לנתניהו כמי שמחזיק עתה בתיק שר האוצר, תהיה בעיה קשה במאבק להורדת יוקר המחיה, כי רק בגין סעיף העלאת שכר המינימום, צפויה בתום שנתיים העלאת מחירים ברשות השיווק בשיעור של 2% – 3%. כשמדובר בעונת בחירות יש לכך משמעות רבה
לנתניהו כמי שמחזיק עתה בתיק שר האוצר, תהיה בעיה קשה במאבק להורדת יוקר המחיה, כי רק בגין סעיף העלאת שכר המינימום, צפויה בתום שנתיים העלאת מחירים ברשות השיווק בשיעור של 2% – 3%. כשמדובר בעונת בחירות יש לכך משמעות רבה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ויו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, נפגשו היום (א׳) בצהריים בלשכת ראש הממשלה בירושלים. השניים נועדו יותר משעה ודנו בנושאים שעל הפרק ובהם העלאת שכר המינימום, שילוב עובדים עם מוגבלויות במגזר הציבורי וטיפול בעובדי הקבלן.
יש להם הרבה מה לדבר, כי ביום חמישי שחלף נחתם הסכם קיבוצי מיוחד להעלאת שכר המינימום במשק בין ההסתדרות והמעסיקים, בלי משרד האוצר, בגלל פיטוריו של יאיר לפיד מתפקיד השר הממונה על המשרד. בעקבות חתימה ההסכם המיוחד עם המעסיקים ביטלה ההסתדרות את איום השביתה הכללית, שהייתה אמורה להתחיל ביום א' 14 בדצמבר. חשש ברשתות השיווק ההסכם המיוחד עם המעסיקים קובע, כי שכר המינימום יועלה ב-700 שקל ויעמוד בתוך שנתיים על 5,000 שקל ושההעלאה בשכר תתבצע בשלוש פעימות. נתניהו כנראה יודע, כי הסכם זה עלול לפגוע ברשתות השיווק הגדולות כמו שופרסל, שלפי הערכות העלאת שכר המינימום, אפילו בתום שנתיים, תיצור הוצאה נוספת של כ-130 מיליון שקל בשופרסל ובמגה 15 מיליון שקל. היות ושתי הרשתות הציגו בחודש שחלף דוחות כספיים חלשים מעריכים, כי תוספת ההוצאות האלה יגרמו להעלאת מחירים ברשתות ב-2% – 3%, אם כי בתום שלוש הפעימות של ההסכם. כך שמאבקו של נתניהו כשר האוצר, תהיה קשה שבעתיים, רק בגין סעיף זה, ברצון להוריד יוקר המחיה, וכשמדובר בתקופת בחירות יש לכך משמעות רבה ללא העובדים במגזר הציבורי והממשלתי קושי נוסף הצפוי לנתניהו, או למי שימונה שר אוצר עד לבחירות, היא העובדה שההסכם נחתם בין ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים, ללא משרד האוצר ולכן הוא יחול רק על עובדי המגזר הפרטי. העובדים במגזר הציבורי והממשלתי לא נכללים בהסכם זה. אפשר אומנם להוציא צו הרחבה להסכם, אולם לאחר פירוק הממשלה, חתימה על צו כזה נכנסת גם היא להקפאה. לאור זאת צפוי ניסנקורן לעמוד מול לחצים חזקים מאוד ואפילו בוטים של העובדים במגזר הציבורי ממשלתי. מה גם שעוד לפני התפרקות הממשלה הציב משרד האוצר כמה תנאים להסכמתו להעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי והממשלתי. כך למשל, האוצר מתנגד שהתוספת תינתן למי ששכר הבסיס שלו הוא 4,300 שקל, אבל בפועל הוא מרוויח שכר גבוה יותר המגיע גם לסכום של 10,000 שקל ויותר, בגלל כמה תוספות שכר.