תושב נהרייה שהתלונן ביום שישי האחרון על רעש והטרדות ממגרש ספורט שנבנה בצמוד לביתו, מצא עצמו עצור בידי המשטרה. המשטרה התעלתה על עצמה והורתה למאבטחי בית החולים למנוע כניסת עיתונאי לשטח בית החולים "המרכז הרפואי לגליל", בטענה שהעיתונאי אינו בא כוחו של העצור
תושב נהרייה שהתלונן במשטרה על רעש ומטרד ממגרש ספורט קטן המצוי בסמוך לביתו, נעצר בסופו של דבר בידיי המשטרה שסירבה לטפל בתלונה. התושב נכלא ל-24 שעות והובא לפני שופט ששחררו בערבות עצמית. עיריית נהרייה, זו שהקימה את המגרש בלי אישורים חוקיים על קרקע שלא יועדה למגרשי ספורט, מסרבת אף לטפל במטרד והאזרח נותר ללא הגנה ראויה. יתרה מכך, לאחר שהתושב נעצר בידי המשטרה, חש ברע והובהל לבית החולים המרכז הרפואי בגליל, ביקש התושב להזעיק עיתונאי. לטענתו השוטר שהיה עמו פנה במכשיר קשר לאבטחת בית החולים והורה להם למנוע מהעיתונאי להיכנס לשטח בית החולים. המשטרה לא הכחישה את הדברים וטענה כי כל עוד העצור נמצא בשלבי מעצר וחקירה, אין לאפשר לכל גורם לתקשר עם העצור.
הרצל רחום (52), תושב נהרייה שחי עם אשתו ושני ילדיהם בבית בודד בכניסה הצפונית לעיר, בית שירש מהוריו, אליו הגיעו בשנות החמישים, מנהל מזה שנים ארוכות מאבק מול עיריית נהרייה. נושא הסכסוך הוא מגרש ספורט שבנתה העירייה במרחק של קצת פחות מ-4 מטרים מחלון ביתו. במגרש הוצב זרקור רב עוצמה שמכוון בזווית למגרש המשחקים ומאיר באור יום את חלל חדר השינה שפונה אל המגרש. למגרש שבאופן מפליא פתוח ללא הגבלת זמן, כולל ערבי שבת, שבתות, חגים ומועדים. מגיעים מידי יום, במיוחד בשעות ערב מוקדמות ומאוחרות, חבורות של צעירים שחלקם הלא מבוטל מגיע מכפרים ערביים הסמוכים לעיר. אלו משחקים בכדור וזה עף מעת לעת ונוחת על גג ביתו של רחום או בחצריו.
רחום פנה לא פעם לעירייה בבקשה לסגור את המגרש שהוקם כפי שהוכיח התושב בבית המשפט בניגוד להוראות מנהל תקין. בית המשפט נענה לבקשת העירייה ואפשר לה לפנות למשרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל ולאשרר את בנית המגרש רקטואקטיבית.
"מרגע פתיחת המגרש", אומר רחום, "הפכו חיי משפחתי ושלי לגיהינום על אדמות. המגרש מצוי מול חלון חדר השינה שלי ומרוחק ממנו קצת פחות מארבעה מטרים. הקללות, הצעקות והכדורים הניתכים ברשת המגן של המגרש, הפכו את החיים לבלתי נסבלים". בסוף שנת 2012 הותקף רחום בידי אלמונים שהגיעו לשחק בכדורגל לאחר 23:00 . הרצל שיצא מביתו דרש מהשניים להפסיק להרעיש, נענה בבעיטות הכדור לתוך סוכך הברזל שמסביב למגרש כשאחד מהאלמונים ניגש והשתין דרך הסוכך לחצרו של רחום. לאחר שהאלמונים בעטו בכדור לתוך לחצרו של רחום והאחרון סירב להחזירו לידיהם, הותקף בסכין והאלמונים נמלטו.
מוקד 100 של המשטרה ושוטרי תחנת נהרייה מכירים היטב את רחום. תלונותיו וקריאתו לשוטרים להשליט חוק וסדר ממלאות ללא הועיל את יומן המשטרה.
נעצר חש ברע והמשטרה דרשה ממאבטחי בית החולים למנוע כניסת עיתונאי
בשעות הצהריים המאוחרות של יום שישי האחרון, הגיעו עשרות צעירים למגרש. שוב הועף כדור אל שטח ביתו של רחום. הוא התקשר למשטרה וניידת הגיעה אל ביתו. השוטרים, כך מעיד רחום, יצרו קשר עם מפקדם וזה כך אמרו לרחום, הורה להם לעזוב את המקום היות ומדובר הסכסוך בינו לבין העירייה.
