היום פרסם משרד ההתיישבות לראשונה דוח המתייחס לאסון בנחל צפית. מנכ"ל המשרד, אבי נעים מכנה אותו " קו פרשת המים של עולם המכינות." לפי הממצאים בדוח, לא הושלמו הרפורמות הנדרשות ולא הוקמה ועדת בדיקה בלתי תלויה.
משרד ההתיישבות מפרסם היום (ראשון) את הדוח הראשון לגבי מכינות קדם צבאיות. הדוח קובע כי נדרשת הסדרה דחופה של תחום המכינות הקדם צבאיות על ידי המדינה בכדי למנוע את האסון הבא. נכון לשנת 2020 פועלות בארץ 80 מכינות בהם כ-3,900 תלמידים. בהתאם להחלטת הממשלה, הוחלט להעביר את תחום המכינות הרדם צבאיות לסמכותו של משרד ההתיישבות.
בדוח מתייחס נעים לאסון הנורא בנחל צפית לו הוא קורא " קו פרשת המים של עולם המכינות." לפי הממצאים בדוח, לא הושלמו הרפורמות הנדרשות ולא הוקמה ועדת בדיקה בלתי תלויה.
נעים מציין בדוח כי מצב הפיקוח על המכינות דל ביותר ולא קיימת תכנית עבודה שנתית בפיקוח. עוד מציין נעים כי חסרים תקנים של כוח אדם יעודי.
"בנוסף לכך אין כיום חובת דיווח על אירועי בטיחות. כיום אין אפשרות לקבל משום גורם במדינת ישראל ו/או משרדי הממשלה את רשימת התקלות ו/או אירועי הבטיחות שהתרחשו במכינות הקדם צבאיות לאורך השנים. לתיקון מצב זה, יש לעגן בחוק ובתקנות את העדכונים הנדרשים וביניהם הגדרה חד משמעית של תחומי אחריות וסמכות של משרד ההתיישבות והביטחון אל מול המכינות."
נעים מציין בדוח כי יש להגדיר את מעמדה של מועצת המכינות כספק חיצוני ולשקול לאפשר לה להמשיך לבצע את ההכשרות, כשמשרד ההתיישבות יציב את הדרישות והתנאים לקיום ההעסקה של מועצת המכינות כשהוא יבצע ביקורות כרגולטור.
מבחינת ניהול המכינות, מציין נעים בדוח כי האחריות הרשמית על הפעילות חלה על יו"ר העמותה כשבפועל במרבית המקרים היו"ר והוועד אינם שותפים בפעילות היום יומית של המכינה.
נעים מציע לכתוב נוהל מחייב שמגדיר את מערכת היחסים של הוועד המנהל כגורם שתפקידו לקבוע מדיניות, לבקר ולפקח על פעילות המכינות מול מנהלי המכינות לאורך השנה כולה, כולל דיווחים מידיים ליו"ר על כל אירוע חריג.
עוד אומר נעים כי " קיים צורך ממשי בפיקוח ובקרה על נושאי הבטיחות וחיי האדם בראש ובראשונה, אך גם בנושאי חינוך והכנה לצה"ל. ריבוי המכינות והשלוחות וכן השימוש בכספי ציבור, מחייב את הרגולטור לעשות כל מאמץ כדי לוודא שנעשה שימוש ראוי בתקציב המכינות."
נעים מציע למתג מחדש את המכינות ולשנות את שמן כך שיוגדרו כמכינות למנהיגות או מדרשות למנהיגות, זאת בכדי להרחיב את התדמית המיליטריסטית שלהן ולמשוך תלמידים ממגזרים נרחבים של החברה הישראלית.
