אנחנו כמובן, מעולם לא חשבנו לנטוש את הילדה היפהפיה הזו ששלחו לנו כמתנה. היא באמת המתנה שלי, זו לא סתם קלישאה. הם ילדים מיוחדים שניחנו ברגישות גבוהה מאוד וטונות של אהבה .
לאחר הלידה במקום מזל טוב שמענו אולי תשאירו כאן את התינוקת ,ועל ההריון המליצו לנו לוותר כשהתברר בבדיקות כי יש לנו עובר עם תסמונת דאון. חזרנו הביתה מרוסקים, לא ידענו מה לעשות ולאן לפנות אבל כן ידענו שאת התינוקת הזו אנחנו שומרים. זאת המתנה שלנו
כשאני חוזרת הביתה אומרת לי שרית , הילדים הביולוגיים שלי לא ממש סופרים אותי היא מחייכת אבל, גליה מיד רצה אליי מחייכת מחבקת חזק ומראה כמה היא זקוקה לי ואני לה . הקשר המדהים שנוצר בין שרית שאימצה את גליה לבתה המאומצת הוא קשר אמיתי וחזק של אם ובת. אני אוהבת אותה יותר מאת חיי מחייכת אליי שרית.
כמו כל אמא פולנייה לילד רגיל אני שואלת, איך הגיבה הסביבה לרעיון האימוץ ושרית מספרת שבתחילה לא ממש הבינו מדוע היא ובעלה מכניסים את עצמם לאימוץ "מסובך" אך, מיד עם ההחלטה , הסביבה החלה לקבל ולתמוך. אמרתי לאימי, מעכשיו אני רוצה לשמוע דברי תמיכה בלבד. ומאז, גליה הגיעה כמו כל תינוק חדש לביתה שבשומרון כאשר ההורים מציגים אותה בפני האחים והסבים . את האמבטיה הראשונה , אני לא אשכח לעולם מספרת לי שרית.
אותי לא עודדו, לא שמעתי מזל טוב ולא הגיעה אליי יועצת שתסביר לי איך להתמודד עם התינוקת החדשה שלי. אמרה לי בת אל, שישבה איתנו בשיחה סיפרה כי מיד לאחר הלידה הרופאים הסתכלו עליה ברחמים ויידעו אותה כי יש לה אפשרות להשאיר את התינוקת שלה בבית החולים. מישהו כבר יאמץ אותה, אמרו לה, או שיימצא לה מקום מתאים.את יודעת היא אומרת לי, התפרים עוד כואבים,החלל הזה בבטן ריק מן הלידה, עוד לא התאוששתי וכבר קיטלגו אותי כמסכנה שצריך לרחם עליה, כאילו ילדתי לידה שקטה היא אומרת לי . מה שבעיקר מפריע לה זה שהרופאים לא מיידעים אמהות לילדים רגילים שיש אפשרות להשאיר את התינוק בבית החולים למרות שכמובן אפשר.
אנחנו כמובן, מעולם לא חשבנו לנטוש את הילדה היפהפיה הזו ששלחו לנו כמתנה. היא באמת המתנה שלי, זו לא סתם קלישאה. הם ילדים מיוחדים שניחנו ברגישות גבוהה מאוד וטונות של אהבה .
שתי האימהות המקסימות הללו סיפרו לי כי הן מקימות קבוצת תמיכה לנשים בהריון תסמונת דאון , קבוצה שתלווה במהלך ההריון ותסייע לקבל ולהכיל את הרעיון החדש הזה . בשלב הזה מספרת לי בת אל כי היא מקווה שאם תלד תינוק נוסף הוא יהיה ילד עם תסמונת דאון. כשהיא אמרה לי את זה שאלתי , תגידי מה עם העתיד, את בעצם מודעת לעובדה שלא יהיו להם חיים בוגרים כמו לילדים הרגילים שלכן , הם לא יתחתנו, לא יהיו הורים . העתיד פחות מטריד אותנו מן ההווה הן עונות לי . בעתיד, הן יסתדרו אך בהווה נעשה עוול גדול מאוד לילדי תסמונת דאון . יש אנשים שמקטלגים אותם כמפגרים וזה לא נכון בכלל . אלו ילדים שמתפתחים לאט יותר אך הם יוצרים קשר עמוק עם הסביבה , הם רגישים ומדהימים ומלאי רגשות. אני נרתעת מאנשים שפוגשים אותי ו"מרחמים" עליי . על מה יש לרחם עליי היא אומרת לי , על כך שזכיתי במתנה נפלאה?
היום, ה 14-10 התקיים הפנינג "תיסמותק" בחוות המערב הפרוע שביישוב מעלה ישראל שבשומרון.מאות משפחות מלוכדות הגיעו לחוות המערב הפרוע עטופים בחום ואהבה של ילדי תיסמותק שרכבו על סוסים וחמורים, סייעו באילוף כלבים , ליטפו בפינות ליטוף ובעיקר חייכו וצחקו. בתחילת ההפנינג נראה היה כי אפילו השמיים הזילו דמעה כאשר שבר של ענן הוריד טיפות לחות של גשם. להפנינג הגיעו מנכ"ל משרד הרווחה, ח"כ פייגלין וממלא מקום ראש מועצת שומרון מר יוסי דגן.
גם אני הבאתי את הילדים(7,8) שלי שנהנו,רכבו על סוסים וחמורים,סייעו לאלף כלבים והתפעלו מפינת החמד הזו . בדרך חזרה הביתה שאלו אותי למה היו בחווה ילדים שנראו קצת שונה, עניתי בשמחה את ההסבר הרגיל בהתחלה , על כרומוזום נוסף שגורם לילדים הללו להיות מעט שונים אך בעיקר מיוחדים ואהובים.הילדים שלי ביקשו לחזור לחווה כבר מחר, הם רצו להגיע כל יום, לא רצו להיפרד מתחושת החום והאהבה.
בחוות המערב הפרוע ציינו היום נקודת התחלה מזהירה ונוצצת של קבלה לחברה של ילדי תסמונת דאון. לאט לאט , ילמד הציבור לקבל וללטף במקום להירתע מילדים נפלאים שסוחבים על גבם שק ענק של אהבה .