הגירעון המצטבר ב-12 החודשים אפריל 2019 – מרץ 2020 עומד כבר על 4.0% מהתמ”ג. בחודשים הבאים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר
בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה, במידה ולא התקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. שיטה המכונה תקציב המשכי. לכן, לנוכח המשבר החמור שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה, נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, אושר אתמול תיקון לחוק יסוד.
במסגרת התיקון האמור נקבע, כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה מעבר למגבלת התקציב ההמשכי לצורך מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר ולמטרה זו בלבד, באופן הבא:
- שיעור מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019, אשר אינה כוללת החזר חוב שאינו תשלום לביטוח לאומי, לפי שיעורים חודשיים כמפורט בתיקון.
- לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי – סכום שלא יעלה על 16.1 מיליארד שקלים.
בנוסף, הוגדלה המסגרת להחזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי ומסגרת זו היא נפרדת מיתר ההוצאה הממשלתית.
הגירעון הממשלתי
- תוצאות מרץ 2020 – בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש מרץ נמדד גירעון בסך של 9 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש מרץ אשתקד שבו נמדד גירעון תקציבי בסך של 3.6 מיליארד שקלים. בחודש זה החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. בשלב זה ההשפעה המהותית היא על צד ההכנסות המתבטאת בירידה חדה בהכנסות ממסים, חלקה יזומה כמו דחיית תשלומי מע”מ, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש מרץ, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי.
- הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 – בחודשים ינואר – מרץ נמדד גירעון בסך 13.3 מיליארד שקל, בהשוואה לגירעון בסך 3 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
- הגירעון המצטבר ב-12 החודשים אפריל 2019 – מרץ 2020 עומד על 4.0% מהתמ”ג. בחודשים הבאים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר.