להקים תשתית סליקה מרכזית,כך ממליצה הוועדה הבין-משרדית לצמצום הכלכלה השחורה בישראל, שפרסמה דוח ביניים של המלצותיה.
הדוח כולל המלצות להגברת התחרות, היעילות והיציבות בשוק אמצעי התשלום המתקדמים ובתשתיות מערכות התשלומים והסליקה. הוועדה הבין-משרדית לצמצום הכלכלה השחורה בישראל, סיכמה את המלצותיה העיקריות, הנדרשות על מנת לקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, ומביאה את המלצותיה לעיון הציבור. ההמלצות מתמקדות בצעדים לעידוד פיתוח של פתרונות חדשים לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, באמצעות הסדרת תשתית מתאימה שתאפשר תחרות, יעילות, בטיחות, אמינות ונוחות בשימוש באמצעי תשלום אלו. במסגרת עבודת הוועדה, נבחנו אמצעי תשלום מתקדמים ופתרונות שונים הקשורים לשימוש באמצעי התשלום המתקדמים, בין היתר, צ'ק דיגיטלי, ארנק אלקטרוני, תשלומים סלולריים ותשלומים באינטרנט.
הוועדה טוענת, כי יישום ההמלצות, שפורטו בדוח, צפוי לעודד את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים על ידי הציבור, לייעל את השוק, לחזק את יציבותו, לאפשר כניסת שחקנים חדשים, ובכך להגביר את התחרות בשוק הסליקה.
המלצות הוועדה מצביעים על כך שיש צורך בקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל, כדי שיוכלו להוות חלופה לאמצעי תשלום מבוססי נייר (מזומן וצ'קים).
בראש הוועדה עומדת עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים בבנק ישראל ומשתתפים בה נציגים של בנק ישראל, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשות המסים, רשות ההגבלים העסקיים, מטה הסייבר הלאומי, רשות למניעת הלבנת הון ומימון טרור והרשות הממלכתית לאבטחת מידע.
מהלך משולב
הוועדה סבורה כי קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים במערך התשלומים בישראל צריך להיעשות כמהלך משולב הכולל הסדרה של התשתית המשפטית, הטכנולוגית והצרכנית, ובהתאם לכך המלצות הוועדה הינם:
- להקים תשתית סליקה מרכזית ותשתית תקשורת לאומית מאובטחת לביצוע תשלומים באמצעים מתקדמים.
- לגבש תזכיר חוק לאסדרת שירותי תשלום, חשבון תשלום ושירותי סליקה והנפקה.
- להתאים את התשתית המשפטית הקיימת לפעילות באמצעי התשלום המתקדמים.
- לקדם במסופי התשלום (POS) תשתית שתאפשר לבצע עסקאות ללא מגע (Contactless).
- לבחון את שרשרת ביצוע עסקה בצ'ק הדיגיטלי.
- לקדם חינוך צרכני ויצירת אמון של הצרכנים באמצעי תשלום מתקדמים.
לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים יתרונות שונים, ביניהם:
- צמצום השימוש במזומן וצמצום הכלכלה השחורה בישראל, הגברת התחרות על ידי כניסת שחקנים חדשים אשר יספקו שירותי תשלום למערך התשלומים.
- יצירת מצב שבו ל שחקן שפיתח אמצעי תשלום מתקדם יש יתרון תחרותי על פני יתר השחקנים במערך התשלומים.
- הפחתה של עלויות העסקה בהשוואה לאמצעי תשלום אחרים.
- תיעוד העסקאות שבוצעו באמצעי התשלום.
- נוחות השימוש ללקוח – המשלם ומקבל התשלום – וזמינותו ללקוח.
- כמו כן, השימוש באמצעי תשלום מתקדמים יאפשר לנטר את העסקאות שבוצעו באופן דיגיטלי , ועסקאות אלו יהיו מתועדות וניתן יהיה לזהותן במערכת הפיננסית ובמערכות התשלומים.
על מנת להביא ליישום יתרונות אמצעי התשלום המתקדמים, הוועדה ממליצה, בין היתר, להקים תשתית סליקה לאומית מתקדמת הכוללת תקשורת מאובטחת לתשלומים קמעונאיים וכן לאסדר את אמצעי ושירותי תשלום אלו.
