כך מתברר מהדוח המסכם של הצוות הבינמשרדי של בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, משרד המשפטים, ורשות המסים. הצוות סבור שהסרת החסמים והכללים שנקבעו יסייעו להתפתחות מדודה וזהירה של שוק האיגוח. שוק זה עשוי לתרום להמשך הפיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות
הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל ממליץ לפתוח את שוק האיגוח על ידי הסרת חסמים. כך מתברר מהדוח המסכם של הצוות, שפורסם בשבוע שעבר, בהמשך לדוח הביניים שפורסם ב-12 באוגוסט 2014, וההודעה המשותפת של בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, משרד המשפטים, ורשות המסים.
יש לציין, כי לאחר פרסום דוח הביניים, באוגוסט 2014, קרא הצוות לציבור להעיר ולהתייחס להמלצות שפורסמו. בפני הצוות הופיעו אנשי מקצוע מתחום הפיננסים, נציגי המערכת הבנקאית, ונציגי הציבור, שהתייחסו לדוח הביניים. לאחר שנשמעו עמדות הציבור החליט הצוות לבצע מספר שינויים בהמלצותיו, כמפורט בדוח המסכם.
זיהוי החסמים
הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והגיש המלצות בתחומים אלה, במטרה להסיר חסמים , לקדם את השוק ולפתח אותו. פיתוח שוק האיגוח יכול לגשר בין משקיעים (מוסדיים ופרטיים) לבין יזמים ופרויקטים הזקוקים לאשראי (ובכללם עסקים קטנים ובינוניים, פרויקטים של דיור להשכרה ועוד). קידום האיגוח צפוי להרחיב את מקורות המימון וכן את מגוון אפיקי ההשקעה שעומדים לרשות המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב. בנוסף, כלי האיגוח עשוי להוביל לגידול בהיצע ההון במשק ולהוזלת האשראי שמעמידה המערכת הבנקאית למגזר העסקי, לרבות הלוואות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.
הסרת החסמים יסייעו להתפתחות שוק האיגוח
הצוות סבור שהסרת החסמים והכללים שנקבעו יסייעו להתפתחות מדודה וזהירה של שוק האיגוח. שוק זה עשוי לתרום להמשך הפיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות שיוכלו לאגח נכסים ולגייס הון באופן בלתי-אמצעי בשוק ההון, במקום שימוש במערכת הבנקאית. פיתוח שוק זה יסייע לקדם תחרות למערכת הבנקאית, להנגיש ולהוזיל מקורות מימון, בפרט לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית.
ההמלצות של הצוות מאזנות בין המטרות החשובות של שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית מצד אחד, ושכלול שוק ההון במשק המקומי מצד שני.
עסקאות איגוח
עסקאות איגוח (securitization) הנן כלי מרכזי לפיזור סיכונים ולהעברתם במערכת הפיננסית. בעסקת איגוח מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים מוגדר מראש, הצפוי לנבוע מנכס או מקבוצת נכסים מוגדרים.
איגוח – הוא צורת גיוס הון מודרנית היוצרת, באמצעות מבנה משפטי מורכב, יתרונות הן למשקיע והן למנפיק. בניגוד לשמו, האיגוח איננו הנפקת אג"ח גרידא אלא טכניקה קונקרטית ומסוימת מאוד למימון פעולות על ידי הסטת תזרים מזומנים והפיכתו להון זמין. הישות המאגחת מוכרת לציבור המשקיעים תזרים מזומנים שתמורתו היא מקבלת הון זמין. עם זאת, הישות המאגחת איננה חשופה להתחייבות שהנפקת אג"ח רגילה הייתה חושפת אותה. כאשר ישות מאגחת תזרים מזומנים, המשקיע אינו יכול לרדת לנכסיה כדי להבטיח את החוב. מהותית, מי שרוכש אג"ח במסגרת איגוח איננו רוכש חוב, כפי שמקובל ברכישת אג"ח רגיל. המשקיע בהליך איגוח קונה מרכיב מתזרים מזומנים.
