בשדה דב כמעט ולא הייתה קיימת בעיה של סלוטים אזרחיים ולכן התאפשר לארקיע להתנייד בקלות מסלוטים מתוכננים לסלוטים אחרים, על חשבון הנוסעים
ארקיע היא חברה פרטית הנשלטת על ידי קבוצת נקש (70%) וחברת תות של עובדי החברה (30%). ככזאת, נתוניה הכלכליים והפיננסיים חסויים ולכן אדם חיצוני לא יודע מה הם רווחיה, או הפסדיה, מה היחסים בין ההכנסות וההוצאות, ערכי הרווח השולי ודברים נוספים. חוסר ידע שכזה בחברת תיירות ותעופה, מהווה סיכון מחושב שכל נוסע הנכנס למטוסים לוקח בחשבון שהחברה רווחית. אבל, כשהחברה פרסמה, כי היא מתכוונת, בעקבות סגירת שדה דב, לקצץ יותר ממחצית צי המטוסים שלה, לפטר כ־250 מתוך 650 העובדים ולהשהות את עסקת רכישת מטוסי איירבס 330, עורר הדבר השתאות בקרב מביני עניין בתעופה ותרעומת מוצדקת בקרב עובדיה.
באסיפת עובדים שהתקיימה אחרי הפרסום הזה אמר יו"ר החברה אבי נקש, כי אם ארקיע לא תצטמצם ותתייעל, תוך כמה חודשים היא לא תהיה קיימת, וציין כי בחודש שעבר היתה ירידה של 20 אלף נוסעים בטיסות הפנים ארציות, שזה הפסד הכנסה של 4 מיליון שקלים ולכן אם רוצים להיות חברת ארקיע כמו שהיא הייתה, חלק מהאנשים צריכים למצוא את הדרך החוצה.
כשההסתדרות נכנסה לפעולה חזרה בה ארקיע מהצהרותיה ביטלה את רעיון השעיות העובדים וסיכמה, כי תשב ותדון במציאת דרכי התייעלות עם העובדים וההסתדרות.
משחקי הסלוטים
לארקיע 9 מטוסי נוסעים הטסים בקווי החברה. בשבתות ובחגים חוכרת החברה מטוסים מחברת אל על (בעקבות האיסור על אל על לטוס במועדים אלה). עם המטוסים האלה מבצעת החברה את טיסות הפנים ארציות ואת הטיסות הבינלאומיות שלה. אמירותיו של יו"ר החברה אבי נקש על סגירת שדה דב מובנת מן ההיבט שלארקיע היה מאוד חשוב להישאר בשדה דב. רצון שאין לו כל קשר לסיסמאות על ה"נזקים" שעוד יופרכו בעתיד, שסגירת הנמל התל אביבי תנתק את צינור החמצן של אילת.
על פי מקורות ועיון במסמכים, רצונה של ארקיע להישאר בשדה דב נבע מדרך הפעולה התפעולית בשדה לטובתה, שהנמל התל אביבי איפשר לה לקיים, על חשבון הנוסעים. בשדה דב כמעט ולא הייתה קיימת בעייה של סלוטים אזרחיים, שחולקו יותר לארקיע ופחות לישראייר ואיפשרו ניידות קלה מסלוטים מתוכננים לסלוטים אחרים. נתון זה איפשר,למשל, לארקיע לבטל טיסות מוקדמות עם מיעוט נוסעים ולהעבירם לטיסות מאוחרות יותר, שגם בהם היה מיעוט נוסעים. בכך הגבירה ארקיע את הכנסותיה.
בעיריית אילת דנו באיחורים של ארקיע
מעשית, הרבה נוסעי ארקיע בשדה דב לאילת, לא ידעו אם הם יטוסו בזמן, אם כי לא ניתן לומר כי כל טיסותיה שונו. אבל, שנה וחצי לפני סגירת שדה דב, קיימה מועצת עיריית אילת דיון בדיוק בנושא הזה ובאיחורים הבלתי סבירים של ארקיע. אז הייתה ארקיע מוביל נקוב בשדה דב בקו האילתי, שהפעילה טיסות בלו"ז מתוכנן וידוע מראש.
