הכינורות ששרדו את השואה, הוטסו לארה"ב בחברת יונייטד איירליינס. הכינורות שופצו ושוקמו על ידי אומני ויצרני הכינורות אמנון ואבשלום וינשטיין, מייסדי "כנורות של תקווה", והם יוצגו בתערוכה בינלאומית וכנרים ינגנו בהם בכמה קונצרטים. יונייטד איירליינס קרגו, השתמשה בטכניקת אריזה מיוחדת וייעודית, שנועדה להגן על הכינורות במשך הטיסה
בשבוע שעבר הטיסה יונייטד איירליינס מתל אביב לקליבלנד כבודה מיוחדת במינה: 26 כינורות שהיו בבעלות יהודים בתקופת השואה ונוגנו על ידם. הכינורות, ששרדו את מלחמת העולם השנייה, שופצו ושוקמו על ידי אומני ויצרני הכינורות אמנון ואבשלום וינשטיין, מייסדי "כנורות של תקווה", והם יוצגו בתערוכה בינלאומית וכנרים ינגנו בהם בכמה קונצרטים.
יונייטד איירליינס קרגו, השתמשה בטכניקת אריזה מיוחדת וייעודית, שנועדה להגן על הכינורות במשך הטיסה, תוך שמירה על טמפרטורה מדויקת של 20 מעלות ובאחוזי לחות מבוקרים של 40% – 50%. הכינורות לוו על ידי נציגי גלובספיד נציגת הקרגו של יונייטד ועל ידי הבעלים של הכינורות – אמנון ואבשלום וינשטיין, מייסדי "כינורות של תקווה", אשר הקדישו את שני העשורים האחרונים לאיתור ושיחזור הכינורות.
מנכ"ל יונייטד איירליינס בישראל אבי פרידמן אמר: "לא בכל יום נקרית בדרכינו ההזדמנות לטפל בנושא משמעותי ובעל ערך סנטימנטלי לעם היהודי. צוות יונייטד איירליינס בניהולו של נשיא יונייטד קרגו יאן קרימס ונציגי גלובספיד בישראל השקיעו מחשבה רבה במתן מענה לוגיסטי ייחודי ומכובד ל"כנורות של תקווה".
צורת ההובלה שנקבעה מהווה פריצת דרך בהובלת כלי נגינה בעיקר לנוכח סוגיית בקרת הטמפרטורה והאריזה במכולות מוגנות במיוחד.
אודות אמנון וינשטיין ו"כינורות של תקווה"
וינשטיין, הקדיש את העבודה החשובה הזו ל-400 קרובי משפחתו שמעולם לא הכיר. הסבים, הדודים, הדודות והדודנים הללו נשארו במזרח אירופה, בעוד הוריו של אמנון – משה וגולדה – היגרו ב-1938 לפלסטינה, שם פתח משה חנות כינורות. לאחר המלחמה, משה גילה, כי משפחתו כולה, 400 איש, נרצחה בשואה. הכאב שהיה כרוך בגילוי זה גרם להתקף הלב הראשון שלו. משה מעולם לא שב לדבר על משפחתו. כאשר אמנון הצעיר שאל את אמו על קרובי המשפחה שלהם, היא הייתה מראה לו ספר שעסק בשואה. בהצביעה על תמונות הזוועה של המתים נהגה לומר: ״זו המשפחה שלנו״. אז הייתה פורצת בבכי, לא מסוגלת להמשיך ולהסביר עוד.
כשגדל והפך לאחד מבוני הכינורות הידועים ביותר בעולם, אמנון היה נחוש בדעתו להשיב לעצמו את המורשת האבודה שלו. הוא החל לאתר כינורות שבהם ניגנו יהודים במחנות ובגטאות, מחדש אותם בעמל רב, כדי שיוכלו לשוב לחיים ולהישמע מעל במות הקונצרטים. למרות שמרבית המוזיקאים שניגנו בכלים הללו במקור הושתקו על ידי השואה, קולותיהם ורוחם ממשיכים לחיות דרך הכינורות שאמנון שיחזר באהבה. הוא מכנה את כלי הנגינה הללו ״כינורות של תקווה״.
המוזיקה הציעה ליהודים, אשר בתקופת השואה סבלו מייאוש מוחלט ורשע בל יתואר, מקלט ותחושה של אנושיות. המנגינות של השירים האהובים סיפקו נחמה, גם אם רק לכמה רגעים ספורים. הצלילים גם סיפקו תזכורת הכרחית לכך שאפילו המשטר האכזרי ביותר לא יכול לגזול מהם את אמונתם. לא משנה מה, רוחם יכולה להיות חופשית.
בחלק מהמקרים, היכולת לנגן בכינור הצילה את המוזיקאים היהודים מעבודת פרך או אפילו ממוות. לפני כמעט 50 שנה אמנון וינשטיין שמע סיפור כזה מלקוח שהביא אליו כלי נגינה לשחזור. אותו לקוח שרד את השואה משום שעבודתו הייתה לנגן בכינור, בעוד החיילים הנאצים הצעידו אחרים אל מותם. כשויינשטיין פתח את נרתיק הכינור, הוא ראה אפר. הוא חשב על קרובי משפחתו שלו שנספו והוצף ברגשות. הוא לא הצליח להביא את עצמו להתחיל בפרויקט.
לבסוף, בשנת 1996, וינשטיין היה מוכן. הוא פרסם קול קורא לאיתור כינורות מהשואה, שאותם הוא ישחזר בתקווה שהכלים ישובו ויישמעו.
התערוכה בקליבלנד
שורה של גופים – אוניברסיטת Case Western Reserve, התזמורת של קליבלנד, מוזיאון מלץ למורשת יהודית, ה-Cleveland Institute of Music, הפדרציה היהודית של קליבלנד ו-Ideastream (ארגון מדיה ציבורי עצמאי, שכולל את תחנות הרדיו WVIZ/PBS, 90.3 WCPN, WCLV Classical 104.9 ו-ideastream Education) – יצרו שיתוף פעולה חסר תקדים המציג תוכנית אמנותית מעוררת השראה שמסמלת התמדה אל מול החושך הבלתי נתפס: ״כינורות של תקווה קליבלנד״. הודות לחזון של מילטון ותמר מלץ ולהנהגת המוסדות השותפים, ״כינורות של תקווה קליבלנד״ יהיה פרויקט המהווה ציון דרך ומציג – זו הפעם השנייה – את הכינורות המשוחזרים בצפון אמריקה; זו הפעם הראשונה שהכינורות הללו יהוו את המוקד של תוכנית אמנותית בהיקף כה רחב, במסגרת פרויקט אשר יימשך שלושה חודשים ויגיע לקהל בכל רחבי צפון-מזרח אוהיו ומעבר לה.
״כינורות של תקווה קליבלנד״ יושק ב-27 בספטמבר, 2015, ויסתיים ב-3 בינואר, 2016. התוכנית האמנותית תכלול מוזיקה קאמרית ותזמורת וכן קונצרטים של כליזמרים; תערוכה רחבת היקף במוזיאון מלץ למורשת יהודית; הרצאות; סרטים; תוכנית חינוכית בבתי ספר בכל רחבי קליבלנד; הזדמנויות חינוכיות למבוגרים; ותערוכות ואירועים בחסותם של ארגוני אמנות ותרבות קהילתיים.