לעומת זאת הסיכונים
יש לציין כי לצד היתרונות הקיימים שצוינו, אמצעי התשלום המתקדמים טומנים בחובם גם היבטים משפטיים שונים לרבות הגנות צרכניות וכן סיכונים שונים, עם המרכזיים בהם נמנים הסיכונים הקיברנטיים הסיכונים הנוגעים להלבנת הון ומימון טרור. הגמישות המאפיינת את אמצעי התשלום המתקדמים, והעבודה על פלטפורמות מחשוב מתקדמות, עלולות לחשוף את המשתמשים בהם להתחזות, ניצול לרעה, הונאות וכשל תמורה של גורמים שונים.
נוסף לכך, ריבוי השיטות להעברת התשלומים, לצד התחרות על הלקוח, עלולים לפגוע ברמת האבטחה של הפעולה באמצעי תשלום אלו.
בישראל קיימים כמה סוגים של כרטיסי חיוב:
כרטיס החיוב הנדחה (Deferred Debit Card ) – הכרטיס השכיח ביותר בישראל כיום. הלקוח רוכש באמצעותו סחורות ושירותים ומשלם עבורם אחת לחודש, לעתים בכמה תשלומים נדחים. בית העסק מקבל זיכוי, בהתאם להסכם הסליקה, והוא מממן את ימי האשראי שחולפים בין חיוב הלקוח לזיכוי. לכרטיס זה מקושרת מסגרת האשראי של הלקוח, והוא מאפשר לו למשוך מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים – ו/או לשלם עבור סחורות ושירותים בבתי עסק – עד למסגרת האשראי שהקצה לו המנפיק. כאשר הלקוח פורס את התשלום עבור עסקה, החיוב הנדחה כרוך באחד משני סוגים של אשראי: אשראי על חשבון בית העסק – מעניק אותו בעל העסק לתקופה בת כמה ימים עד כמה חודשים, ואשראי על חשבון הלקוח – מעניקות אותו החברות לכרטיסי אשראי לתקופה של כמה חודשים, ולעתים ליותר משנה, באמצעות תכניות "קרדיט". כרטיס החיוב הנדחה אינו מהווה תחליף מלא למזומן מאחר שקיים בו רכיב של מימון, ומאחר שהוא נגיש רק לצרכנים שמנפיק הכרטיס קבע להם מסגרת אשראי.
כרטיס החיוב המיידי (Debit Card) – במקרה זה מחייבים ומזכים, בהתאמה, את חשבונותיהם של המחזיק (הקונה) והמוכר מייד עם ביצוע העסקה. הכרטיס מספק את הנוחות הגלומה בכרטיס חיוב, ולצד זאת הוא מספק העברה (כמעט) מידית של התשלום, בדומה למזומן, צ'ק (בלתי דחוי) והעברה בנקאית. עסקה בכרטיס חיוב מיידי עולה למנפיק פחות מעסקה בכרטיס חיוב נדחה, בלי קשר להיקף העסקה. בעולם מקובל לבצע עסקאות בכרטיס חיוב מיידי. בהתאם להמלצות 'ועדת לוקר', יזם בנק ישראל שורה של שיפורים ללקוחות ולבתי העסק לשימוש בכרטיס זה ובכרטיס נטען מזוהה.
כרטיס האשראי המתגלגל– (Revolving Credit Card) המחזיק בכרטיס זה יכול לקבוע את התקרה לסכום החיוב החודשי, ויתרת החוב שנצברה בגין רכישות נוספות בכרטיס נדחית לחודש/ים הבא/ים וצוברת ריבית. את הכרטיסים בישראל מנפיקות כיום רק החברות לכרטיסי אשראי (בעיקר בהסדרי הנפקה עם קמעונאים ומועדוני צרכנים), אך אין מניעה שגם הבנקים ינפיקו אותם.
