עצירת התיירות הסינית משמעותה מכה של מיליארדי דולר לתיירות העולמית. התפשטות הנגיף, ביטולי הטיסות, סגירת גבולות והסגרים, העלו את מדד הפחד לטוס, לטייל ולשוט. המניות של חברות תעופה גדולות, קווי שייט וחברות תיירות בעולם צנחו בכמה נקודות אחוז
משבר הקורונה פוגע קשה בענף התיירות והנסיעות. כמו תמיד להתפשטות מחלות זיהומיות יש נגיעה ישירה במגזר הנסיעות וכשהיא נמשכת פגיעתה קשה יותר. התיירות היום היא עסק גלובלי ענקי המהווה 10.4% מהתמ"ג העולמי (התוצר) וכ-10% מהתעסוקה העולמית. כמה נזק יגרום משבר הנגיף לתעשיית הנסיעות העולמית? אף אחד לא יודע. אבל ברור שמדובר בסכום לא מבוטל.
עצבנות בתעשיית השייט
תעשיית השייט העולמית, ששוויה כ-46 מיליארד דולר צופה בעצבנות בהתפרצות הנגיף. כבר ב-30 בינואר, מסר האיגוד הבינלאומי לשייט (CLIA), בתגובה להתפרצות והצהרת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בריאותי עולמי, כי החברות באיגוד "מעריכות ומשנות כל העת את המדיניות והנהלים שלהן במקביל להתפתחויות המשבר. זה כולל שינוי מסלולי טיול ושייט, במידת הצורך גם בדיקות בריאות, ומתן סיוע לאורחים ולצוותים ששטו לאחרונה באזורים המוגדרים פגועים".
התרסקות תחזית ארגון התיירות העולמי
לפני פרוץ משבר הקורונה שום דבר לא האט את צמיחתו של ענף התיירות והנסיעות שגדל משנה לשנה בקצב גבוה מהגידול הכלכלי. ארגון התיירות העולמי של האו"ם צפה לא מכבר לשנת 2020 צמיחה נוספת של כ-3% -4% בכניסות התיירים הבינלאומיות. עוד לא יבש הדיו מתחזית זו ומשבר הקורונה פגע בסין וממנה הוא החל להתפשט מהר מאוד לשאר העולם. כתוצאה מכך גדלו סדקים כלכליים בינלאומיים והם מתרחבים ללא הרף.
ננקטו צעדים דרסטיים
גורמים רשמיים בסין ובשאר מדינות העולם מיהרו לנקוט בצעדים דרסטיים, לאחר שלמדו שיעורים מרים מהתפרצות נגיף הסארס ב-2003, שהחלה גם היא בסין. כתוצאה מכך חבראות תעופה ביטלו טיסותיהן לסין וצמצמו את טיסותיהם למדינות סמוכות אליה, ולאט החלו גם לבטל טיסות ליעדים הסמוכים האלה. גבולות בין מדינות נסגרו והבאים מסין או ממדינות סמוכות נדרשו, כמו בישראל, להיכנס להסגר של 14 ימים בבתיהם. כאשר הפחד מפני הנגיף גרם לתושבים להסס לטוס או להצטרף לקרוזים.
ממשל טראמפ, למשל, הכריז על הנגיף כמצב חירום של בריאות ארה"ב. הנשיא טראמפ חתם על צו המונע כניסת אזרחים זרים שנסעו לסין שבועיים לפני הגיעם לארה"ב, ואילו אמריקנים חוזרים שהיו בווהאן, ששם התפרץ הנגיף, "יהיו נתונים לעד 14 ימי הסגר חובה".
חברות הביטוח בארץ ובעולם הודיעו כי אין מסרבות לבטח את ביטולי הטיסות והנסיעות, כתוצאה מכך חברות תעופה הודיעו כי הן לא יגבו דמי ביטול לטיסות שידחו למועד אחר. מעשית מדובר בהארכת מועד דמי הביטול לטיסות עתידיות ולא בהחזרת כספים; אל על מסרה, כי היא צופה ירידה של 30 מיליון דולר בהכנסותיה, בגין משבר הקורונה; חברות תיירות בחו"ל דיווחו על פגיעה בהכנסותיהן; רשת פתאל החזקות הישראלית, מסרה בהודעה לבורסה, כי צפויה בחודשים הקרובים, משירותי אירוח ואחרות, הן בישראל והן באירופה ירידה לא מהותית בהכנסות החברה, בעיקר בגין ביטול הזמנות קיימות בשילוב עם ירידה מסוימת בהזמנות עתידיות. שזה מסר בורסאי מקדים לירידה הכן מהותית הצפויה להכנסות, בגין ירידה בהזמנות העתידיות.