המטרות המרכזיות של עסקאות איגוח הן להביא לפיזור אופטימלי של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, כפי שיתואר בהמשך, ולספק מקורות מימון נוספים. איגוח תזרימים המגובים בנכסים (Asset Backed Securities – ABS) כמו החזרי הלוואות מסחריות, חובות מעסקאות בכרטיסי אשראי, ארנונה, ליסינג וזרמי תקבולים עתידיים אחרים חשוב מאוד להתפתחות שוק ההון בישראל.
ההמלצות העיקריות של הצוות הבינמשרדי
- אפשרות לאגח מגוון הלוואות וסוגי נכסים במסגרת עסקת איגוח;
- הטלת חובה על יזם עסקת האיגוח להותיר לעצמו חשיפה של 10% לפחות מסיכון האשראי של התיק המאוגח;
- איסור על איגוח מורכב (מסוג 2CDO, שזה הספקת מגוון רחב של מוצרים לשווקי נגזרי אשראי, הדורשים ריצת תרחישי תמחור וסיכון מורכבים והרבה חישובים);
- קביעה כי על עקרונות הגילוי בעסקאות האיגוח לספק שקיפות ראויה, כדי לאפשר למשקיעים להבין את ההיבטים השונים של העסקאות ולתמחרן כראוי;
- קביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך חלוקת האחריות המשפטית בין המשתתפים השונים בעסקה;
- קביעה כי בהתקיים התנאים שיפורטו בחוק, העברת נכסים מהיזם לחברה הייעודית אשר תנפיק את איגרות החוב (ה-SPE) תסווג מבחינה משפטית כעסקת מכר (True Sale) ולא כהלוואה;
- הגדרת מודל מס ייעודי נייטרלי בעסקאות האיגוח אשר ימנע עיוותי מס וכפל מס;
הכללים שייקבעו ביחס לאיגוח לא-סחיר על ידי אגף שוק ההון יהיו עקביים ככל שניתן עם ההמלצות ביחס לאיגוח סחיר, תוך שמירת עניינם וטובתם של החוסכים אשר כספיהם מנוהלים על ידי הגופים המוסדיים.
השינויים בדוח הסופי כוללים, בין היתר, את כוונת הפיקוח על הבנקים להתיר במערכת הבנקאית איגוח של מגוון רחב של סוגי אשראי, בכללן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs). הוחלט להותיר על כנה את ההוראה האוסרת לבצע עסקאות איגוח מורכבות, לצד הוראות נוספות שיבטיחו את איכות החיתום וניהול ההלוואות שמוצעות לאיגוח על ידי הבנקים. כמו כן, הוחלט לשנות חלק מהתנאים המשפטיים לסיווג עסקת איגוח כעסקת מכר אמיתי, כמפורט בטיוטת הצעת החוק המצורפת לדוח המסכם.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "בדוח, שמשקף שיתוף פעולה מקצועי ופורה של כל הרגולטורים הרלוונטיים, ניתנה תשומת לב מעמיקה ללימוד הלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. ההמלצות הכלולות בדוח יתרמו להגדלת מקורות המימון במשק, כולל לנותני אשראי חוץ בנקאיים, ויוכלו להביא להוזלת האשראי למגזר העסקי, כולל לעסקים קטנים, תוך שהן תורמות להמשך פיתוחו של שוק האשראי ולהגברת התחרות במערכת הפיננסית".
שר האוצר, מר משה כחלון: "מדובר בצעד משמעותי שיוביל לשכלול שוק ההון בישראל והגברת התחרות. פיתוח שוק האיגוח יכניס לשוק ההון מקורות מימון נוספים, יוזיל את מחירי האשראי ויסיר חסמי כניסה. מסקנות הצוות נותנות את הדעת ללקחים שנלמדו ממשבר 2008 ולכן פיתוח השוק יעשה באופן זהיר ואחראי. אני מברך את הצוות הבין-משרדי על העבודה ושיתוף הפעולה בבניית הדוח."