במטרה לצמצם את הגרעון שנוצר, הוחלט באוצר להעלות את הבלו על חומרים ממסים, כדי למנוע תופעה של מהילות דלקים ולהעלות בהדרגה את מס הקניה על רכב היברידי, פלאג-אין וחשמלי
אין ממשלה חדשה ובינתיים הגירעון התקציבי גדל. הממשלה היוצאת, עוד לפני בחירות לכנסת ה-21, לא קיבלה שום החלטות כיצד להתמודד עם הגידול החורג בגירעון, כאשר כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקלים. גם לאחר השבעת חברי הכנסת ה-22, לא בטוח, נכון לעכשיו, שתוקם ממשלה ואולי נלך לבחירת נוספות. . בינתיים ימשיך הגירעון לתפוח ללא מענה.
בתחילת חודש מאי השנה הודיע משרד האוצר, כי הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל השנה זינק ל-3.8% מהתמ"ג, בהשוואה ל-3.4% בחודש מרץ השנה. הגידול הקשה הזה בגירעון התרחש כאשר עדיין לא הייתה ממשלה, כשהמדינה נערכה לבחירות נוספות ב-17 בספטמבר. היום אחרי הבחירות והשבעת חברי הכנסת ה-22 עדיין אין סימנים להרכבת ממשלה ואף יתכן שהיו בחירות חדשות. באין ממשלה לא מתקבלות החלטות מעשיות כיצד להתמודד עם הגידול החורג בגירעון.
עוד לפני הבחירות לכנסת ה-22 התברר, כי הגירעון המסחרי בחודשים ינואר – יולי השנה גדל והסתכם ב-50 מיליארד שקל, בהשוואה לגירעון של 45.4 מיליארד שקל בינואר-יולי 2018. כאשר גם סחר היצוא והיבוא הושפע מהתחזקותו של השקל ביחס לרוב המטבעות.
צעדי התכנסות
הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם, במסגרת סקירתו על תחזית הצמיחה בישראל, כי במטרה לצמצם את הגרעון שנוצר, הוחלט על ביצוע כמה צעדי מדיניות. הצעדים בצד ההכנסות כוללים את העלאת הבלו על חומרים ממסים, כדי למנוע תופעה של מהילות דלקים ואת ההעלאה הדרגתית של מס קניה על רכב היברידי, פלאג-אין וחשמלי.
סיכונים בסביבת המאקרו
התחזיות המוצגות בתחזית הכלכלן הראשי נשענות על תרחיש של יציבות במערכות הכלכליות המקומית והגלובלית, ללא משברים משמעותיים באף אחת מהזירות. הרחבת אופק התחזית מעלה את הסבירות לזעזועים משמעותיים ולגרום לסטיה מהתחזית:
במשק המקומי – האתגר המרכזי מצוי בתחום הפיסקלי, כפי שגם הזהירו לאחרונה ארגון OECD וקרן המטבע. הצורך להתמודד עם הגירעון בתקציב המדינה צפוי להשליך על הביקושים במשק, האינפלציה וכן על שוק העבודה.
מצד הסביבה הגלובלית – ניתן להצביע על איומים מרכזיים המיוחסים לפוטנציאל התרחבות מלחמת הסחר בעולם. קיימת תלות בייצוא השירותים ובהמשך צמיחתו של ענף ההייטק. ייצוא הסחורות תלוי בין השאר בצמיחת הסחר העולמי ובביקושים העולמיים.
קצב הצמיחה החזוי
על פי תחזית אגף הכלכלן הראשי, ביחס לעדכון האחרון בחודש ינואר, קצב הצמיחה החזוי לשנת 2019 נותר על כנו וצפוי לעמוד על 3.1% ובשנת 2020 צפוי לעלות ל-3.2%.
בינואר השנה תחזית הגידול בצריכה הפרטית עודכנה כלפי מטה והתחזית הנוכחית נותרה על כנה. קצב הגידול בצריכה הפרטית צפוי לעמוד על שיעור של 3.1% בשנת 2019 ושיעור של 3% בשנת 2020. הגורמים שנלקחו בחשבון הם עלייה הדרגתית בקצב האינפלציה, שוק העבודה שמצוי בתעסוקה מלאה, עלייה הדרגתית בעלות האשראי והתמתנות בצמיחת האשראי הצרכני.
הרבעון הראשון של השנה התאפיין בצמיחה גבוהה יחסית של 4.8%. אולם, חלק מהצמיחה נבעה מהקדמת רכישות רכב בשל שינוי בנוסחת המס. לאחר קיזוז המיסים על יבוא הרכבים הצמיחה עמדה על 3.3%.
בצד ההשקעות, עבור השנים 2020-2019 התחזית כוללת התייחסות בעיקר לעבודות בניה במבני תעשיה (לאחר פרסום מסמך הנומרטור נודע, כי חלק מההשקעות שנלקחו בחשבון נדחות). בנוסף תחזית התקציב מניחה, כי תמשכנה השנה עבודות בתחום תשתית הגז. עבור השנים 2019 ועד 2020, ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לצמוח בשיעור של 3.5% ו-4%, בהתאמה.
הגידול ביצוא
תחזית הגידול ביצוא לשנת 2019 נותרה על כנה ביחס לעדכון האחרון בינואר השנה (3.7%) והתחזית לשנת 2020 עומדת על 4.4%. הצפי להתרחבות היצוא משקף התמתנות מסתמנת ביצוא שירותים (שעדיין מתרחב מעבר לקצב הצמיחה הכללי ומהווה מנוע צמיחה משמעותי), עדכונים כלפי מטה בתחזיות של גופים עולמיים לגבי הסחר העולמי וייסוף השקל. החרפה של מלחמת הסחר עלולה להשפיע לשלילה על ענפי הייצוא, בעיקר על ענף ההיי טק, עבורו מהווה ארה"ב שוק יעד מרכזי.
התמתנות ביצירת משרות
בשוק העבודה מסתמנת התמתנות ביצירת המשרות, בעיקר במגזר העסקי. קצב הגידול במספר המועסקים הכולל צפוי להמשיך להתמתן גם בשנת 2019, בדומה לקצב יצירת המשרות. בשנת 2020, התרחבות התעסוקה צפויה לעמוד על קצב של 2.0% שיעור דומה לקצב גידול האוכלוסייה בגיל העבודה. התחזית לשיעור האבטלה לשנת 2019 נותרה ללא שינוי. בשנת 2020 צפוי גידול קל בשיעור האבטלה לרמה של 4.1%. התחזית לקצב הגידול בשכר הריאלי עודכנה ל- 2.0% ו-1.9%, בהתאמה. יצירת המשרות התמקדה בשנה החולפת במגזר הציבורי ועל כן התלות של שוק העבודה מגדיל את התלות בהתפתחויות הפיסקליות.