נעים מציין כי אגף מקצועי במשרד ההתיישבות באופן מיידי, בו ירוכזו הפעילויות של המכינות הקדם צבאיות. לשם כך, נדרש כוח אדם שיעסוק במכינות בשונה מהמצב הקיים. נעים מפרט כי :מעבר לפיקוח ובקרה בשוטף, האגף יעסוק בתחומי הבטיחות, אירועי החוץ, מפעלים והפעלה בחירום, תוכן, פדגוגיה ועוד. תפקידים אלו וכן עץ המבנה הנדרש נכתבו לאחר התייעצות ארוכה עם כלל הגורמים המעורבים בעולם המכינות הקדם צבאיות וכוללים: משרד החינוך, משרד הביטחון, מועצת המכינות הקדם-צבאיות, נציגי ציבור, ראשי מכינות שונים ואנשים נוספים שעולמם הוא עולם המכינות.
נעים מתייחס לנוער בסיכון שלא קיבל צו גיוס מצה"ל ולכן אינו מתוקצב ובמרבית המקרים להוריו אין את האפשרות לשלם בעבור המכינה ומציע לספק תקנים ממשרד הביטחון, לא באופן רטרואקטיבי אבל מתוך הבנה שיש צורך להשקיע בנוער בכדי שנערים ונערות אלו כן יתגייסו לצה"ל ויצמחו להיות חלק מהמנהיגות החברתית.
לדבריו של נעים יש לסייע למכינות כדי שיוכלו לעודד עוד נערים בסיכון, שלא אמורים להתגייס לעבור את התהליך החשוב הזה מתוך מטרה שגם יתגייסו בסופו. בנוסף, מציין נעים בדוח כי יש לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ועם הביטוח הלאומי כדי לספק מענה תקציבי שיסייע למכינות ולחניכים להתקדם ולהתפתח.
"יש לשקול הפעלת המכינות ככוח משימה לאומי בעתות חירום וזאת על מנת שיהוו מכפיל כוח איכותי לכוחות הביטחון בעתות חירום לאומי. חניכי המכינות הינם בגירים בגילם, איכותיים ובעלי רוח התנדבותית. ניתן להכשירם ככוחות אורגניים אשר ישמשו כעתודה מכפילת כוח לגורמי סיוע אזרחיים בעורף של מדינת ישראל בעתות חירום לאומי, משברים ואף מגפות."
בסיום הדוח התייחס נעים למיעוטים: ישנו צורך להרחיב את עולם המכינות בקרב המיעוטים השונים וזאת על מנת לעודד את גיוסם לצה"ל ושילובם בחברה האזרחית תוך שמירה אורחות החיים והמנהגים."
לסיכום, ציין נעים כי :מפעל המכינות הוא דוגמה לרעיון אדיר שצמח מלמטה, הלך והתרחב והצליח לייצר דורות של בני נוער בעלי מודעות חברתית. עולם המכינות פרח בזכות העצמאות שלו אך בסופו של דבר עודף העצמאות, תרבות ה"יהיה בסדר" והעובדה שנותר לא מפוקח כלל, הביאה לשבר הגדול של "אסון נחל צפית" בו קיפחו את חייהם עשרה בני נוער בשל התנהלות לקויה ומחדלים שזועקים לשמיים. בעקבות האסון, תדמית המכינות נפגעה קשות וננקטו פעולות רגולטוריות בעיקר על ידי משרד החינוך בשיתוף מועצת המכינות, אשר הביאו לשינויים מרחיקי לכת ולשיפור משמעותי בנושא נהלי הבטיחות במכינות, בעיקר בתחום הטיולים ופעילות השטח. מדינת ישראל חייבת להבין שהמכינות הקדם צבאיות מהוות כר פורה ליצירת מנהיגות צעירה ארוכת טווח. זהו צורך לאומי בראש ובראשונה ולפיכך האינטרס של מדינת ישראל הוא להרחיב את המפעל הראוי הזה הן מבחינת התקנים והן מבחינה גאוגרפית. זאת, על פי תכנית מתכללת רב שנתית שתאפשר לצעירים מכל המגזרים לקחת בה חלק ולהיות חלק מהדור שייעצב את פניה של המדינה בעתיד."