאבקים.
טניה אדשלטיין ז"ל, רעייתו של יו"ר הכנסת, הובאה למנוחות ביום שישי אחר הצהרים בכפר עציון.
סגן ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, חברו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטין, סיפר כי רעייתו טניה ז"ל היתה לוחמת למען ארץ ישראל.
טניה אדשלטיין ז"ל, רעייתו של יו"ר הכנסת, הובאה למנוחות ביום שישי אחר הצהרים בכפר עציון.
טניה ז"ל היתה הרוח החיה מאחורי מלחמת חייו של יולי אלדלשטין – ארץ ישראל .
יחד איתו היא היתה פעילת עליה בברית המועצות ולימדה עברית במחתרת תוך סיכון חייה.
בשיאו של מאבקם המשותף לפריצת חומת הברזל הסובייטית, נאסר יולי אדלשטין והוגלה למחנה עבודה בסיביר, שם שהה כאסיר ציון בתנאים איומים במשך כשלוש שנים. בתקופה זו אף נפצע קשה וכמעט איבד את חייו.
טניה, אשה צעירה ללא שום נסיון מדיני שהוא, פעלה יומם ולילה למען שחרורו – הכנעת השלטון. היא הפגיזה שועי עולם במכתבים, פעלה מול נשיאי מדינות וראשי פרלמנטים בכל העולם ואף קיימה שביתות רעב כדי להפסיק את השתיקה, עד כדי סיכון חיים. באמונתה הגדולה היה לה חלק עצום בשבירת מסך הברזל, שהובילה בסופו של דבר להתפרקות משטר הרשע בברית המועצות.
גם לאחר עלייתם לארץ המשיכו טניה ויולי במאבק על ארץ ישראל – "מספר יוסי דגן – "הפעם במאבק על ישוב הארץ. עוד בהיות יולי אסיר ציון אימצה אותם הקהילה בישוב אלון שבות ובעלייתם בחרו לגור בישוב, ואף כיום מתגורר יולי אדלשטין כיו"ר הכנסת בנוה דניאל שבגוש עציון, בעל התפקיד הממלכתי הבכיר ביותר שהוא גם מתנחל גאה.
לאורך כל השנים היתה טניה שותפה מלאה של יולי במאבק על שלמות הארץ, למען חיזוק ההתיישבות ונגד נסיגות. ידה לא משה מידו בכל השנים הללו, ואף עברו יחד להתגורר בישוב גדיד שבגוש קטיף לפני הגירוש ועקירת היהודים מחבל עזה.
טניה היתה שותפה שלי יולי בהתנגדות לגירוש, ולהובלת המאבק בכנסת בתכנית העקירה במסגרת מה שכונה 'המורדים', צעד עליו אף שילם בכסאו בכנסת עד שנכנס בחזרה לבית המחוקקים לאחר כשנה וחצי, והפך להיות שוב, בתמיכתה ובשותפותה, בחוד החנית של הפועלים והנאבקים.
לפני כשנתיים התארחו טניה ויולי לשבת בביתנו בשכונת מגורשי שא-נור וחומש בישוב שבי שומרון. הם ישנו בקראוון בשכונת המגורשים וחיזקו את המתיישבים. ביום שישי קודם השבת סיירתי איתם במאחזים בשומרון. עיניה של טניה ברקו מאושר כשפגשה את תושבי חוות גלעד, נופי נחמיה ורחלים. היא שמחה מכל התקדמות וראו את התרגשותה מההמלחה להקים גבעות חדשות וישובים חדשים בשומרון.
מעבר לצער האישי של כל מי שהכיר אותה, אהב והעריך אותה" – מסכם דגן – "זו אבדה גדולה לארץ ישראל ולנאמניה".
מאת:יוסי דגן