התפוקה החקלאית -התוצר המקומי הגולמי בחקלאות היה 13.0 מיליארד שקל. התוצר המקומי הנקי היה 10.7 מיליארד שקלים. ההיתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר הייתה 6.0 מיליארד שקלים. בכמות היצוא החקלאי חלה ירידה של 6.9%
בשנת 2016 ערך התפוקה החקלאית היה כ-29.7 מיליארד שקל (גידולים צמחיים – 17.7 מיליארד שקל, ובעלי חיים – 12.0 מיליארד שקל) – עלייה של 2.2% בהשוואה לשנת 2015. כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התוצר המקומי הגולמי בחקלאות
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בחקלאות היה 13.0 מיליארד שקל. התמ"ג החקלאי זה ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה כגון: דשנים וחומרי הדברה, כולל הבלאי , הבטאים את ירידת הערך של הנכסים הקבועים שחייהם הכלכליים טרם תמו, כתוצאה משחיקה פיזית, מהתיישנות ומנזק מקרי.
התוצר המקומי הנקי (שזה תוצר מקומי גולמי בחקלאות ללא הבלאי) היה 10.7 מיליארד שקלים, עלייה של 2.6% בהשוואה לשנת 2015, לתוצר הנקי נוסף כ-1.3 מיליארד שקל פיצויים ותקבולים נוספים בענף, כגון: פיצויים מביטוח, תמיכות שנת שמיטה, רפורמות בענף ותקבולים אחרים, ירידה של 6.9% לעומת השנה הקודמת. יש לציין, כי החל בשנת 2012 שונתה שיטת הסיווג בסעיף תמיכות בתוך סעיף פיצויים ותקבולים נוספים ולכן לא ניתן להשוות סעיף זה לשנים קודמות.
היתרה לחקלאים
ההיתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר, בשנת 2016 הייתה 6.0 מיליארד שקלים – עלייה של 4.3% בהשוואה לשנת 2015. בחישוב היתרה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.
בשנת 2016 ערך התפוקה הכולל עלה ב-2.2%, זאת כתוצאה מעלייה של 3.4% בכמות התפוקה החקלאית, שקוזזה בירידה של 0.9% במחירי התפוקות. במקביל, ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-2.7% ואילו ערך התפוקה הצמחית עלה ב-2.4%.
הרכב התפוקה החקלאית נותר דומה לשנים קודמות ועמד על 59% גידולים צמחיים (המורכבים בעיקר מענפי הירקות, תפו"א ומקשה ומטעים, ללא פרי הדר) ו-41% בעלי חיים ותוצרתם (המורכבים בעיקר מבקר, צאן ועופות).
ערך התפוקה החקלאית, לפי ענף
כמות התוצרת הצמחית עלתה ב0.8%, בכמות גידולי השדה חלה ירידה של 7%, בכמות השחת מספוא וקש חלה ירידה של .9% , בכמות הפלפל הייתה ירידה של 10%, בכמות פרי ההדר הייתה ירידה של 7.4%. לעומת זאת חלה עלייה של 10.9% בכמות הפירות, ללא פרי הדר, גידול בכמויות המנגו (44.9%), בננות (21.3%), אבוקדו (12.4%) ותפוחי העץ (8.7%). בנטיעות החדשות חלה עלייה משמעותית (42.3%) שמתוכן בולטת כמות הנטיעות של הענבים שעלתה ב-49.1%.
בתפוקת בעלי החיים, חלה עלייה של כ-24.0% בכמות הבקר לשחיטה , עלייה של 14.0% בכמות ביצי המאכל , עלייה של 6.9% בכמות החלב, לעומת זאת כמות הדבש ירדה ב-16.7%, כמות הדגים ירדה ב-9.4% וכמות חלב הכבשים ירדה ב-6.4%.
ירידה ביצוא החקלאי
בכמות היצוא החקלאי חלה ירידה של 6.9%, כאשר בכמות יצוא הפלפל חלה ירידה של 24.9%, בכמות יצוא האבוקדו חלה ירידה של 30.2%, בכמות יצוא הכותנה חלה ירידה של 24.5% , בכמות יצוא הזרעים חלה ירידה של 11.9%, לעומת זאת בכמות היצוא של המנגו חלה עלייה של 58.4% , בכמות יצוא התמרים חלה עלייה של 27.8% , בכמות אגוזי האדמה חלה עלייה של 15.4% , בכמות יצוא הרימונים חלה עלייה של 14.4% ובכמות יצוא תפוחי האדמה חלה עלייה של 6.3%.
מכלל ערך הייצור החקלאי 40% נמכרו לשוק המקומי, 36% – לתעשייה, 15% – ליצוא ו-9% סופקו לתוצרת ביניים. בגידולים הצמחיים 60% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 25% – ליצוא, 9% – לתוצרת ביניים ו-6% סופקו לתעשייה. בענף בעלי החיים 80% מערך התוצרת הופנו לתעשייה, 12% – לשוק המקומי ו- 8% – לתוצרת ביניים.
בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי חלה עלייה של כ-7.5%. בכמות התפוקה לשוק המקומי חלה עלייה של 6.3%, ואילו מחירי התפוקה החקלאית לשוק המקומי עלו ב-1.1%.