100 ימים של אחריות, לימוד ויוזמה
תושבת יקרה, תושב יקר
ילדים, נוער, חיילים, סטודנטים ומבוגרים,
מבקרי קבע ואורחי אריאל.
זכות גדולה נפלה בחלקי ועימה אחריות כבדה. ב-24 בפברואר נבחרתי על-ידי שמונה מחברי מועצת העירייה לעמוד בראש העירייה, לאחר פטירתו של רון נחמן ז"ל, שלושה חברי מועצה בחרו להישאר באופוזיציה.
בעולם המערבי נהוג להעניק לממשל חדש 100 ימי חסד. זהו ביטוי שצמח בצרפת לאחר המהפכה ובארה"ב לאחר כינונה של הברית. הכוונה הייתה לתת לנבחרים החדשים זמן להתאקלם, זמן שבו האופוזיציה והתקשורת נוצרות את תותחיהן. קיבלתי לידי את המנגנון הישן וכבר מהרגע הראשון היה לי ברור כי המושג '100 ימי חסד', נתקע כנראה בכביש 5 לפני העלייה לאריאל.
תמונת מצב עכשווית
אינני איש של תירוצים והאשמות. אני מתנגד להתלהמות. המדון מעולם לא היה דרכי. יחד עם זאת, יש לדעת כי בתקופה המוגדרת כשישה חודשים לפני בחירות, יש מגבלות רבות ואיסורים, המפוקחים בעיקר על-ידי משרד הפנים, הקשורים למינויים והקצאת תקציבים (וטוב שכך!). מתוך חובת הדיווח והשקיפות, ראוי להציג במילים פשוטות ותמציתיות את המצב אותו ירשתי:
- למעשה, לא קיבלתי לידי כל בסיס נתונים מקצועי המציג את מצבה של העירייה בחתכים השונים של פעילותה כנותנת שירותים לציבור. לאחר שביקשתי מכל המנהלים דו"ח על מצב פעילותם ניתן היה להתחיל ולגבש הערכת מצב הקשורה למציאות.
- מצאנו מערכת חינוך שבה עובדים ויוצרים הרבה מאוד נשות ואנשי חינוך טובים, עם רמת אמון נמוכה מאוד הן מבית, הן מקרב תושבים, והן מקרב תושבי האזור כולו. תהליך החזרת האמון כבר מתבצע באמצעות שורה ארוכה של צעדים ובכללם מינוי הגברת אילנה נולמן למנהלת אגף החינוך. אילנה תושבת העיר וסמכות מוכרת במנהל חינוך ערכי ואיכותי. המתווה המוצהר הוא להגיע למערכת חינוך אוניברסיטאית רב-גילאית, ערכית ואיכותנית, השמה את המיצוינות (מיצוי אישי ומצוינות) במרכז תשומת הלב הפדגוגית.
- חסר מוחלט של שקיפות המידע הן בתוך העירייה ובמיוחד כלפי התושבים. המידור והסתרת המידע הפכו לחלק מהשגרה. זוהי בעיה שלא ניתן להשלים עמה במערכת שירות כלשהי, קל וחומר, במערכת הניזונה מכספי ציבור. אני מתכוון להחזיר את התושב למרכז תשומת הלב של כל משרתי הציבור בעירייה ובלווייניה וליצור אמות מידה חדשות של שקיפות המידע. רכיב חיוני להטמעת התהליך מתבטא בהנהגת מדיניות של דלת פתוחה ללשכת ראש-העירייה.
- פני העיר השתנו לרעה בכל ההיבטים. הניקיון והגינון יזכו לתשומת לב ממוקדת ברגע שניתן יהיה לתקן את המעוות.
- צעירי אריאל ממשיכים לעזבה. זוהי בעיה אנושית – משפחתית ועירונית – שניתן לפתור אותה. יותר מזה בעיר חיים כחמישה-עשר אלף סטודנטים ועובדים בקמפוס המתפתח. ניתן להשאיר רבים מהם באריאל. הפתרון מורכב וכרוך ביצירתיות ונחישות ביצוע. כאמור, נשלב ידיים עם האוניברסיטה, נבחר את התימה הרצויה לאריאל כעיר נושא, ניצור תנאי קליטה שונים ואטרקטיביים, הן בתחום הדיור הן בתחום התעסוקה ובמיוחד בתחום החינוך והערכים.
הפרק השני – 'גוונים', של "מאה ימים של אחריות, לימוד ויוזמה" יתפרסם מחר