ומדוע? – כי מומחי מחלות זיהומיות מצפים שמשבר נגיף הקורונה יימשך עוד הרבה זמן עם עשרות אלפי נפגעים, שבו מדד הפחד לטייל ימשיך לגדול.
המכה הסינית
במשבר הסארס הייתה ירידה בכניסות תיירים הבינלאומיות של כמעט 9.4 מיליון איש והפסד של בין 30 – 50 מיליארד דולר. אולם בשנת 2002, תפקידה של סין כיעד טיול וכארץ מקור תיירותית היה קטן יחסית, עם כניסות של פחות מ-38 מיליון תיירים ויציאות של כ-17 מיליון תיירים לחו"ל. על פי הערכות בשנת 2019 היו בסין 142 מיליון כניסות ו-134 מיליון יציאות תיירים סינים לחו"ל ו-5.5 מיליארד נסיעות פנים ארציות בתוך סין.
התפשטות הקורונה, שלחה גלים לכל העולם והיא הניעה את משרדי החוץ בעולם להמליץ להימנע מכל נסיעות לא חיוניות לסין, אחרת ההשפעה הכלכלית של הנגיף הזה תורגש בכל פינה בעולם וכמעט בכל מגזר במשק. אבל דווקא הפעולת האלה העמיקו את המשבר הכלכלי בעולם. במקביל מסרו משרדי הבריאות בעולם, כמו גם בישראל, כי אזרחים שישובו לארצם ממדינות אסיה-פסיפיק ידרשו להיכנס להסגר.
תגובת השוק לכך הייתה מהירה, ומחירי המניות של חברות תעופה גדולות, קווי שייט וחברות תיירות בעולם צנחו בכמה נקודות אחוז.
אובדן שוק התיירות הסיני, הצומח במהירות, אפילו באופן זמני, תכאיב לענף הנסיעות הבינלאומי, כי הוצאות הנסיעות בחו"ל של תיירים סיניים הגיעו ל-261.1 מיליארד דולר כבר בשנת 2016.
נסיעות עסקיות, הן לסין והן ממנה, עלולות להיפגע קשה. עד לפרוץ המשבר אזרחים סינים נסעו בקצב עולה למערב ולא רק למטרות טיול, אלא גם למטרות עסקים וללימודים. לדוגמה, בתערוכת האלקטרוניקה הצרכנית לשנת 2019 (CES) המשלחת השנייה בגודלה הייתה מסין, שכללה 12,839 משתתפים ועוד 965 נוספים מהונג קונג, מתוך 175,212 משתתפים.
כאשר ארגון הבריאות העולמי הכריז על נגיף הקורונה כמצב חירום בריאות עולמי, מסרה גלוריה גווארה, נשיאת ומנכ"לית מועצת הנסיעות והתיירות העולמית (WTTC), כי היא חוששת שהסלמה זו עלולה להשפיע על המשק הכלכלי והתיירותי העולמי בפגיעה מתמשכת. היא הביעה דאגות קשות, כי לסגירת נמלי תעופה, ביטולי טיסות וגבולות סגורים, תהיה השפעה כלכלית גדולה יותר מהתפרצות הנגיף עצמו.
הערכות היום הן, כי ככל שימשכו ההגבלות וההתרעות הקיימות, ההפסדים עלולים להיות כפולים מ-30 – 50 מיליארד דולר, שיצר משבר הסארס ב-2003. המכה הכלכלית תורגש בכל מגזר מכיוון שרשת האספקה של התיירות כוללת כל דבר, החל מחקלאות ודיג ועד בנקאות וביטוח, כאשר הפגיעה הקשה ביותר תהיה בחברות התעופה ובתעשיות הליבה של שירותי אירוח – אוכל ומשקאות, בילוי ובידור, שירותי תחבורה ונסיעות.
[…] עלה על הטיסה לישראל, העביר את הלילה האחרון על אוניית הקורונה במצב טוב. לפני זמן קצר באזור השעה 13:30 שעון טוקיו ירד […]
[…] במשבר הקורונה החליטה הנהלת ישראייר על קיצוץ נוסף של 5% בכוח אדם, בצד […]