הכרטיס הנטען (Pre-Paid) – כרטיס תשלום, בשקל או במט"ח, שהלקוח טוען מראש בסכום המרבי לכרטיס, וכל תשלום מופחת מיתרת הכרטיס עד לאיפוס. עם סוג זה נמנים כרטיסים לרכישה ברשתות מזון, כרטיס חיוג, ועוד. כרטיסים אלה מאפשרים טעינה חוזרת, כלומר הם רב-פעמיים, וחלקם מזוהים, בשעה שאחרים אנונימיים. את הכרטיסים מנפיקים החברות לכרטיסי אשראי ובנק הדואר, וניתן להשתמש בהם בכל בית עסק ה מכבד כרטיסי חיוב של המנפיק. הכרטיס הנטען מאפשר לבצע פעולות עד לגובה הסכום הטעון באותה עת בכרטיס, וגובה זה מתעדכן לאחר כל פעולה. את הכרטיס ניתן לטעון בכמה דרכים: ישירות מחשבון הבנק, באמצעות חיוב כרטיס חיוב (נדחה, מתגלגל או מיידי), או באמצעות תשלום במזומן.
נוסף לכרטיסי התשלום קיימים גם כרטיסים נטענים חד-פעמיים, ואלה כוללים בין השאר כרטיסי מתנה וכרטיסי חיוב וירטואליים אנונימיים שמנפיקות החברות לכרטיסי אשראי. האחרונים מאפשרים לבצע רכישות ברשת האינטרנט מבלי לחשוף את פרטי הקנייה והרוכש.
הארנק אלקטרוני
רשת האינטרנט הרחיבה משמעותית את היכולת לבצע תשלומים ולהעביר כספים, והמסחר בה יצר צורך לפתח יכולות חדש ות להעביר כספים ולבצע תשלומים בדרך מהירה, מאובטחת ונגישה יותר. אחד הפיתוחים הנפוצים כיום הוא הארנק הדיגיטלי (Digital Wallet) או האלקטרוני (E-Wallet) השם תלוי בסוג הפעילות שהארנק מאפשר ובטכנולוגיה המצויה בו. הארנק האלקטרוני יכול לשמש אמצעי לביצוע כמה פעולות עיקריות:
- ביצוע עסקאות של מסחר אלקטרוני (כגון תשלומים בגין קנייה באינטרנט באמצעות המחשב האישי או הטלפון החכם, העברת כספים לאדם אחר ותשלום חשבונות).
- החזקת כספים בחשבון וירטואלי (חשבון דיגיטלי) שמפקידים בו כספים בדרכים שונות, מבצעים באמצעותו תשלומים או מעבירים כספים באופן מקוון
- אחסון מידע על אמצעי תשלום (כגון פרטים על כרטיסי חיוב שונים), פרטי מחזיק הארנק (כגון כתובת למשלוח, לשם קנייה מהירה), ססמאות לאתרי קנייה, פרטי רישיון הנהיגה, וכדומה.
- מעקב אחר הרכישות המקוונות שבוצעו באמצעות האינטרנט, או האפליקציה.
בשנים האחרונות חצה השימוש בארנק האלקטרוני את גבולות האינטרנט והגיע גם אל הטלפון הסלולרי: כיום יש ספקים שמציעים אפשרות להשתמש בארנק אלקטרוני גם דרך הטלפון החכם, באמצעות התקנת אפליקציה.
"לשכלל את מערך התשלומים"
יו"ר הוועדה, עירית מנדלסון: "דוח הביניים מהווה מהלך חשוב נוסף מתוך מכלול צעדים שבנק ישראל נקט בהם, ושנועדו לשכלל את מערך התשלומים והסליקה ולהגביר התחרות בו. יישום המלצות הוועדה יאפשרו את קידום השימוש באמצעי התשלום המתקדמים וכן יעודדו פיתוח של פתרונות חדשים אשר יהוו בעתיד את אמצעי התשלום שכל אזרח יחזיק ברשותו. כמו-כן, הן יאפשרו כניסה של שחקנים חדשים שיגבירו את התחרות במערך התשלומים".
הציבור מוזמן להעביר את הערותיו לדוח הביניים לא יאוחר מיום 21/12/2015, לכתובת nir.levy@boi.org.il .