אחת מתוך כ-140 חברות
המעבר של ארקיע לפעילות בנתב"ג הופכת אותה לחברה אחת מתוך כ-140 חברות הפועלות בנמל התעופה הראשי של ישראל, מה שמונע ממנה לבצע את התרגילי הסלוטים שהיא ביצעה בשדה דב. האפשרות הזאת הייתה, כנראה, הסיבה האמיתית של בעלי מניותיה ומנהליה הבכירים במאבקם העיקש למנוע את סגירת שדה דב. במסגרת מאבקם הם היו צריכים להראות גם, כי נמל התעופה החדש רמון פגע בארקיע בתנועה הפנים ארצית וכי סגירת שדה דב תעצים את הפגיעה. אבל, את העברת פעילות המטוסים לתחום הבינלאומי הם הצניעו.
הסטת מטוסים לחו"ל
מבדיקה דוח רשות שדות התעופה (רש"ת) בחודש אפריל השנה, שבו היו חגי פסח וחול המועד, מתברר, כי פעילותה של ארקיע בטיסות הבינלאומיות בנתב"ג גדלו באותו החודש ב-47.1%. גם אם הם חכרו מטוסים, אי אפשר להתעלם, לאור עובדה זו, כי הוסטו מטוסים מהפעילות משדה דב לאילת והועברו לטיסות הבינלאומיות בנתב"ג. אגב בחודש מאי ירדה הפעילות הבינלאומית של ארקיע ב-11%, אבל בסיכום חמישה החודשים הראשונים של השנה, גדלה פעילותה בנתב"ג ב-26.01%. בחודש יוני גדלה הפעילות הבינלאומית של ארקיע ב-19%.
בדקנו את נושא הסלוטים בנתב"ג ומתברר, כי למרות הגידול בתנועה הבינלאומית ובתנועה הפנים ארצית, לפחות עוד כשנתיים, לא יכול שינוי במצב הסלוטים הלא רווי בנתב"ג, בגלל שידרוג מסלולי נמל התעופה, המאפשרים תנועה סיבובית של מטוסים ממריאים ומטוסים נוחתים.
הישראלים מעדיפים חו"ל
זה כבר לא סוד שהישראלים מעדיפים היום לצאת לחופשות בחו"ל במקום לנפוש באילת, או במקומות אחרים בארץ דוח תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג בחודש יוני מוכיח זאת. עשו זאת טיסות הלואו קוסט, שהשפיעו על הורדות מחירים בקרב חברות הלגאסי ועשה זאת השקל החדש, המוזיל את קניות הישראלים בחו"ל. החופשים לישראלים באילת ובמקומות אחרים בארץ יקרים בהשוואה לחו"ל. הממצאים מראים זאת במספרים: בחודש מאי השנה הייתה ירידה של 31.21% בטיסות הפנים ארציות מנתב"ג, בחמישה החודשים הראשונים של השנה הייתה ירידה של 10.32% בטיסות הפנים ארציות מנתב"ג ובתום שישה חודשים הייתה ירידה של 10.34%.
עובדות אלה מוכיחות כי לסגירת שדה דב אין כל קשר לירידת התנועה לאילת ולמקומות אחרים בארץ. אם יוזלו באילת מחירי המלונות, המסעדות ואפילו הבירות בברים בעיר, תוכל העיר להוות גורם מתחרה בנטיית הישראלים לטוס לחו"ל.
היערכות ארקיע בנתב"ג
נכון להיום ארקיע עדיין לא התכוננה ונערכה לשינויים שהתרחשו בעקבות המעבר מנתב"ג. היא תעשה זאת בהקדם. לעומתה ישראייר כבר עשתה זאת, כשמנכ"ל החברה אורי סירקיס וצוות בכיריו הגיעו לטרמינל 1 ובדקו, אחד לאחד, את אפשרויות חניות כלי הרכב המיוחדות, את המסלול המיועד בטרמינל 1 לנוסעים לאילת, את זמן השהייה בדלפקי ביקורות הביטחונית והצ'ק אין ואת זמן ויציאתם הקצר של הנוסעים ועלייתם למטוסים החונים ברחבה מול טרמינל 1.
מארקיע נמסר: "בכל שנה ביולי ובאוגסט ישנם פחות טיסות פנים, ללא קשר לסגירת שדה דב".
כל כך נכון. בשנים האחרונות סבלנו רבות מ'התרגילים המלוכלכים' והצינים של ארקיע בלו"ז הטיסות. התירוצים של תקלות טכניות ואילוצים אחרים לא הצליחו להסתיר את השיקולים האמיתיים של החברה. עכשיו, בדיעבד, ברור מה איפשר להם לפעול באופן הזה בדה דב.
תודה.