משבר תומס קוק, Xl Airlines ואדריה איירליינס הוא סיפור חוזר כפי שהוא התאים בזמנו לאייר ברלין, מונרך וגרמניה איירליינס. במכירת כרטיסי טיסה של חברות שהן על סף פשיטת רגל, יש בה הרבה מן הרמייה
מעשית מדובר בסיפור חוזר, שגרם לעשרות חברות תעופה משברים ולחלקם להיעלם מהמפה. סיפור שאותו אפשר להכניס תחת הכותרת תומס קוק, Xl Airlines ואדריה איירליינס, כפי שהוא התאים בזמנו לאייר ברלין, מונרך וגרמניה איירליינס. המרגיז הוא שמערכות יחסי הציבור האגרסיביים של חברות תעופה, הנמצאות על סף פשיטת הרגל, מדרבנת נוסעים להמשיך ולקנות אצלן כרטיסי טיסה, כאילו הכל בסדר, כשהנזק הנגרם לנוסעים אלה לאחר קריסת החברות הוא עצום.
גורמי הקריסה העיקריים
הגורם הראשון לקריסת חברות תעופה הוא המחסור במזומנים. לא חשוב מה גודלן – חברות תעופה זקוקות להרי כסף מזומן ממשקיעים, בעיקר כשהן "חולות" והמזומנים בקופותיהן אוזלים בקצב מסחרר. הגורם השני הוא הופעתן של חברות תעופה חדשות, בנתיבי טיסה קיימים, או גרוע יותר בנתיבים שבהן חברות תעופה אחרות נכשלו. הגורם השלישי הוא התחרותיות העזה, הממשיכה לצמוח ממש בימים האלה, המדברנת את החברות להתחרות באמצעות הורדת מחירים ואמצעים נוספים. הכל כדי לדחוק החוצה את המתחרות. הגורם הרביעי הוא אי יכולתן של ההנהלות הבכירות לקרא את השוק כדי לא ליפול במלכודות שפועלות נגדם. מה שמוכיח יותר מכל, כי ניהול תעופתי מסחרי מיועד למקצוענים בלבד.
אין כל ספק שחברות התעופה מספקות שירות חיוני, אך מבנה עלויות מנופח, פגיעות לאירועים אקסוגניים ומוניטין של שירות גרוע מהווים מכשול עצום לרווחיותן. קומץ של חברות תעופה לואו קוסט, או לגאסי מצליחות לשמור על רווחים עקביים, אם כי שולי הרווח הנקי שלהן נמוכים. שאר החברות נאבקות לא להגיע לחדלות פירעון בעקבות הפסדים מתמשכים.
תחזיות יאט"א כלפי מטה
בחודש יוני השנה עדכנה יאט"א את תחזית הרווח שלה לשנת 2019 כלפי מטה ולפיה חברות התעופה צפויות להציג בשנת 2019 רווח נקי של כ- 28 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-35.4 מיליארד דולר, על פי תחזית יאט"א מחודש דצמבר 2018. הסיבות לעדכון התחזית כלפי מטה הן, בין היתר, הרעה בתנאי הסביבה העסקית של חברות התעופה, כתוצאה מעליה במחירי התשומות (דלק, כוח אדם ותשתיות) והיחלשות מהותית בסחר העולמי כתוצאה ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין,
28 מיליארד דולר זה עדיין הרבה כסף, אבל, על פי יאט"א, כדי לייצר אותו צריכות חברות התעופה להטיס עד תום השנה יותר מ-4.5 מיליארד נוסעים וזה יותר בממוצע 6.12 דולר רווח מנוסע. ממוצע שיש בו יותר מגמה מאשר נתון מדוייק עבור כל חברה כפרט. יחד עם זאת, רק לפי הנתון הזה ניתן להבין את גודל המצוק של חברות תעופה הנמצאות בקשיים פיננסים עם הר הלוואות, כשאין הם יכולות להחזירן, או אפילו לקבל הלוואות חדשות.