בצר לו צלצל רחום שוב למשטרה ואמר, כך סיפר, כי בצר לו, יצא לחצריו כשהוא "חמוש בסכין וחרבות". "אם אין לי ברירה" אמר הרצל רחום, "אצא בעצמי להגן על בני ביתי, ילדיי ואשתי, ואם אותקף בחצר ביתי, אתגונן". במשטרה לא אהבו את המסר. מיידת שיטור הגיעה מייד לביתו ורחום התבקש להתלוות לחקירה. בתחנת המשטרה חש ברע וביקש רופא. ניידת שיטור הסיעה אותו לבדיקה במרכז רפואי לגליל. "כשיצאתי יחד עם השוטר לעשן סיגריה מחוץ לחדר המיון", מספר הרצל, "פגשתי אדם שמוכר לי וביקשתי ממנו להתקשר עיתונאי (כוונתו אלי א.מ) ונקבתי בשמו. השוטר שמע את דברי, יצר קשר עם המאבטחים באמצעות מכשיר קשר שהיה ברשותו וכשאלו הגיע, שוחח איתם וביקש מהם כי במידה והעיתונאי יגיע, יש למנוע כניסתו לבית החולים. הם הבטיחו לו כי כך יעשה ועזבו את המקום". זה המקום לציין כי אכן קיבלתי את הקריאה מצידו של רחום, אך היות ולא שהייתי באזור, לא הגעתי לבית החולים.לאחר שרחום נבדק, הוא הוחזר לתחנה ושם נעצר עד למחרת היום, אז הובא בפני שופט בית משפט השלום ושוחרר מייד בערבות עצמית. מצלמה זעירה שהייתה ברשותו בה תועד כל האירוע, נלקחה ממנו בידי המשטרה.
מבית החולים בנהרייה נמסר כי מנהל בית החולים ד"ר ברהום, הזדעזע מהטענה ואמר כי בית החולים עושה ככל שניתן לסייע בידי עיתונאים לעשות עבודתם נאמנה. עוד יצוין כי בבית החולים נעשתה בדיקה ולא נמצאה עדות לטענתו של רחום כי המאבטחים נדרשו שלא לאפשר כניסתי לשטח בית החולים.
אך במשטרת ישראל שככול הנראה הבינו כי הגעתי לבית החולים הודו בעובדת מניעת כניסתי לבית החולים ומסרו כי "בתחנת נהרייה מתנהלת חקירה נגד החשוד שנעצר בחשד לאיומים. מתקיים יסוד סביר לחשד כי אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו. החקירה עדיין מתנהלת וכול חומר החקירה לרבות ההקלטות מוגדרות כחומר חסוי ברגע שיוגש כתב אישום יוכל הסנגור לקבל העתק מלא של כול חומר החקירה. ע"פ חוק כשאדם בסטאטוס מעצר נשללות ממנו מספר זכויות ואחת מהן היא לבוא במגע עם אזרחים אחרים על מנת שלא לפגוע ולשבש את החקירה. לכן, פגישתו איתך נמנעה כיוון שאינך בא כוחו. בסיום החקירה יקבל מר הרצל רחום עדכון על תוצאות הטיפול".
מעיריית נהרייה נמסר כי "מר רחום ביצע פלישה לשטח שאין לו בו זכויות. מוזר שפולש מבקש זכויות כאילו הוא הבעלים החוקי של הנכס. המגרש עליו מתלונן מר רחום משמש את כול השכונה. לא יתכן שכל השכונה – ילדים ומבוגרים – לא ייהנו מהמגרש שנבנה מכספי ציבור". לגבי הדיון המתנהל בבית המשפט העירה העירייה כי "הערר של מר רחום נדחה אך הוא לא השלים עם דחיית עררו והגיש עתירה לבית המשפט המחוזי. טרפם ניתן פסק דין. העירייה תכבד כול פסק דין". בהקשר זה "שכחה" העירייה כי הוועדה המחוזית במשרד הפנים שבנצרת עלית הורתה לעיריית נהרייה להסיט את המגרש למרחק של כ-7 מטרים מקיר ביתו של רחום. צוותה על העירייה להקים קיר אקוסטי שימנע רעש ותהודה בבית המתלונן, לבנות גדר רשת סוכך שתמנה מכדורים טועים להגיע לבית רחום ובשטח שייווצר בין חצרו של רחום למגרש שיוסט, לשתול צמחייה ולהשיב את נמצב לקדמותו. דבר מכל אלו לא נעשה.