פרס עזריאלי ללירן שוקרון בוגר באוניברסיטת אריאל "פרחי המחר" לאדריכלים ע"ש עזריאלי ובשיתוף עמותת האדריכלים על עבודתו "Terra Nova", שהינה ביטוי לתפיסת הים תיכוניות כתנאי הכרחי לקיום מרחב אורבאני דחוס בבאר שבע. מדובר בתחרות החשובה והיוקרתית בקרב בוגרי הארכיטקטורה בישראל. ועדה מקצועית בוחרת מכל בי"ס לארכיטקטורה (טכניון, ויצו חיפה, בצלאל, תל אביב ואריאל) 3 פרויקטיים שעולים לשלב הגמר. מתוכם נבחרו 4 זוכים. העבודות מוצגות בפני שופטים המייצגים גורמים שונים בתחום (עמותת האדריכלים, קרן עזריאלי, התמ"ת, החינוך ועוד). העבודות שהגיעו לשלב הגמר הוצגו במוזיאון ת"א.
"אלברט אינשטיין אמר שגאונות היא 5% כישרון ו95% עבודה קשה" אומר פרופ' אדר' בני ראובן לוי בין מנחיו של שוקרון וראש ביה"ס לארכיטקטורה באוני' אריאל, "לירן הוכיח זאת לאורך כל 5 שנות לימודיו בבית ספרנו והתוצאות בהתאם. במהלך הלימודים קבל מידי שנה מצטיין דיקן ומצטיין סטודיו וכן השתתף בתערוכות בוגרים של ביה"ס לארכיטקטורה בקטגורית סטודנטים מצטיינים."
"עולם הארכיטקטורה היה קרוב לליבי מילדות", מספר שוקרון, בן 28, שגדל בבאר שבע, "הייתי משוטט באתרי בניה, משרטט ובונה מודלים. הורי הבחינו בכך והחליטו להעצים את יכולותי, הם השקיעו משאבים ומאמץ למרות שזה לא היה פשוט עבורם. הם דאגו לתכניות העשרה באומנויות ואף רכשו עבורי מחשב עם תוכנות רלוונטיות, וזאת לטובת ההגשמה העצמית והעתיד שלי."
כיום לירן מתגורר בתל אביב, עובד ברונה-כהן אדריכלים ושותף ב Bussi-Shukrun Architectsעם בת זוגו אדר' הילה בוסי גם היא בוגרת ביה"ס לאדריכלות באוני' אריאל.
שוקרון בחר ליצור בעיר בה נולד וגדל, באר שבע, הוא תכנן 3000 יחידות דיור, בשטח הריק מאז קום המדינה,השמתרע על פני 215 דונמים ונמצא בין העיר העתיקה, בית העלמין המוסלמי העתיק, השוק העירוני, והשכונות הוותיקות. שוקרון מציג מודל שונה מהמודל הקפיטליסטי שדן בפרטיות מוחלטת ובדימויי הצלחה. והוא מציג מודל להתחדשות שמבוססת על מרקם אבסטרקטי של בניינים ומערכות מגורים, השונים זה מזה ומותאמים למקום ולסביבה בה הם ממוקמים. מודל זה שונה גם מההתחדשות העירונית המקובלת של פינוי בינוי ותכנון מגדלים משוכפלים עם אוסף של קומות זהות.
האם ניתן ליישם את החזון שלו בפועל? שוקרון סבור שבניה כזו היא מציאותית, ולכן הגיש מערך מתוכנן לפרטיו, הלוקח בחשבון נתונים מגוונים בהם שטחים ירוקים, תנועה של בני אדם וכלי רכב, מבני חינוך וציבור ויחידות מגורים. שוקרון לקח בחשבון שימוש בחומרים המתאימים לסביבה ומחזקים את הקשר לאדמה כמו לבני טרקוטה, בטון מטויח וחימר.
"טרה נובה", של לירן שוקרון, מעלה את סוגיית הפער המרחבי, רעיוני, בין האדם למקום. מיקומה של העיר במרחב המדברי-ערבי-ים תיכוני מייצרת פער מרחבי המאפשר הכנסת תפיסה "חיצונית", ים תיכונית, המבטאת את המקום באופן ראוי. בתקופה זו בה אנו דנים במצוקת הדיור, חשוב לזכור כי המצוקה נוכחת לא רק לאור העובדה כי אנו חסרים ביחידות דיור אלא, בשל האופן בו אנחנו מתכננים את המרחבים האורבאניים שלנו.