על פי יאט"א, ההכנסות של חברות תעופה מגיעות בממוצע רק מתחת ל-189 דולר מכל נוסע שהן מטיסות. לעומת זאת, עולה לחברת התעופה בממוצע כמעט 183 דולר להטיס כל נוסע, עבור תשלומי דלק, שכר עבודה, תחזוקת מטוסים ועלויות אחרות כגון דמי נחיתה וחנייה. הרווח נקי של 6.12 דולר, לדברי יאט"א יספיק רק השנה כדי לשלם למשקיעים תשואה נורמלית על ההון המושקע שלהם. כאמור נתוני יאט"א הם ממוצעים כלליים, שגם הם לא הספיקו על מנת לחלץ חברות כמו תומס קוק, Xl Airlines ואדריה איירווייז מהתהום הכלכלי.
כאשר הרווח נקי מכל נוסע הוא בממוצע 6.12 דולר, מספיק שתיהיה תזוזה של 3% בעלויות או בהכנסות, ושכל שאר הנתונים ישארו יציבים, כדי לבטל את הרווח הנקי של 6.12. זה שווה ערך לעלייה של 9 דולר במחיר חבית הנפט, מה גם שכבר שהיו מקרים השנה שעלויות מחירי הנפט עלו בכמעט 20 דולר.
ההוצאות לא נעלמות
יתר על כן, עלויות התעופה הרבות לא נעלמות. חברות התעופה חייבות להמשיך ללא הרף ולשלם את החובות בגין רכישת מטוסים, לשלם דמי חכירה די גבוהים, לשלם את ההוצאות הקבועות והעקיפות לטווח הקצר ולטווח הארוך. חובות החותכים את הרווחים, שאותן הן משיגות בקושי. התמודדות לא נכונה עם חובות אלהמפילות את החברות לעבר פשיטות רגל, כפי שאנו רואים עתה, ולא מן הנמנע שנראה עוד.
שולי הרווח הנקי
שולי הרווח הנקי של חברת התעופה דקים מאוד. הרווח השולי של השחקניות הבולטות ביותר בענף יכול להגיע ל-5%, כאשר הממוצע בתעשייה למרוויחות הוא לעתים קרובות 1.8% – 2.3% וגם הן מועדות מטה לא פעם אחת. הכנסות חברות התעופה גבוהות, אבל בהפעלתן הם מוציאות כמעט את כל הכסף שנכנס לקופותיהן. זו הסיבה שהכניסה לתחום ההפסדים שלהן קלה יותר מאשר היציאה ממנה. מכאן, שהדגש בחברות התעופה ובכל עסק, הוא תזרים המזומנים.
תזרים מזומנים
תזרים המזומנים הוא תנועת הכסף לתוך החברה וממנה החוצה החוצה, לאורך תקופת זמן קצובה (רבעוני השנה והסיכום השנתי). תזרים המזומנים משמש, בין השאר, לתיכנון תקציבי, ניהולי ולחישובי הרווחיות. תזרים מזומנים גרוע יוצר מחסור בכסף נזיל ויכול לגרום לחברה רווחית להגיע לפשיטת רגל. זו הסיבה שחברות המגיעות למחסור במזומנים, מבקשות פריסת חובות, או במקרה הגרוע תספורת, כדי שהתאפשר להמשיך לפעול ובמקביל להיכנס לתוכנית הבראה.
מוכרות כרטיסי טיסה גם כשהן על סף חידלון
חברות תעופה רבות ממשיכות לפעול בתעשיית התעופה למרות שנים של הפסדים משמעותיים, כי בעלי העניין השונים לא יכולים להרשות לעצמם לסגור אותן. סגירת חברת תעופה כרוכה באובדן מקומות עבודה, אי הנוחות לנוסעים בעקבות אי מימוש טיסתם, מיליוני הפסדים עבור נושיה ואובדן הגאווה הלאומית. אולי זו גם הסיבה שחברות התעופה מפעילות מערכת יחסי ציבור אגרסיבית, כדי לפאר ולרומם את עצמן, גם כשהן יודעות שהן על סף חידלון, וכשהן נופלות הפגיעה בנוסעים קשה ומרה. נוהג פסול, שיש בו הרבה מן הרמייה.